המשבר הנפשי של חיילי צה"ל: הצטברות המלחמה והאתגרים הפסיכולוגיים

לאחר כשנתיים של מלחמה מתמשכת ברצועת עזה, סובלים כיום חיילי צה"ל ממשבר נפשי חמור, המתבטא בעלייה חדה במקרי ההתאבדות ובהתפשטות הפרעות נפשיות בקרבם. הבעיה מחריפה בשל מיעוט החיילים הזמינים לשירות, והשתתפות מצומצמת בלבד של מגזרים מסוימים בשירות פעיל, בעוד שחלק גדול מהחברה הישראלית, כמו החרדים, נותר מחוץ למסגרת הצבאית. כל הגורמים הללו יוצרים לחץ כפול על צה"ל הן מבחינה תפעולית והן מבחינה נפשית, במיוחד לאחר החלטתו האחרונה של נתניהו לכבוש את רצועת עזה.

הגורמים למשבר הנפשי

אחד הגורמים המרכזיים למשבר הוא הלחץ שמפעילה ההנהגה הפוליטית על הצבא, תוך התעלמות מהאזהרות הצבאיות באשר להשלכות הנפשיות והחברתיות של המהלך הצבאי. ראש הממשלה נתניהו התעקש על כיבוש עזה למרות אזהרות חוזרות מצד הדרג הצבאי הבכיר בנוגע למורכבות המשימה ולפוטנציאל לנפגעים רבים בגוף ובנפש. הוראות מדיניות אלו, שחורגות לעיתים קרובות מהערכת המצב הצבאית הריאלית, גרמו לחיילים להרגיש כי נתניהו משחק בחייהם, ושכל טעות עלולה להיות קטלנית.

המצב החריף בעקבות ניסיונות טראומטיים קודמים, כמו מבצע ח'אן יונס שבמהלכו גרמה חמאס אבדות כבדות לצה"ל – דבר שהזכיר לחיילים את אירועי ה-7 באוקטובר. נוסף לכך, איומי חמאס הישירים כלפי החיילים במקרה של התחלת כיבוש הרצועה ופעולות ההתנגדות שיבוצעו נגדם, הגבירו את תחושת הפחד והלחץ הנפשי, והשפיעו ישירות על המוכנות והביצועים הצבאיים שלהם.

השלכות על החיילים ועל משפחותיהם

לפי דיווח שפורסם בעיתון ידיעות אחרונות, הטילו החיילים ובני משפחותיהם את האשמה על הממשלה, ובפרט על נתניהו, בטענה כי ההחלטות הפוליטיות החריפו את המשבר הנפשי, וכינו אותו "מכור למלחמה". מקרי ההתאבדות והגידול במספר ההתפטרויות, כמו התפטרותו של אל"מ א' מיחידת "יהל"ם", משקפים את התחושה של החיילים כי איבדו אמון בעקרונות המקצועיים ובפיקוד הבכיר, וממחישים כי מדובר במשבר מבני עמוק בצה"ל ולא רק בבעיה אישית של חייל כזה או אחר.

העיתון הוסיף כי החיילים "נאלצים להתמודד עם החלטות קשות", ונקרעים בין קיום הפקודות והצורך להגן על חבריהם לבין הרצון להימנע מהשירות עקב הטראומה והפחד. מצב זה יוצר קונפליקטים פנימיים ומגביר את המתח גם בקרב הכוחות הלוחמים עצמם.

תפקידו של נתניהו והמדיניות הצבאית

המשבר הנפשי החריף לאחרונה הוא תוצאה של התעקשות הממשלה להמשיך במבצע הצבאי בעזה תוך התעלמות מהמלצות הדרג הצבאי, שביקש להימנע ממנו. מדיניות ההתרחבות הצבאית וההסלמה המתמשכת שמובילה ממשלת נתניהו, על פי דיווחי ידיעות אחרונות, הופכת את החיילים ל"חומר מתכלה" במסגרת אסטרטגיה פוליטית קצרה טווח, ללא יעדים ברורים או ברי השגה.

ההשפעה הנפשית ניכרת גם בקרב חיילי המילואים, המקבלים צווי גיוס רחבים למרות שחיקה גוברת של שורותיהם בעקבות מלחמות חוזרות בשנים האחרונות, כאשר לא ננקטו צעדים משמעותיים לשיקומם הנפשי או להכנתם מחדש לשירות בצה"ל.

שבריריותו של הצבא הישראלי מול אתגרי עזה

כניסה למהלך של כיבוש רצועת עזה תחשוף ביתר שאת את החולשה המבנית העמוקה בצה"ל, ותבהיר כי המערכת הצבאית אינה ערוכה למהלך שכזה בזמן הנוכחי. לאחר שנתיים של לחימה רצופה ומשברים נפשיים בצה"ל, מתברר כי המורל נמוך, והנזקים הקודמים לא תוקנו. צה"ל, שהתמודד עם עימות מול איראן וספג בו אבדות חמורות בציוד ובכוח אדם, טרם התאושש במלואו, ומורל החיילים עדיין מרוסק – מה שהופך כל מהלך התקפי רחב היקף לעזה למסוכן מאוד מבחינה תפעולית ואנושית.

למרות שצה"ל שוהה בעזה מעל לשנה וחצי, חמאס טרם חוסלה, השבויים לא הושבו, ולא הושגו היעדים שהציב נתניהו לאחר אירועי 7 באוקטובר 2023. הכישלון המתמשך הזה חושף את החולשות שבתכנון הצבאי ומעלה ספקות ממשיים בנוגע ליכולת הצבא להשתלט על הרצועה אם יוחלט לכבוש אותה. כל התקדמות צבאית במצב הקיים עלולה להסתיים בנסיגה ולמוטט את החיילים – מבלי להשיג "ניצחון" אסטרטגי כלשהו.