אסושיאטד פרס: ישראל מגבירה את עבודות הבנייה במתקן חדש בכור בדימונה

מנהל חדשות המפרץ ואיראן בסוכנות אסושיאטד פרס, ג'ון גמבריל, הכין תחקיר – שתורגם על ידי אתר "אל-חנדאק" – שבו חשף כי ישראל מגבירה את עבודות הבנייה במתקן חדש וענק באתר דימונה הגרעיני, הנחשב בסיסי בתוכנית הנשק האטומי הישראלית, זאת לפי תמונות לוויין שנותחו על ידי מומחים. לדבריהם, המתקן עשוי להיות כור גרעיני חדש או מתקן להרכבת נשק גרעיני, אך הסודיות המקיפה את התוכנית מקשה לקבוע זאת בוודאות.

לפיכך, מן הראוי שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מועצת הביטחון של האו״ם, האומות המאוחדות, ארה״ב ומדינות הטרויקה האירופיות – הטוענות שהן פועלות למען שלום וביטחון במערב אסיה ובעולם, ולמניעת הפצת נשק גרעיני – יתמודדו עם ישראל ויציבו את תוכניתה הגרעינית לביקורת, פיקוח ואחריות. שכן היא המדינה היחידה באזור שלנו שמחזיקה בתוכנית צבאית גרעינית ובעשרות פצצות גרעין, שאיומים בשימוש בהן כבר הושמעו פעמים רבות על ידי בכירים ישראלים!

הטקסט המתורגם:
עבודות הבנייה התעצמו במתקן חדש וענק באתר הנחשב מרכזי בתוכנית הנשק האטומי הישראלית, שלגביה יש חשדות מזה זמן רב, לפי תמונות לוויין שנותחו על ידי מומחים. לדבריהם, המתקן עשוי להיות כור גרעיני חדש או מתקן להרכבת נשק גרעיני, אך הסודיות המקיפה את התוכנית מקשה לקבוע זאת בוודאות.

הבנייה במרכז שמעון פרס למחקר גרעיני בנגב, סמוך לעיר דימונה, תחיה מחדש את השאלות סביב מעמדה של ישראל, שנחשבת למדינה היחידה במזרח התיכון שמחזיקה בנשק גרעיני.

העבודות עשויות לעורר גם ביקורת בינלאומית, במיוחד משום שהן מתרחשות לאחר שישראל וארה״ב תקפו אתרים גרעיניים באיראן ביוני האחרון, בטענה שהרפובליקה האסלאמית עלולה לנצל את מתקני ההעשרה שלה בניסיונה להשיג נשק אטומי. בין האתרים שהותקפו היה גם כור הכבד במים באראק שבאיראן.

שבעה מומחים בחנו את התמונות, וכולם אמרו שהם סבורים שהבנייה קשורה לתוכנית הגרעינית של ישראל, החשודה מזה עשורים, בשל קרבתה לכור דימונה שאינו מחובר לתחנת כוח אזרחית. אך הם נחלקו לגבי טיבו של המתקן החדש.

-שלושה מומחים העריכו שמדובר בכור מים כבדים חדש, בהתבסס על גודל האתר ומספר הקומות התת-קרקעיות, שכן כורים מסוג זה מייצרים פלוטוניום וחומרים נוספים החיוניים לנשק גרעיני.

-ארבעה אחרים לא שללו זאת, אך הצביעו גם על האפשרות שהבנייה קשורה למתקן חדש להרכבת ראשי נפץ גרעיניים. הם הבהירו שאינם יכולים לקבוע בוודאות משום שהפרויקט עדיין בשלבים ראשוניים.

ג'פרי לואיס, מומחה מ״מרכז ג'יימס מרטין ללימודי מניעת הפצה״ במכון מידלבּרי, אמר: "ההסתברות הגבוהה ביותר היא שמדובר בכור – זהו שיפוט נסיבתי, אך כך מתנהלים הדברים. קשה מאוד לדמיין שזה משהו אחר."

ישראל אינה מאשרת ואינה מכחישה את החזקת נשק גרעיני, וממשלתה לא הגיבה לפניות לתגובה. גם הבית הלבן, בעלת הברית הקרובה ביותר של ישראל, לא הגיב.

בנייה מתמשכת מזה שנים
סוכנות "אסושיאטד פרס" חשפה לראשונה בשנת 2021 עבודות חפירה באתר, כ-90 קילומטרים מדרום לירושלים. אז הראו התמונות בור באורך 150 מטר וברוחב 60 מטר ליד הכור המקורי למים כבדים.

