טהרן טיימס: ההימור האירופי בהפעלת מנגנון ה"סנאפ בק" מחדש

בהתאם למאמר שפרסם אתר העיתון "טהרן טיימס" ותרגם אתר אל-חנאדק, הטרויקה האירופית מתכננת באופן בלתי חוקי להפעיל מחדש את מנגנון החזרת הסנקציות של האו״ם על איראן – "סנאפבק (Snapback)", מה שיוביל בהכרח להשלכות חמורות, ובראשן פגיעה חמורה יותר באמינות הסכם הגרעין ובאמינות המסלולים הדיפלומטיים. בכירים איראנים הדגישו פעמים רבות כי כל ניסיון להחזיר את הסנקציות משמעותו ביטול מעשי של הסכם הגרעין.

אך השאלה הנשאלת היא: מהם המניעים שמניעים את הטרויקה האירופית לבצע צעד זה וההימור הכרוך בו?

הטקסט המתורגם:

במהלך שעשוי להגביר את המתיחות עם טהרן, בריטניה, צרפת וגרמניה – הידועות יחד בשם E3 – נערכות להפעיל את מנגנון "החזרה אוטומטית של סנקציות" (Snapback) הכלול בהסכם הגרעין משנת 2015.

לפי סוכנות רויטרס, שלוש המדינות האירופיות מתכוונות לפתוח באופן רשמי את ההליך להחזרת סנקציות האו״ם על איראן כבר ביום חמישי, אך להשאיר פתח לעיכוב יישום בפועל ל-30 יום אם טהרן תספק התחייבויות חדשות בנוגע לתוכניתה הגרעינית.

דיפלומטים שהשתתפו בשיחות ז'נבה הודו כי הפגישה שהתקיימה ביום שלישי בין איראן לטרויקה האירופית לא הניבה תוצאות ממשיות. על אף שהאירופים הדגישו את נכונותם להשאיר מקום לדיפלומטיה נוספת, הם נראו נחושים להשאיר את אפשרות ה"סנאפבק" על השולחן – בטענה שיש למנוע את פקיעת תוקפו של החלטת מועצת הביטחון 2231 באמצע אוקטובר. החלטה זו, שאומצה לאחר חתימת תוכנית הפעולה המשותפת המקיפה (JCPOA) בשנת 2015, ביטלה סנקציות בתמורה להגבלות גרעיניות והייתה אמורה לפוג כעבור עשר שנים.

אך מעבר לפרטים הטכניים, המאמץ האירופי להפעיל "סנאפבק" משקף משבר עמוק יותר: האירופים מנסים להציג כוח גיאופוליטי, דווקא בשעה שתלותם בוושינגטון מעולם לא הייתה ברורה יותר.

רק לפני ימים ספורים יצאו מנהיגים אירופים לוושינגטון לפסגה עם הנשיא דונלד טראמפ על משבר אוקראינה. אך במקום להציג חזית אחידה, התמונות מהפגישה נחשבו משפילות עבור אירופה.

בתמונות נראה טראמפ יושב בנינוחות מאחורי שולחנו בבית הלבן, בעוד המנהיגים האירופים – ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ, נשיא צרפת עמנואל מקרון, ראשת ממשלת איטליה ג'ורג'יה מלוני ואחרים – דחוסים יחדיו מולו. גם כלי תקשורת אירופיים אוהדים לא יכלו להתעלם מהמסר: מה שאמור היה לסמל סולידריות, חשף בפועל היררכיה חדה, שבה טראמפ נראה כיחיד שמחזיק בהחלטה ואירופה כסתם נספחת.

בהקשר זה של ירידה במעמד, מבקשת הטרויקה האירופית להשתמש בקלף ה"סנאפבק" נגד איראן.

