ג'פרי סאקס חושף את המניעים האמיתיים מאחורי התוקפנות כלפי איראן

הפרופסור ג'פרי סאקס העניק ראיון בלעדי לעיתון טהראן טיימס, שתורגם על ידי אתר "אל-ח'נאקֵד", ובו דיבר על המניעים האמיתיים והעמוקים מאחורי התוקפנות האמריקאית-ישראלית כלפי איראן. סאקס ציין כי האסטרטגיה האמריקאית-ישראלית של "הפרד ומשול" היא זו שמלבה את חוסר היציבות במזרח התיכון, והדגיש כי נתניהו מנסה ליישם את תוכניתו הידועה בשם "החתך הנקי" (Clean Break).

הטקסט המתורגם:

בראיון בלעדי לעיתון טהראן טיימס, הציג הפרופסור ג'פרי ד. סאקס ניתוח מקיף של ההקשר ההיסטורי ושל המטרות האסטרטגיות המניעות את התוקפנות הזאת.

התובנות של סאקס מספקות מסגרת איתנה להבנת ההתפתחויות האחרונות באזור.

בראיון מעמיק זה, מדגיש הפרופסור סאקס מספר צירים מרכזיים: המטרה הישראלית הוותיקה לשינוי המשטר באיראן, האסטרטגיה האמריקאית-ישראלית הרחבה יותר לשליטה אזורית, ודחיית פתרון שתי המדינות.

סאקס, הנחשב לאחד הכלכלנים והפרשנים הפוליטיים הבולטים בעולם ופרופסור באוניברסיטת קולומביה, היה בין הראשונים שדנו בשורשים ההיסטוריים של מדיניות זו, לרבות "מסמך החתך הנקי" שפורסם בשנת 1996. הוא גם מציין את כישלונה של הדיפלומטיה כתוצאה מהכשלה אמריקאית וישראלית.

סאקס גם מותח ביקורת על תפקידה של הפוליטיקה הפנימית בארה"ב ושל אמצעי התקשורת בעיצוב דעת הקהל, וקורא לפעולה עולמית להכרה במדינת פלסטין כחברה באו"ם וליישום המשפט הבינלאומי.

להלן נוסח הראיון:

שאלה: מהם המניעים האסטרטגיים המרכזיים של ארצות הברית וישראל בתקיפת איראן? וכיצד מתיישרים מניעים אלו עם ההיסטוריה הרחבה יותר של המדיניות האמריקאית במזרח התיכון?

תשובה: הרעיון המרכזי שמאחורי התקיפה הישראלית הוא שינוי המשטר באיראן. ישראל שואפת להיות הכוח הדומיננטי באזור, ללא תחרות צבאית אמיתית, וללא קיומה של מדינה פלסטינית לצידה על בסיס פתרון שתי המדינות. בפשטות, ישראל מבקשת לספח את עזה, הגדה המערבית, מזרח ירושלים, ואף חלקים ממדינות שכנות נוספות כגון סוריה.

בשנת 1996 חזר נתניהו לשלטון עם אסטרטגיה פוליטית המכונה "החתך הנקי" (Clean Break). אסטרטגיה זו קובעת שלא תהיה נוסחת "אדמה תמורת שלום" (כלומר, לא פתרון שתי מדינות), וישראל, בגיבוי צבאי אמריקאי, תפעל להפלת משטרים במזרח התיכון שתומכים בהתנגדות הפלסטינית להשתלטות הישראלית על השטחים הכבושים.

מדיניות זו הובילה למלחמות אמריקאיות-ישראליות בלבנון, סוריה, עיראק, סודאן, לוב, סומליה, וכעת גם באיראן.

שאלה: אמרתם שישראל שואפת להחלפת המשטר באיראן ומתנגדת להקמת מדינה פלסטינית. עד כמה אסטרטגיה זו יעילה, ועד כמה היא מסוכנת ליציבות האזור?

תשובה: לא ניתן להשיג שלום או צדק באזור אלא באמצעות פתרון שתי המדינות.
המציאות הבסיסית היא שישנם כ‑8 מיליון יהודים ו‑8 מיליון ערבים פלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים.

