ישראל מציעה לסוריה הסכם ביטחוני חדש

בעוד סוריה שוקעת בהשלכות של עשור מדמם של מלחמה והתמוטטות, נראה שהמשטר החדש בהובלת אחמד א-שרע – דמות שמזוהה עם ג'ולאני ופועל תחת מטרייה של הסכמות אזוריות ומערביות – נע במהירות לעבר ריבוע הכניעה הפוליטית והביטחונית לישראל. לא מדובר כאן בפשרה זמנית או חפיפת אינטרסים, אלא בפרויקט נורמליזציה עמוק המבוסס על נוסחה פשוטה: הישאר בשלטון – גם במחיר ריבונות.

המידע שהודלף מהמו״מ החשאי המתנהל בין דמשק לתל אביב, בתיווך אמריקני ישיר, חושף הצעה מצד סוריה לויתורים אסטרטגיים נרחבים בתחום הגיאוגרפיה, הביטחון והשליטה האווירית, בתמורה לערבויות ישראליות שלא להפיל את המשטר החדש או למנוע את שיקומו הבינלאומי.

זהו רגע פוליטי מכריע, שראוי להתעכב עליו – לא רק בשל האיום שהוא מציב לעתיד הסוגיה הפלסטינית, אלא כי הוא מגדיר מחדש את תפקידה של סוריה באזור: ממוקד "ציר ההתנגדות"... לשוליים של מהלך הנורמליזציה.

קורות דיפלומטיים מסרו שישראל הציגה בשבועות האחרונים הצעה ביטחונית מפורטת למשטר הסורי, הכוללת סידורי ביטחון מחמירים הנוגעים לאזורים מדרום-מערב דמשק ועד לגבול עם ישראל. ההצעה כוללת מפה מפורטת שמציעה לחלק את האזור למגזרים, עם הגבלות ברורות על סוג וגודל הכוחות הסוריים ופריסתם, במיוחד באזורים הקרובים לגבול.

המשא ומתן שמתנהל בדלתיים סגורות בין הצדדים נעשה בתיווך אמריקני תחת ממשל טראמפ. צפוי להתקיים מפגש נוסף בלונדון בין שר לעניינים אסטרטגיים של ישראל, רון דרמר, לבין מקבילו הסורי אסעד אל-שיבאני, בהשתתפות השליח האמריקני טום בראק. לפי המידע, זו צפויה להיות הפגישה השלישית בסדרת שיחות בין הצדדים, כאשר קיימת התקדמות הדרגתית בהבנות – אך הדרך להסכם סופי עדיין דורשת זמן ומיקוח נוסף.

ההצעה הישראלית מזכירה ברוחה את הסכם קמפ דייוויד, שבו חולקה סיני לשלושה אזורים עם סידורי ביטחון שונים בהתאם לקרבה לגבול. ההצעה מבקשת לחלק את השטח לשלושה מגזרים, שלכל אחד מהם יקבעו סוג הכוחות המורשים, היקפם וסוגי הנשק שסוריה תוכל להחזיק. לפי ההצעה, באזור הסמוך לגבול לא תותר נוכחות צבאית או נשק כבד, אך סוריה תורשה להחזיק שם כוחות משטרה וביטחון פנים בלבד.

עוד נקבע בהצעה שדרום-מערב דמשק ועד הגבול עם ישראל יוגדר כאזור ללא טיסות – אזור איסור מוחלט לפעילות חיל האוויר הסורי.

בתמורה לויתורים הללו, ישראל מציעה נסיגה הדרגתית מרוב השטחים שכבשה בסוריה – אך לא מהר החרמון, שבו מתעקשת תל אביב לשמר נוכחות קבועה בכל הסדר עתידי.

היבט בולט נוסף הוא הניסיון של ישראל לכלול בהסכמות מסלול אווירי פתוח לאיראן דרך סוריה – מה שמהווה בפועל מסדרון אסטרטגי לפעולה צבאית עתידית אפשרית נגד טהראן. הדבר חושף את המניעים האסטרטגיים האמיתיים מאחורי ההצעה.

ישראל שואפת גם לקיים פגישה פומבית בין בנימין נתניהו לנשיא הסורי אחמד א-שרע בשולי עצרת האו"ם הכללית שתיערך בניו יורק בסוף ספטמבר הקרוב. עם זאת, מקורות דיפלומטיים סבורים כי הסיכויים למימוש פגישה זו בשלב זה – נמוכים מאוד.

מהלך המשא ומתן הזה, על כל הסימנים הברורים שבו להידרדרות הפוליטית של המשטר הסורי, מעלה שאלות קשות לגבי עתיד "ציר ההתנגדות", ולגבי הרצינות של גורמים שפעם הגדירו עצמם חלק ממנו.