10:39 זמן קודס הכבושה
התייעצויות ותקשורת אינטנסיביות בשני הצדדים – בטהרן, בוושינגטון ובתל־אביב – סביב סוגיית הגרעין האיראנית, הובילו להסכמה לקיים את הסבב השישי של המשא ומתן הגרעיני ביום שישי באוסלו או ביום ראשון במוסקאט, לפי אתר אקסיוס האמריקאי. זאת לאחר שהתחולל הסלמה באיומים ובעמדות, ושיחת טלפון ממושכת בין טראמפ לנתניהו שנמשכה כ־40 דקות. באותו זמן היו גם הדלפות איראניות על פריצה ביטחונית משמעותית במתקנים הגרעיניים הישראליים ובמוקדים חיוניים ורגישים, וכן איומים נוקבים ממועצת הביטחון הלאומי של איראן וממפקד משמרות המהפכה, אלוף חוסיין סלאמי, שאמר: "טילינו יהפכו מדויקים יותר הודות למידע המודיעיני שקיבלנו מהציונים".
ההתפתחויות בשעות האחרונות מציבות שאלה מכרעת: האם אנו מתקרבים לפעולה צבאית ישראלית אפשרית נגד איראן, או שמא לשלב חדש של הרתעה מגובה במסמכים מודיעיניים מדויקים? זאת בזמן שממשל טראמפ מנסה לנסח מחדש את גישתו כלפי איראן – בין המשך המשא ומתן הגרעיני מצד אחד, לבין מיתון הלחצים הישראליים מצד שני. במקביל, ישראל ממהרת להגדיל את מוכנותה הצבאית לנוכח האפשרות של כישלון התהליך הדיפלומטי, בעוד שטהרן שולחת מסר ברור: כל מתקפה יזומה נגד מתקניה תיענה במתקפה ישירה ומדויקת נגד מתקניה הגרעיניים של ישראל, על בסיס מאגר מטרות שעודכן לאחרונה ושהגיע לידי איראן.
רקע לשיחה בין טראמפ לנתניהו
שיחת הטלפון בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו התקיימה ברגע קריטי, והיא משקפת את המורכבות הגדלה של המסלול המשא ומתן הלא־ישיר בין וושינגטון לטהרן, ואת החשש מהתלקחות אזורית רחבה. השיחה, שנמשכה כ־40 דקות, עסקה כמעט באופן בלעדי בסוגיית הגרעין האיראנית, מה שמצביע על נתונים חדשים שדחקו בבית הלבן לתאם מחדש את עמדתו מול ישראל.
לפי דיווח של העיתון "הארץ" ממקור מודיעיני, נתניהו ניסה במהלך השיחה לשכנע את טראמפ להפסיק את המשא ומתן עם איראן, בעוד טראמפ הבהיר כי אין בכוונתו לאפשר לישראל אור ירוק לתקוף את איראן בזמן הקרוב, וביקש להסיר את הנושא מהשיח הציבורי.
הנוסף לכך, מעידים סימנים על רושם של תקיעות במשא ומתן, לאחר שטהרן דחתה את מה שכינה טראמפ "ההצעה הסבירה". יתכן שהדבר הזה הביא את טראמפ להרגיע מעט את שותפו הישראלי, למען שליטה קפדנית בתגובות האזוריות והימנעות מכל התפתחות שפגע בגופה של הדיפלומטיה. אולי גם מטרת השיחה הייתה להרתיע את נתניהו מכל צעד פרובוקטיבי בהובלת הסלמה – במיוחד בהקשר לפגישה ביטחונית נרחבת שנערכה בישראל לאחר השיחה.
כפי שניתן להבין, טראמפ נמצא בעמדה דו-גונית: מצד אחד הוא מדגיש את "המאמצים המשמעותיים להגעה להסכם עם איראן", ומצד שני מודה בכך ש"אולי לא נצליח להגיע להסכם – ונדע זאת בקרוב". הדואליות הזו מצביעה על מתחים בתוך הממשל האמריקאי ותהפוכות בין הדיפלומטיה לבין דאגה לשלום האזור.
ההיערכות הישראלית: תוכנית מלחמה או קלף לחץ?