הדרך המעשית היחידה למנוע קטסטרופה שלא תיסלח היא פתרון שתי המדינות, על בסיס המשפט הבינלאומי, תוך קבלתה של מדינת פלסטין כחברה ה‑194 באו"ם, בגבולות ה‑4 ביוני 1967, עם בירתה במזרח ירושלים וריבונותה על האתרים הקדושים לאסלאם.

למעלה מ‑180 מדינות באו"ם (מתוך 193), כלומר כ‑95% מאוכלוסיית העולם, תומכות בפתרון שתי המדינות, ולכן ניתן ליישמו בתמיכה בינלאומית רחבה.
אך ישראל דוחה זאת, ולכן יש לכפות את פתרון שתי המדינות על ידי מועצת הביטחון של האו"ם, במסגרת עסקת שלום כוללת שתבטיח את ביטחון המזרח התיכון ומערב אסיה – כולל איראן כמובן.

מועצת הביטחון חייבת לפעול על פי המשפט הבינלאומי ובהתאם לאחריותה לשמירת השלום, לרבות הפסקת הטבח הישראלי בעזה ובגדה המערבית.

עד כה, ממשיכה ארצות הברית להשתמש בזכות הווטו נגד הפתרון ההוגן והברור הזה, ופועלת למעשה בשם ממשלת ישראל הקיצונית.
מה שנדרש כעת הוא שיותר מ‑180 מדינות יאמרו לארצות הברית בצורה ברורה וחד משמעית: אין דרך לשלום אלא בהכרה במדינת פלסטין כחברה באו"ם – עכשיו.

החלופה היחידה היא המשך חוסר הלגיטימיות, שפיכות הדמים והמלחמה – בשיתוף פעולה אמריקאי שיערער גם את ביטחונה ורווחתה של ארצות הברית עצמה.

שאלה: כיצד משפיעים הפילוגים הפנימיים בפוליטיקה האמריקאית על יכולתה והחלטותיה לגבי מעורבות צבאית מול איראן?

תשובה:
הפוליטיקה האמריקאית הייתה לאורך עשרות שנים תומכת באופן מלא בעמדה הקיצונית של ישראל. הלובי הישראלי בארצות הברית הוא אמיתי, אך אינו מובן היטב.
לדוגמה, כ‑45% מהקולות שזכה בהם דונלד טראמפ בבחירות 2024 הגיעו מהאוונגליסטים הציוניים – נוצרים התומכים בישראל בהתלהבות רבה.

לפיכך, הלובי הישראלי בארה"ב מבוסס למעשה הרבה יותר על תמיכה נוצרית מאשר יהודית – נקודה שלרוב מתעלמים ממנה.
הציונות המודרנית החלה בבריטניה במחצית הראשונה של המאה ה‑19, כתוצאה ממיזם של פרוטסטנטים אוונגליסטים בריטים! רבים מאותם ציונים נוצרים אף היו אנטישמים.
זה אולי נשמע מוזר – אבל זו האמת!

שאלה: הזכרתם שאיראן אינה שואפת לנשק גרעיני ואפשרה פיקוח. מדוע מתעלמים מנרטיב זה או מסלפים אותו בקרב גורמים רשמיים ובתקשורת המערבית?

תשובה:
כל מדיניות החוץ המערבית – ובמיוחד האמריקאית והבריטית – משווקת לציבור הרחב באמצעות תעמולה ולא אמת.
המונח המכובס לתעמולה כיום הוא "נרטיב", אך המשמעות האמיתית של "נרטיב" היא יחסי ציבור – כלומר מכירת מדיניות החוץ כמו פרסומת זולה ומטעה.

אמצעי התקשורת המרכזיים מאמצים את קו הממשל, והממשל האמריקאי משקר בעקביות לציבור שלו.

שאלה: מדוע נכשלו המאמצים הדיפלומטיים, כולל הסכם הגרעין (JCPOA), במניעת ההסלמה?

