הניסוי ההמודיעיני של חיזבאללה: האם הצליח?

מאז שנים חיזבאללה פועל לפיתוח יכולותיו האוויריות במסגרת העימות הכולל עם ישראל, וקרב "תמיכת עזה" בשנים 2023/2024 היווה נקודת מפנה במסלול זה. ב-24 ביולי, פרסם הארגון סרטון שצולם על ידי המל"ט הסיור "הוד-הוד", שבו נראו תיעודים מדויקים של בסיס חיל האוויר רמת דוד – אחד מהבסיסים הצבאיים החשובים ביותר בצפון ישראל. הדבר היווה שינוי אסטרטגי שהדגים את עומק החדירה שיכולה להשיג רחפן קטן וחכם בלב המערכת הצבאית הישראלית. למרות שהמלחמה שבאה לאחר קרב התמיכה נשאה עמה קורבנות, הרס וסבל קשה, ההישג של "הוד-הוד" נותר כאחת מנקודות הציון שיש להבליט בזיכרון "בעלי הבסל".

מאפיינים טכניים מתקדמים

המל"ט "הוד-הוד" שבו השתמש חיזבאללה הוא כלי טיס חשמלי מסוג המראה ונחיתה אנכיים, מה שמאפשר לו גמישות תנועה ללא צורך במסלול. אורכו כ-150 ס"מ, ומוטת כנפיו כ-190 ס"מ. הוא פועל באמצעות שמונה מנועים ושלושה מדחפים בכל כנף. מהירותו המרבית מגיעה ל-70 קמ"ש, והוא מסוגל לשהות באוויר בין שעה ל-90 דקות למרחק של עד 30 ק"מ. החשוב מכל – הוא כמעט ואינו מותיר חותם תרמי או קולי, מה שהופך את זיהויו על ידי מכ"מים או מערכות יירוט לקשה במיוחד.

מאפיינים אלו הופכים את "הוד-הוד" לכלי סיור אידיאלי. הוא מצויד בטכנולוגיות צילום מתקדמות, ביכולת שידור תמונות בזמן אמת, באפשרות למעקב אחר תנועות כוחות, איתור עמדות ארטילריה ואף חדירה לערוצי תקשורת. בנוסף, הוא מסוגל להמשיך לטוס בבטחה גם אם אחד ממנועיו כושל, מה שמחזק את אמינותו המבצעית. ייצורו של המל"ט נעשה באיראן, שם הוכרז עליו לראשונה ב-2015 באוניברסיטת שריף לטכנולוגיה, ומאז פותח בזירות אזוריות שונות, בהן גם לבנון.

מניעי הסיור העמוק

אך השאלה המרכזית נותרת: מדוע שלח חיזבאללה את המל"ט לעומק ישראל? התשובה נחלקת לשתי רמות. הרמה הראשונה – צבאית גרידא – נועדה לבנות בנק מטרות מגוון הכולל מתקנים צבאיים, כלכליים ואסטרטגיים. התיעודים שצילם "הוד-הוד" לא הסתכמו בבסיס אווירי, אלא כללו גם את נמל חיפה, מיכלי נפט, בתי זיקוק, מפעלי "רפאל", מרכזי פיקוד ושליטה, וכן את אתרי "כיפת ברזל" ומערכת "קלע דוד". מגוון זה מעניק לחיזבאללה אפשרויות איום רחבות והבנה מעמיקה יותר של פריסת ישראל.

הרמה השנייה – פוליטית-תקשורתית. פרסום התיעודים על גבי פלטפורמות רשמיות של חיזבאללה היה מסר ברור: ההתנגדות מסוגלת להגיע למוקדים הרגישים ביותר בתוך ישראל, תוך כדי יצירת מצב של כוננות תמידית.

ההשפעה הפסיכולוגית על ישראל

מה שהטריד יותר מכל את הממסד הביטחוני בישראל הוא העובדה ש"הוד-הוד" טס וצילם לאורך זמן מבלי שמערכות המכ"ם או היירוט הצליחו לאתרו או להפילו. כשל זה עורר דיון פנימי בנוגע ליעילות מיליארדי הדולרים שהושקעו בהגנה אווירית ובמודיעין. התקשורת הישראלית תיארה את הסרטון אז כ"המסוכן ביותר מאז תחילת המלחמה".

הפן הפסיכולוגי כאן אינו פחות חשוב מהפן הצבאי. החברה הישראלית, שהורגלה לתחושת עליונות ביטחונית מוחלטת, מצאה את עצמה לפתע חשופה ל"הוד-הוד".

ניתן לומר כי "הוד-הוד" הפך להישג איכותי במסגרת מלחמת תמיכת עזה. הצלחתו לחדור לעומק ישראל ולתעד מתקנים אסטרטגיים מבלי להתגלות או להיות מופל היוותה קפיצת מדרגה. חיזבאללה הוכיח כי הוא מסוגל לצבור רכיבי עוצמה חדשים שמערערים את ישראל. במסגרת המלחמה האחרונה, הישג זה היה חלק מהאסטרטגיה הרחבה של ההתנגדות: שילוב עמידות קרבית עם ניצול טכנולוגי.

ניסיונו של "הוד-הוד" הראה שההשפעה המוראלית של טכנולוגיות צבאיות אינה פחותה מתוצאותיהן בשטח. במהלך קרב התמיכה, פרסום סרטוני המל"ט הפך לאירוע שזכה לציפייה ציבורית קבועה, כאשר התקשורת הלוחמת הפכה לחלון לתיעוד חוסר האונים של המכ"מים הישראליים. הציפייה וההתרגשות שליוו כל שידור חיזקו את האמון הציבורי ביכולתה של ההתנגדות להמשיך לפעול – למרות עוצמת הלחץ המופעל נגדה.