על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, כולל "הארץ" ו"ישראל היום", דנה ההנהגה המדינית והביטחונית של ישראל בישיבה רמת דרג בתרחישים למתקפה צבאית על מתקנים איראניים, על רקע ה"קיפאון" במו״מ הגרעיני. המידע הזה, בצירוף להודעה על העלאת הכוננות במערכות ההגנה האווירית, מצביע על כך שישראל לוקחת בחשבון תגובה ישירה מצד איראן. השתתפות המוסד והשב"כ בהתייעצויות אלה, לצד בכירי הצבא וחיל האוויר, מעידה על הרחבת מעגל קבלת ההחלטות כך שיכלול גם את הממד המודיעיני – מה שמעלה את השאלה האם אכן מדובר בהיערכות למבצע צבאי מורכב, או שמא ישראל עושה שימוש בצעדים אלה במסגרת לחץ פסיכולוגי ופוליטי על המו״מ האיראני?
המסמכים המודיעיניים: האם מאזן ההרתעה התהפך?
טהראן חשפה לפני ההתפתחויות האחרונות, באמצעות המועצה לביטחון לאומי ושר המודיעין אסמאעיל חטיב, הישג מודיעיני רגיש ביותר – קבלת מידע מדויק על מתקנים גרעיניים ישראליים ומרכזים חיוניים ואסטרטגיים. אף שפרטי המבצע לא נמסרו, ההצהרות האיראניות, שבאו במקביל להסלמה הפוליטית, רומזות לשינוי אפשרי במאזן ההרתעה. החזקת בנק מטרות גרעיניות סודיות ומעודכנות פירושה שטהראן מסוגלת להגיב בעוצמה שווה, תוך השגת מטרות צבאיות מדויקות יותר.
החשיבות האסטרטגית של מידע זה נובעת מהיותו כלי לחץ נגד האיומים הישראליים החוזרים ונשנים על מתקפה מקדימה נגד מתקני הגרעין של איראן. ואם נכונות הדלפותיו של רפאל גרוסי, מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, הרי שאיראן הודיעה לסוכנות שהיא עשויה לנקוט בהסלמה – אם על ידי פרישה מאמנת אי-הפצת נשק גרעיני או בהכרזה על החזקת נשק גרעיני בתוך שבועות – אם תותקף.
בהתאם לכך, החזקת איראן במסמכים אלה יוצרת שני תרחישים אפשריים: הראשון, חיזוק עמדתה במו"מ הקרוב מול וושינגטון השבוע; והשני, חיזוק ההרתעה, כאשר איראן מציבה את המתקנים הגרעיניים של ישראל כיעדים ישירים – דבר שעשוי לשנות את כללי העימות המסורתיים באזור.
התרחישים האפשריים במקרה של כישלון המשא ומתן:
-פעולות חבלה
במתקנים הגרעיניים האיראניים (באמצעות חדירה מסוימת או וירוס), או באתרים אחרים, על ידי "גורמים לא ידועים" שמומנו בידי המוסד, מבלי לקחת אחריות ישירה.
-הסלמה מוגבלת
ישראל תבצע תקיפות ממוקדות נגד מתקנים רגישים באיראן (גרעיניים או צבאיים), בתמיכה פוליטית ולוגיסטית מצד וושינגטון, מבלי להיגרר למלחמה כוללת. בתגובה, איראן תשיב בעוצמה צבאית דרך מטחי טילים על־קוליים לעבר מתקנים גרעיניים בישראל.
-הסלמה מילולית ללא עימות ישיר
באמצעות מסרי "איום", ניסיון לחשוף מטרות באיראן, והגברת ההצהרות וההדלפות המודיעיניות – מבלי לנקוט בצעדים צבאיים רחבים. תרחיש זה עשוי להתרחש במיוחד אם יופעל לחץ אמריקאי על ישראל לנהוג באיפוק, בתמורה להטלת תנאים מחמירים על תוכנית הגרעין האיראנית, כגון הקפאת העשרת האורניום לפרק זמן מסוים – תנאי שסביר שאיראן לא תקבל.
-עימות כולל
כישלון התהליך הדיפלומטי יוביל לתקיפה מקדימה מצד ישראל, בתמיכה אמריקאית – ייתכן שוושינגטון תכחיש את מעורבותה המוקדמת. איראן תגיב בעוצמה, וייתכן שהדבר יתפתח לעימות פתוח.
ישנה גם גישה הסבורה כי ישראל עשויה לבצע מתקפה על איראן בזמן המו"מ, כדי להפעיל לחץ על הצד האיראני. במילים אחרות, ישראל תבצע את תקיפתה – בין אם יצליח המשא ומתן ובין אם לא – אך אין פירוש הדבר בהכרח כניסה למלחמה כוללת.
סופר: אל חנאדק
