על פי דיווחי סוכנות הידיעות רויטרס, ארצות הברית נערכת לפריסת כוחות בבסיס אווירי מדרום לבירה הסורית דמשק, וזאת במטרה "לפקח על ההסכם הביטחוני הסורי־ישראלי". הדו"ח מציין כי ארה"ב שואפת להשיג מטרות לוגיסטיות, מודיעיניות והומניטריות באמצעות הבסיס הזה. במקרה שיתבצע הפריסה, ייווצר משולש גיאו-אסטרטגי בין דמשק – צפת – קריית גת, אשר יעניק לפיקוד המרכזי האמריקני (CENTCOM), דרך החיבור שלו לבסיס א-תנף, צפון סוריה, הבסיסים בירדן ובעיראק, והנוכחות הצבאית בפלסטין הכבושה ובמספר מתקנים וכוחות בקפריסין, טורקיה ומדינות המפרץ – יכולת שליטה ומעקב ישירה על המרחב, ולחיזוק פריסתו מול הרפובליקה האסלאמית של איראן.
למרות שלא נמסר מועד מדויק להגעת הכוחות האמריקאים, דו"ח רויטרס מוסיף כי הממשל האמריקני פועל מזה מספר חודשים לקידום הסכם ביטחוני בין ישראל לסוריה. הכוונה המקורית הייתה להכריז על כך בעצרת הכללית של האו״ם בספטמבר, אך השיחות קרסו ברגע האחרון. לפי מקור סורי המעורה במשא ומתן, וושינגטון מפעילה לחץ כבד על סוריה לסכם את ההסכם עד סוף השנה, ואולי אף לפני נסיעתו של אחמד א-שרע (הידוע גם כג'ולאני) לוושינגטון.
מבחינה מבצעית, נחשף כי הפנטגון האיץ בחודשיים האחרונים את תהליך ההערכה לבסיס המיועד לשימוש – שמו טרם פורסם, אך ההערכות הן שמדובר בבסיס האווירי מֵזֶה, שבולט במסלול ההמראה שלו שאורכו 2.8 ק"מ. הפנטגון ביצע מספר טיסות סיור לנקודה, וקבע כי המסלול "מוכן לשימוש מיידי". שני מקורות צבאיים סורים מסרו כי השיחות הטכניות התרכזו באישור שימוש בבסיס לצרכים לוגיסטיים, תדלוק, תצפית ופעילות הומניטרית, תוך שמירה על "ריבונות מלאה של סוריה" על המתקן. מקור במשרד ההגנה הסורי ציין כי מטוסי C-130 אמריקאים נחתו בבסיס לבדיקת המסלול, ואיש אבטחה הוסיף כי מדובר בנחיתות מבחן תפעוליות. נושא הבסיס נדון גם בביקור מפקד CENTCOM, האדמירל בראד קופר, בדמשק ב-12 בספטמבר האחרון.
משמעויות המהלך האמריקאי וסכנותיו
– המהלך צפוי לחזק את הנוכחות הצבאית של ארה"ב בסוריה, ואף להעלות אותה לרמה גבוהה בהרבה מהנוכחות בבסיס א-תנף או בבסיסי צפון־מזרח סוריה. הפעם מדובר בבסיס אווירי בלב דמשק, מה שמרמז על "ריבונות אמריקנית" בפועל, גם אם משטר הג'ולאני ינסה להצניע את הדבר. מצב זה יהפוך את המרחב האווירי הסורי – בדומה לעיראק – לחשוף בפני תכניות ישראליות אזוריות רחבות, שיופעלו ישירות מסוריה.
– זהו לא מהלך נקודתי בלבד, אלא עשוי להיות תחילתה של תקופה חדשה בה תהפוך הנוכחות האמריקנית ממעמד של "כוח כיבוש" (כפי שהייתה עד כה, משום שאין לה לגיטימציה רשמית ממשטר אסד לשעבר או הנוכחי) — לנוכחות צבאית מוכרת, חוקית ומוסדרת. וושינגטון תדאג כמובן להגן על כוחותיה בכל האמצעים: מערכות הגנה, חוזים, הסכמים משפטיים, והרחבת מערך הפעילות לכל שטחי סוריה – לפי צורכיה.
– מדובר גם באיתות על ההתייצבות האסטרטגית של סוריה כלפי ארה"ב לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד. ייתכן שהמדינה תיכנס למתיחות בעלת ממדים בינלאומיים, במיוחד לאור הנוכחות הרוסית בבסיסים חֲמֵימִים וטרטוס. בהקשר זה עולה שאלה מהותית: היכן עומדת טורקיה ביחס למהלך הזה והשלכותיו?
מקור: רויטרס
סופר: אל-חנאדק