איראן נעה לעבר עמימות גרעינית: תגובה לתוקפנות ישראל וארה"ב

המתכננים של התוקפנות הישראלית-אמריקאית נגד הרפובליקה האסלאמית באיראן נכשלו בהשגת המטרות שאליהן שאפו, ובראשן הכנעת המשטר האסלאמי באמצעות השמדת התוכנית הגרעינית וחיסול היכולות הצבאיות הטיליות המתקדמות.

מעבר לכך, שרשרת הכישלונות וההפסדים שלהם לא תיעצר רק במישור העימות הצבאי הישיר, אלא תמשיך להתרחב בעתיד הקרוב, שכן איראן – על עמה ומשטרה – חוותה במהלך מלחמה זו את הבגידה של המחנה האמריקאי-מערבי, אשר עשה שימוש בסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית ככלי לעיוות העובדות ולמתן לגיטימציה לתוקפנות. כתוצאה מכך, הפכה זכותה של הרפובליקה האסלאמית למשוך את אמונה מהסוכנות הזו ולהתחיל במדיניות של עמימות גרעינית.

לאחר עשור של שקיפות מוחלטת מצד הרפובליקה האסלאמית באיראן, של משא ומתן, הסכמים וציות יתר לכל האמנות הבין-לאומיות בנושא אי-הפצת נשק גרעיני – לא קיבלה איראן אלא התנקשויות, סנקציות חד-צדדיות, שלילה של זכויותיה הלגיטימיות ולבסוף תוקפנות (שלא זכתה לגינוי מצד אף מוסד בין-לאומי). הדבר המגוחך ביותר במה שמכונה "הקהילה הבין-לאומית", הוא שהצד שיזם את התוקפנות נגד איראן היא ישראל, המחזיקה בנשק גרעיני ואינה כפופה לאף חוק או אמנה בין-לאומית בעניין זה.

לכן, הצעד הראשון של טהראן בתחום זה היה להקיף את תוכניתה בחומה צפופה של עמימות חסרת תקדים, לצמצם את מעגל הפיקוח הבין-לאומי, לגרש את פקחי הסוכנות הבין-לאומית ולשנע את המלאי הגרעיני ל"מקומות בטוחים", כשהיא מותירה את התוקפים באפלה בנוגע למה שיש ברשותה ולמה שהיא עשויה לתכנן. מדיניות "העמימות הגרעינית" מתייחסת למצב שבו מדינה כלשהי נמנעת מלחשוף באופן מלא את יכולותיה וכוונותיה הגרעיניות – כלומר מעבר מתוכנית שקופה ומבוקרת למצב של ערפול, שבו קשה להעריך את רמת ההתקדמות הטכנולוגית, כמות החומרים הביקעיים או הכוונות לשימוש אזרחי או צבאי. מצב זה מוכר באסטרטגיה כ"שלב סף גרעיני עמום".

מספר נקודות חשובות בנוגע למדיניות העמימות הגרעינית:

1. ידוע כי איראן מצטיינת ביצירת עמימות לגבי יכולותיה האמיתיות – במיוחד בתחומים חיוניים וצבאיים – אך היא נהגה בשקיפות רבה בכל הקשור לנושא הגרעיני, מתוך כוונה לשימוש אזרחי בלבד. עם זאת, לאחר פרוץ המלחמה שהוטלה עליה, תתרחב מדיניות העמימות גם לתחום הגרעיני כולו, וזו באה לידי ביטוי מובהק בהפסקת שיתוף הפעולה עם הסוכנות.

2. בכל הנוגע לשמירה על הרתעה גרעינית, ייתכן שהמדינה תאמץ גם טקטיקות חדשות (אין הכוונה לכך שהיא תייצר נשק גרעיני, שכן החלטה זו נתונה בלעדית בידי המנהיג העליון של המהפכה האסלאמית, האימאם עלי ח'אמנאי). גם התוכניות בתחום זה מגוונות.

3. שלב העמימות הגרעינית יסבך את החישובים הביטחוניים האזוריים, וישים את שיחות הגרעין – אם יתחדשו – על מסלול שונה לגמרי מהסבבים הקודמים. בין האפשרויות של הסלמה, טעות בהערכה אסטרטגית ומרוץ חימוש פוטנציאלי, תעמוד האזור בפני תרחישים פתוחים.

4. מדיניות זו תותיר את סוכנויות הביון של המערב וישראל עיוורות לחלוטין. ידוע שישראל וארצות הברית הפיקו תועלת רבה מהשקיפות האיראנית מול סוכנות האנרגיה האטומית, כדי ללמוד את סודות התוכנית הגרעינית האיראנית, ולאסוף מידע מודיעיני על רמת הפיתוח הטכנולוגי ועל המדענים שחוסלו בשנים האחרונות, ואף במהלך התוקפנות האחרונה.

5. עמימות מכוונת זו תשמש בהכרח ככלי לחיזוק כוח המיקוח, וככלי הרתעה על ידי יצירת מצב של ספק אצל היריבים – חוסר מידע מדויק יקשה עליהם לקבל החלטות מכריעות בנוגע לרמת האיום, ובכך יעלה את המחיר של כל תוקפנות אפשרית, ויהפוך את העמימות לכלי הרתעה ולחץ דיפלומטי יעיל.