שמירת רוח הלחימה של ההתנגדות לאחר נ-פילתו של סייד נס-ראללה

לזכר השנה הראשונה למלחמה שישראל פתחה בלבנון, במהלכה חוסל מזכ"ל חזבאללה השהיד סייד חסן נסראללה, לצד מספר מפקדים צבאיים בספטמבר 2024. לאחר מכן הכריז המזכ"ל החדש, השייח' נעים קאסם, על פתיחת קרב "אוּלי אל-בַּאס", שמטרתו, לצד תמיכה בעזה, הייתה להגן על לבנון ועמיה בשל המלחמה הישירה עליה. במהלך תקופה זו הצליחה ההתנגדות לשמור על כוחה הצבאי ורוחה הלוחמת, למרות היעדרו של המנהיג אשר שימש כאב הרוחני של תנועה זו, והצליחה להמשיך במלחמת אוּלי אל-בַּאס נגד האויב הישראלי. יכולת העמידה הזו עוררה עניין במכוני מחקר מערביים וישראליים שניסו להבין את המבנה הארגוני של חזבאללה וללמוד כיצד להתמודד עמו. להבנת סיבות העמידות הזו, יש לשוב לעקרונות שייסד השהיד סייד נסראללה ולערכים שהנחיל למנהיגי ההתנגדות וללוחמיה.

סייד נסראללה, לאורך כל דרכו, נהג להדגיש את מושג השהאדה כפי שהוא מובן בקרב חברי חזבאללה והלוחמים בו, וכפי שנהג לומר: "השהאדה אצלנו היא ניצחון, היא אינה תבוסה ואינה מוות – זו נקודת הכוח של ההתנגדות". חזון זה הקנה ללוחמים יכולת להתמודד עם נפילתו של כל אדם בתפקיד הנהגה מבלי שפגעה רוחם הלוחמת. לאחר נפילתו של כל מפקד, הדגיש תמיד נסראללה כי הדרך תמשיך, שדמם של השהידים יזין את מטרות ההתנגדות ויבטיח את המשכיותה, וכי ההתנקשויות לא יפסיקו את הדרך. תשתית ערכית ואידאולוגית זו הייתה מקור הכוח המרכזי שאפשר להתנגדות להתמודד עם האתגרים העצומים לאחר אובדן מנהיגה.

משמעת צבאית

הגורם הראשון להצלחת ההתנגדות בשמירה על המשמעת הצבאית שלה הוא התודעה שהשרישו המנהיגים בקרב הלוחמים בנוגע להתמודדות עם כל הסלמה מצד האויב. המשמעת הזו אינה תלויה רק בכוח חומרי או במספרים, אלא ביכולת לתגובה א-סימטרית, לשמירה על עמידות בשטח ובקרב ולהסתגלות לתרחישים צבאיים משתנים. נפילתו של סייד נסראללה לא היוותה תבוסה להתנגדות, אלא זריקת עידוד רוחנית חדשה, שהזרימה כוח פנימי בשורות הלוחמים, ודחפה אותם לעמידות רבה יותר ולמחויבות לעקרון ההמשכיות מול האויב – בלי קשר לעוצמת המתקפות. הניסיון הזה אישש שהתנגדות אינה צבא קונבנציונלי, אלא מערכת שלמה הנשענת על מודעות רעיונית לא פחות מאשר על אסטרטגיה צבאית.

גמישות ותגובה

שנית, טבעו של חזבאללה כתנועת התנגדות מתקדמת הקנה לו יכולת גמישות בהתמודדות עם כל איום או מתקפה צפויה. לחזבאללה תוכניות מוכנות מראש לכל סוגי ההסלמה, והוא מעניק ללוחמיו מרחב ליצירתיות אישית בתוך גבולות ארגוניים ברורים, דבר שמבטיח תיאום ומשמעת בו בזמן. תכונה זו, שמשלבת בין משמעת ארגונית לבין יוזמה אישית ויכולת הסתגלות, הפכה את ההתנגדות לבעלת יכולת תגובה למשתני הקרב מבלי לאבד את היכולת ליזום או להגיב כראוי. ראינו במלחמה האחרונה הגעת כטב"מים לביתו של נתניהו בקיסריה – דבר שמשקף פעולה במסגרת הסביבה שצוינה.

בנוסף לכך, הוכיח חזבאללה כי הוא תופעה ייחודית באזור. מכוני מחקר מערביים וישראליים ניצבו שוב ושוב מול אתגר להבנת אופן פעולתו של חזבאללה, ניתוח מבנהו הארגוני והבנת תהליכי קבלת ההחלטות הצבאיים והפוליטיים שלו. השאיפה להבנה מעמיקה מצד האנליסטים מעידה על כך שחזבאללה הצליח לבנות מנגנונים פנימיים שמאפשרים לו להסתגל לתנאים קשים, ולשמור על יעילותו תחת מעטה הטעיה והסוואה מול האויב. הגמישות הזו היא תוצאה של ניסיון מצטבר ותכנון ארוך טווח, שאפשרו לארגון לשמור על יציבות פנימית ולהמשיך בפעולותיו הצבאיות.

בסופו של דבר ניתן לומר שהצלחת ההתנגדות בשמירה על רוחה הצבאית לאחר נפילתו של סייד נסראללה נובעת מצירוף של גורמים: חזון רוחני ברור שהנהיג המנהיג סביב רעיון השהאדה והניצחון, משמעת צבאית הנשענת על תודעה אסטרטגית, וגמישות ארגונית שמשלבת בין יצירתיות אישית לבין משמעת מוסדית. גורמים אלו, לצד תמיכה ציבורית ויכולת הסתגלות להסלמות שונות, איפשרו לחזבאללה להתמודד עם שלב קשה זה ביעילות גבוהה, ולהבטיח את המשכיות הדרך הצבאית והפוליטית של ההתנגדות גם בהיעדרו של מנהיגה הייחודי.