כמה עיתונים ומרכזי מחקר ישראלים ערכו סקרי דעת קהל בתוך הישות מאז הכוונת הקונסוליה האיראנית לפני 18 ימים, וממשיכים לעשות זאת עד היום.
הסקר כיסה פרק זמן בו התרחשו בו-זמנית מספר אירועים, שהשפיעו על מצב רוחם של המתנחלים. האירוע הראשון היה הכוונה הישראלית של הקונסוליה האיראנית בסוריה, ולאחר מכן התגובה האיראנית חסרת התקדים לשטח ישות הכיבוש בליל שבת לראשון. אירועים אלו הביאו להשלכות שונות על ישראל, לרבות נטל האחריות.
מבחינה זו, מספר הקוראים להתפטרות נתניהו גדל בהתמדה ככל שהמלחמה מתקדמת, בשל הכישלונות הצבאיים וחוסר יכולתה של ההנהגה הפוליטית להשיג את מטרותיהם. ישראלים רבים חווים את ההשלכות השליליות של החלטות נתניהו וצוותו הפוליטי במהלך המלחמה, מה שמוביל לתמיכה גוברת בקיום בחירות בעתיד הקרוב.
לעומת זאת, רמת התמיכה במבצע צבאי בחזית הצפונית נותרה עקבית יחסית בקרב הישראלים, עם כ-46% בעד מבצע צבאי נגד לבנון. חשוב לציין כי חלה עלייה בתמיכה הבינלאומית בפלסטין, כפי שנחשף מסקר שנערך ב-15/4/2024. זה סותר טענות המצביעות על השבת התמיכה הבינלאומית בישות הכובשת. מבחינת התגובה הישראלית הצפויה, כמחצית מהנשאלים הישראלים תומכים בתגמול צבאי, בעוד החצי השני מעדיף שלא להגיב כדי להביא לסיום הסכסוך המתמשך. אחוזים אלו מצביעים על חלוקה בחברה הישראלית לגבי ההחלטה לנקום.
תוצאות הסקר שלהלן מתמקדות בחמישה נושאים: התנהלות הבחירות, תפקודו של נתניהו, התמודדות עם חזית לבנון, תמיכה בינלאומית בישראל והתגובה לאיראן.
לגבי התנהלות הבחירות ב-8 באפריל 2024 כפי שדווח בערוץ "יכול".
הבחירות אמורות להתקיים תוך מספר חודשים, עם תמיכה של 44%.
בסך הכל 22% מהאוכלוסייה מבקשים לערוך בחירות בזמן כלשהו במהלך השנה הקרובה.
הבחירות צריכות להתקיים רק בתאריך המתוכנן שלהן, שהוא באוקטובר 2026, עם ירידה של 26%.
נתניהו אחראי במלואו למה שקרה, 45%.
35% האשימו את הרמטכ"ל הרץ הלוי ואת ראש השב"כ רונין בר.
לגבי ההופעה של נתניהו (4/8/2024, ערוץ קאן):
- 42% מהמדגם אמרו שנתניהו צריך להתפטר לאלתר.
29% מהנסקרים אמרו כי על נתניהו לפרוש לאחר סיום המלחמה (בסך הכל 71% קראו לו לפרוש).
התמודדות עם החזית הלבנונית (4 ביולי 2024, סקר לערוץ 12 הישראלי):
46% מהישראלים תומכים ביוזמת מבצע צבאי נגד לבנון.
לגבי הביצוע בהתמודדות עם המלחמה בערוץ "יכול" ב-8 באפריל 2024.
בסך הכל 68% מהנשאלים ציינו כי נתניהו אינו בריא. בינתיים, 51% הביעו שביעות רצון מתפקודו של חליפי, אך 41% האמינו שהוא לא ממלא ביעילות את חובותיו במהלך המלחמה. מבין הנסקרים, 54% האמינו שעליו לפרוש בעקבות המלחמה. לגבי ראש המודיעין הצבאי, האלוף אהרון חליפה, 38% סברו שעליו להתפטר לאלתר, בעוד 42% סברו שעליו לעשות זאת רק לאחר המלחמה.
הייתה תמיכה בינלאומית בישראל ב-15 באפריל 2024 באוניברסיטה העברית.
בבריטניה, 17% מהמשתתפים מבריטניה דיווחו שהרגישו "תומכים יותר בפלסטינים" בעקבות הסכסוך בעזה.
פולין הייתה עדה לאחוז הפער הגבוה ביותר בין שתי הקבוצות, כאשר 14% התיישרו כתומכי הפלסטינים, בעוד שרק 5% בחרו לתמוך בישראל.
כ-14% מהאנשים בגרמניה העבירו את נאמנותם לצד הפלסטיני לאחר המלחמה.
האחוז של צרפת בעד המחנה הפרו-פלסטיני הוא 13%, לעומת 7% במחנה הפרו-ישראלי. עם זאת, יש לציין כי בכל המדינות שנסקרו, כ-50% מהנשאלים אמרו כי לא שינו את דעתם לאחר המלחמה הנוכחית.
על התגובה לאיראן (16 באפריל 2024, סקר האוניברסיטה העברית):
- 74% מתנגדים להתקפת נגד אם היא מערערת את הברית הביטחונית עם בעלות הברית של ישראל.
- 52% יעדיפו לא להגיב כדי לסיים את סבב הסכסוך הנוכחי.
- 48% ישראל חייבת להגיב, גם אם המחיר מאריך את הסבב הנוכחי.
איך לדעתם ישראל צריכה להגיב למתקפה האיראנית?
- 48% תומכים בתגובה צבאית, ורבע תומכים בפעולה על שטח איראן, בעוד שיותר משליש מהנשאלים תומכים בצורך של "מתקפה אסטרטגית כדי לחסל את האיום הגרעיני האיראני".
- 46% רואים בישראל חזקה בהשוואה לאיראן, בעוד 27% ציינו שישראל חלשה בהשוואה זו.
- יותר ממחצית מהאנשים שהשתתפו בסקר הראו את חשיבות ההיענות של ישראל לדרישות ביטחוניות של בעלות בריתה, בעוד 12% התנגדו לכך. כ-60% סברו שסיוע אמריקאי להדפת המתקפה האיראנית מחייב את ישראל לתאם את הביטחון עם ארצות הברית.
- 43% מהאנשים סברו שיש לסמוך על בעלות בריתה של ישראל כדי "להסדיר" את המלחמה בעזה, בעוד שרבע מהם התנגדו לדעה זו, ושליש מהם סירבו לענות על השאלה.
תוצאות אלו מראות חלוקה רוחבית חדה בתוך החברה הישראלית האחוזים קרובים בבחירות המרכזיות, והקונצנזוס נסוב סביב דחייתו של נתניהו בשלטון, והתנגדות רבה להנהגת הרשות הצבאית ולתפקודה במלחמה המתמשכת. .
לסיכום, סקר זה הוא הקדמה לסקר נוסף המיוחל, "אחרי התגובה הישראלית" לתקיפה האיראנית האחרונה כיצד יגיבו המתנחלים לתגובה הישראלית לאיראן?
סופר: חדר העריכה