כך עוזרת איחוד האמירויות לישראל

בנוסף למצור הימי שהטילה תימן על ישראל, מדינות ערביות מסוימות קיבלו על עצמה את האחריות לספק חבל הצלה לישראל ולהסביר את הסיבות מאחורי התנגדותה לביצוע הרג המוני נוסף של אזרחים וילדים בעזה. פעולה זו, שהייתה צפויה מהאמירויות, הופכת מדאיגה בהתחשב במלחמה המתמשכת ובאמצעים הנואשים שהפלסטינים נוקטים בהם כדי לשכך את רעבונם. נתיב יבשתי זה מקשר בין נמלי דובאי וחיפה, ועובר דרך ערב הסעודית וירדן. למרות הכחשתו של האחרון והנייטרליות של ריאד בהצהרה או הסבר, הן מצלמות עבריות והן מצלמות מערביות מתעדות את כניסתן של משאיות לשטחים הכבושים.

ישראל תלויה בסחר ימי הן בייצוא והן בייבואה. בעוד שחיפה ואשדוד הם הנמלים העיקריים, לנמל אילת בים האדום תפקיד משמעותי בהקלת הסחר ובקישור השטחים הכבושים לשווקי מזרח אסיה. לפי האתר הישראלי "וואלה" ופלטפורמות עבריות נוספות כמו העיתון מעריף, נחשף כי הוקם נתיב יבשתי מנמלי דובאי לישראל, המשתרע על מרחק של כ-2000 קילומטרים דרך ערב הסעודית וירדן. מסע זה אורך כארבעה ימים.

בינואר הודיעה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגיף, כי ישראל מפתחת תוכנית להקל על הובלת סחורות מהודו לישראל דרך אבו דאבי באמצעות תוואי כביש, כדרך להימנע מהים האדום שנמצא כיום תחת איום מצד החות'ים.

לדברי פרופסור אליקים בן חקון מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול במכון הטכנולוגי הישראלי, כ-99% מהסחורות מועברות לישראל דרך הים. בנוסף, כ-40% מהמטען שנכנס למדינה עובר דרך תעלת סואץ. אם ספינות יבחרו לעקוף את תעלת סואץ ולטייל במקום בכף התקווה הטובה, הן יעמדו בפני הוצאות נוספות שנעות בין 400,000 למיליון דולר לכל ספינה.

בעוד ישות הכיבוש אכן מייצרת חלק מהמזון שלה, היא מסתמכת במידה רבה על יבוא כדי לענות על רוב צרכי מוצרי הצריכה שלה. התקשורת העברית הדגישה לאחרונה מחסור משמעותי בסחורות בסופרמרקטים רבים, וכתוצאה מכך צרכנים רבים אוגרים מזון מתוך דאגה למלחמה ממושכת.

עם זאת, לפי קרן RAND למחקרים, הישות הכלכלית בישראל נמצאת בסיכון להפסיד כ-400 מיליארד דולר במהלך העשור הקרוב, מה שמהווה איום על עתידה.

לנוכח המציאות הזו, איחוד האמירויות החליטה להשתתף באופן פעיל במלחמה. עם זאת, הם לא תמכו בסבלם של הפלסטינים החשופים לצורות שונות של מוות. במקום זאת, הם התיישרו עם הישות הכובשת כדי להבטיח רמה מינימלית של רווחה. הדבר ניכר בקלטת וידאו שבה ראיין כתב ישראלי בעלי משאיות בגבול ירדן, ודן בתכולת המשאיות, שכללה מכונות חשמליות, פלפל ומולסה. בראיון מיוחד לאתר "אל-חנאדק", העיתונאי התימני מוחמד אל-קאידי מדגיש כי פעולה זו משקפת את עמדת המפרץ, במיוחד את זו של איחוד האמירויות הערביות וסעודיה, התומכות ישראל ורואות בהתנגדות הפלסטינית טרור חרבות הברזל מסביר עוד כי הפעולות המוצלחות שביצעו הכוחות המזוינים של תימן בים האדום וביצוע מצור ימי על האויב הישראלי הביאו למחסור במזון ולמשברים בשווקים הישראליים. בתגובה, מדינות אלו סיפקו את שירותיהן על ידי פתיחת נמליהן לספינות ישראליות והקמת נתיב יבשתי דרך ערב הסעודית וירדן עבור הישות.

פתיחתו של המסדרון הכלכלי הרחב יותר הודו-מזרח תיכון-אירופה (IMEC), המאפשר סחר מהודו לנמלים ישראלים ובהמשך לאירופה דרך יוון, מסומנת על ידי השקת המסדרון הזה. במהלך השנה האחרונה הציגה ארצות הברית את הרעיון של מסדרון זה כדי להקים יריבה ליוזמת החגורה והכביש של סין במזרח התיכון ולהגביר את הסכם הנורמליזציה בין ערב הסעודית לישראל.

על פי תוכנית זו, יהיו שני חלקים נפרדים למסדרון זה. הראשון הוא המסדרון המזרחי, שיתפרש מהודו ועד לנמל דובאי שבמפרץ. השני הוא המסדרון הצפוני, שיעבור מהמפרץ לאירופה דרך מסילות ברזל בסעודיה, ירדן וישראל. למרות הכחשתה של ירדן את הפרטים המדווחים על מסדרון זה, איחוד האמירויות וסעודיה לא סיפקו הסבר בתגובה לבקשתו של מנהיג תנועת חמאס, אוסאמה חמדאן. במהלך מסיבת עיתונאים הביע חמדאן את אכזבתו וציין כי הם ביקשו מהמדינות להבהיר את העניין אך לא קיבלו כל הסבר עד כה. הוא קרא לתושבי המדינות הללו לנקוט בפעולות שלום ולחסום את הכבישים למשאיות כדי לעצור את הקו הזה. בנוסף, הוא האמין שלירדן יש תפקיד משמעותי ושהעם הירדני, יחד עם החמולות והילדים שלו, מסוגלים להפגין סולידריות עם מאבקם.

הירדנים, במצב הספציפי הזה, ארגנו שרשרת אנושית בתגובה להזמנה של כינוס הנוער הירדני. מטרת שרשרת זו הייתה להראות תמיכה בהתנגדות בגשר אל-נעימה באירביד, הנמצא על הכביש המשמש תדיר משאיות הנוסעות למעבר. סירובה של ישראל לשקול חלופות לבחריין האדומה והערבית מדגים בבירור את הצלחת המבצעים הצבאיים של תימן לחנוק את ישראל דרך הים. הוא גם מדגיש את כישלונה של וושינגטון להשיג את מטרתה לשים קץ למבצעים אלה. מנגד, "טענת הנייטרליות" של מדינות אלו הוכחה כשגויה ברגע שהמשאית הראשונה חצתה את הגבול. משטרים אלה השתתפו באופן פעיל ואפקטיבי ברצח העם שנגרם לעם הפלסטיני, במקום פשוט להיות שותפים או לשתוק על הפשעים שבוצעו על ידי נשק הרצח הישראלי.