איראן דחתה באופן נחרץ את מנגנון ה"סנאפבק", וטענה כי הוא בלתי לגיטימי. המנגנון נכלל מלכתחילה בהסכם הגרעין כדי להרגיע את הצדדים שאם טהרן תפר את התחייבויותיה – ניתן יהיה להחזיר את הסנקציות במהירות. אך איראן סבורה כי פרישתה החד-צדדית של ארה״ב מההסכם בשנת 2018 ביטלה את זכותה להשתמש במנגנון זה.

גם עמדת אירופה חלשה. לאחר שלא הצליחה במשך שנים לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלה במסגרת ההסכם – כגון יצירת מנגנוני מסחר להקלת השפעת הסנקציות האמריקאיות – היא טוענת כעת שיש לה זכות להעניש את איראן על "הפרות". טהרן מתעקשת כי לאירופים אין לגיטימציה משפטית או מוסרית לעשות זאת.

גם במסגרת המשפט הבינלאומי, העמדה האירופית שברירית. החלטה 2231 התקבלה כתוצאה מהסדר מוסכם בין כל הצדדים, כולל רוסיה וסין. כל ניסיון אירופי להפעיל "סנאפבק" ללא קונצנזוס מאיים למוטט את המסגרת שהם עצמם טוענים כי הם מבקשים לשמר.

ואם תתקדם הטרויקה בצעד זה, התוצאה הסבירה ביותר לא תהיה שיקום מעמדה, אלא פגיעה נוספת באמינות ההסכם. כפי שבכירי איראן חזרו והדגישו: כל ניסיון להחזיר את הסנקציות משמעותו ביטול בפועל של הסכם הגרעין.

טהרן גם הזהירה מ"תשובה חריפה" אם אירופה תבצע את המהלך. עם זאת, המנהיגים האיראנים מבינים בפועל כי סנקציות אינן דבר חדש. במשך עשרות שנים הרפובליקה האסלאמית חיה תחת מגבלות כלכליות מערביות.

במיוחד בחמש־עשרה השנים האחרונות, עברה איראן מחזורים חוזרים של צעדים קשים – מגבלות בנקאיות, אמברגו נפט, חסימות טכנולוגיות – שמטרתן הייתה לבודדה. על אף מחירן, צעדים אלה אילצו את המדינה להסתגל, חיזקו את חסינותה הפנימית והמריצו חדשנות בתחומים קריטיים. הישגיה בתחומי התעופה, הביוטכנולוגיה, תעשיית התרופות ואף בטכנולוגיה גרעינית, הואצו דווקא משום שהלחץ החיצוני הותיר לה ברירה אחת: פיתוח יכולות מקומיות.

לכן רואה טהרן באיום האירופי על "סנאפבק" צעד סמלי יותר מאשר מהותי. החזרת סנקציות האו״ם לא תשנה באופן דרמטי את התנאים שבתוכם היא רגילה לפעול. אלא תדגיש שוב שהבטחות מערביות לדיפלומטיה אינן אמינות.

בינתיים, סוגיית הגרעין נותרת מוקד למחלוקת. השבוע שבו מפקחי האו״ם לאיראן לראשונה מאז שטהרן השעתה את שיתוף הפעולה לאחר התקיפות האמריקאיות והישראליות על מתקניה ביוני. אך לא הושג סיכום על היקף עבודתם או גישה לאתרים.

הטרויקה האירופית הציעה לדחות את הפעלת ה"סנאפבק" עד חצי שנה אם איראן תחזור לשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח ותיכנס לשיחות עם ארצות הברית. אך כאן טמונה הפרדוקס: אירופה מתנה דיפלומטיה באיום של סנקציות – שיטה שקשה שתצליח מול מדינה שכבר התרגלה ללחצים.

איראן מצדה הצהירה על נכונות לחידוש הדיאלוג עם וושינגטון בתנאי אחד: ערבויות לכך שהמשא ומתן לא ילווה בתקיפות צבאיות נוספות. לנוכח התקיפה ביוני על המתקנים האיראניים, שבוצעה בתיאום בין ישראל לארצות הברית, התנאי הזה אינו שולי ואף לא בלתי הגיוני.