תמונות שצולמו ב-5 ביולי על ידי חברת Planet Labs PBC הראו הסלמת בנייה, עם קירות בטון עבים שהיו בתהליך בנייה באתר החפירה, קומות תת-קרקעיות ומנופים ענקיים במקום.

עד כה לא נצפתה כיפת מגן או מאפיינים מסורתיים נוספים המקושרים בדרך כלל לכורי מים כבדים, אך ייתכן שיתווספו בהמשך או שהכור יעוצב בלעדיהם.

כור דימונה הנוכחי, שנכנס לשירות בשנות השישים, פועל זמן רב בהרבה מהמצופה לכורים דומים בני אותה תקופה – מה שמרמז על צורך קרוב בהחלפה או בשדרוג.

לואיס אמר: "הוא גבוה, וזה צפוי כי ליבת הכור תהיה גבוהה. בהתבסס על המיקום, הגודל והיעדר עבודות בנייה אחרות שם, ההסתברות היא שמדובר בכור."

המומחה הגרעיני אדווין ליימן מ״איחוד המדענים המודאגים״ במסצ'וסטס אמר כי הבנייה עשויה להיות כור בתכנון תיבותי שאינו זקוק לכיפת מגן נראית לעין, אך הודה שהיעדר השקיפות מקשה על קביעה ברורה.

והוסיף: "ישראל אינה מאפשרת שום פיקוח או בדיקה בינלאומית על מה שהיא עושה, מה שמוביל את הציבור להשערות."

למרות ההסתרה הישראלית, הדלפות של חושף שחיתויות בשנות השמונים – בצירוף תמונות – הובילו את המומחים למסקנה שישראל ייצרה עשרות ראשי נפץ גרעיניים.

דריל ג'. קימבל, מנכ"ל "אגודת בקרת החימוש" בוושינגטון, אמר: "אם זהו כור מים כבדים, המשמעות היא שהם מבקשים לשמר את היכולת לייצר דלק משומש שניתן לעבד להפרדת פלוטוניום לצורך ייצור נשק גרעיני נוסף. או שהם בונים מתקן לתחזוקת הארסנל או לייצור ראשי נפץ חדשים."

הסתמכות התוכנית הישראלית על כורי מים כבדים
נחשב כי ישראל, כמו הודו ופקיסטן, מסתמכת על כור מים כבדים לייצור נשקה הגרעיני. כורים אלו יכולים לשמש למחקר מדעי, אך הפלוטוניום – החומר המרכזי לפיצוץ אטומי – הוא תוצר לוואי של התהליך. כמו כן, נוצר בהם גם טריטיום שיכול לשמש להגברת עוצמת ראשי נפץ.

בשל הסודיות המקיפה את התוכנית, קשה להעריך את מספר ראשי הנפץ הגרעיניים שבידי ישראל. "כתב העת למדעני האטום" העריך בשנת 2022 שהמספר עומד על כ-90 ראשי נפץ גרעיניים.

ייתכן שהשגת טריטיום נוסף כדי לפצות על החומר המתפרק היא הסיבה לבנייה בדימונה, שכן ליימן ציין כי טריטיום מאבד 5% מיעילותו מדי שנה.

הוא אמר: "אם הם בונים כור חדש לייצור, אין זה אומר בהכרח שהם מבקשים להגדיל את כמות הפלוטוניום, אלא ייתכן שהם מבקשים לייצר טריטיום."

מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל
נחשב כי ישראל החלה לבנות את האתר הגרעיני במדבר בסוף שנות החמישים, לאחר שניהלה כמה מלחמות עם שכניה הערבים מאז הקמתה בשנת 1948 בעקבות השואה.

נחשב כי מדיניות העמימות הגרעינית שסיגלה לעצמה סייעה להרתיע את אויביה.

ישראל נמנית עם 9 מדינות שמאומת או שמאמינים שהן מחזיקות בנשק גרעיני, ועם 4 המדינות בלבד שמעולם לא הצטרפו לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני – ההסכם הבינלאומי המרכזי שמטרתו למנוע הפצת נשק גרעיני. משמעות הדבר היא שהסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הזרוע הגרעינית של האו״ם, אינה מוסמכת לערוך פיקוחים בכור דימונה.

כאשר נשאלה על עבודות הבנייה, חזרה הסוכנות – שמרכזה בווינה – על כך שישראל "אינה מחויבת למסור מידע על מתקניה הגרעיניים האחרים במדינה" למעט כור המחקר שלה בסורק.