תשובה:
מפתח הכוח האמריקאי הוא אותה שיטה ישנה: "הפרד ומשול".
במקום לחתור להסדר שלום הוגן במזרח התיכון, שואפת ארצות הברית לפצל את העולם המוסלמי.
ארה"ב מציבה את איראן מול המדינות הערביות, והיא גם פיצלה את המדינות הערביות שוב ושוב זו מול זו.
היא ממלאת תפקיד בליבוי סכסוכים בין טורקיה, הערבים ואיראן – וכן הלאה.
הסכמי אברהם נועדו לפצל את העולם הערבי כדי למנוע הקמת מדינה פלסטינית ולחסום את פתרון שתי המדינות.

ישראל וארצות הברית הן שהרגו את הסכם הגרעין JCPOA.
וזהו חלק מרכזי מאסטרטגיית "הפרד ומשול".
לפי החזון הישראלי, עדיף שארה"ב תפיל את המשטר האיראני מאשר תשיג עמו שלום.
ישראל שואפת לחסל את כל מקורות התמיכה בסוגיה הפלסטינית.

הפתרון עבור מדינות האזור הוא שיתוף פעולה הדוק בין איראן, טורקיה, סעודיה ומצרים – בתמיכת מדינות קבוצת בריקס (כולל ברזיל, רוסיה, סין, אינדונזיה ומדינות נוספות) – כדי לשלוח מסר ברור ונחרץ לממשלת ארה"ב:
אין דרך לשלום אלא בקבלתה של פלסטין כחברה באו"ם – כבר בתחילת תהליך השלום, ולא בסופו של "תהליך שלום" מזויף שלא מביא לתוצאה.

ארה"ב וישראל חולמות על הכללת סעודיה בהסכמי אברהם – מה שיביא לסיום מוחלט של האפשרות להקמת מדינה פלסטינית בעתיד.
אולם סעודיה הבהירה באופן חד משמעי: אין שלום בלי הקמת מדינה פלסטינית חברה באו"ם.

על המעצמות האזוריות – איראן, סעודיה, מצרים וטורקיה – להתאחד בקריאה להסכם שלום כולל המבוסס על:

-זכות איראן לאנרגיה גרעינית לצורכי שלום.

-פתרון שתי המדינות, שמתחיל בקבלת פלסטין כחברה ה‑194 באו"ם.

-ביטחון קולקטיבי לכל המדינות.

-סיום מיידי להתנהלות ההשמדתית והצבאית הקיצונית של ישראל.

שאלה: מהו התפקיד שמילאו ארצות הברית וישראל בפירוק הערוצים הדיפלומטיים?

תשובה:
שתיהן מילאו תפקיד מכריע בהרס תהליך השלום. זהו מצב נמשך שנמשך כבר עשרות שנים.

שאלה: אמרתם שההגמוניה האמריקאית העולמית נמצאת בנסיגה. כיצד משקף העימות עם איראן את השינוי הזה? וכיצד עשוי להיראות הסדר הבינלאומי הרב-קוטבי החדש?

תשובה:
ארצות הברית לא רצתה מלחמה ארוכה נוספת, והיא כבר לא מסוגלת לשאת בעלויותיה.
הציבור האמריקאי הרחב ובסיס תומכיו של טראמפ מתנגדים נחרצות למעורבות במלחמות חדשות במזרח התיכון.

גם ממשלות ארצות הברית וישראל ראו בבירור את יכולתה של איראן להגיב ולגרום נזק כבד לישראל בתגובה לתוקפנותה הגלויה.
ארה"ב מתנהגת כבריון – אך אין לה עוצמה כה רבה כפי שהיא משדרת.

רוב מדינות העולם – למעלה מ‑180 – רוצות שלום במזרח התיכון על בסיס ביטחון קולקטיבי, הכולל את איראן, ועל בסיס פתרון שתי המדינות – בניגוד לשליטת ישראל הגסה והבלתי צודקת על הפלסטינים.

בעיני העולם הרחב, ישראל נתפסת כעת יותר ויותר כמדינת סוררת בשל התנהלותה האלימה.
וזה פותח פתח לדיפלומטיה עולמית אמיתית, שבה חברות האו"ם יכולות לעמוד בעוצמה על דרישותיהן לשלום, צדק וריבונות המשפט הבינלאומי – ולחייב סוף-סוף את ארצות הברית להפסיק את שותפותה רבת השנים למדיניותה הבלתי חוקית והברוטלית של ישראל.