תימן בחזית האיומים: שרטוט מחדש של המפה הביטחונית הישראלית

לאחר 12 ימי מלחמה פתוחה בין ישראל לאיראן, נסגר פרק העימות הישיר – גם אם באופן זמני – ובמקומו נפתח פתח לבחינה אסטרטגית ישראלית מחודשת למקורות האיום האזורי. מבין התיקים הבולטים שצפו אל פני השטח, בלט במיוחד התיק התימני, אשר ידע בשנים האחרונות שינויים מהותיים שהובילו למיצובו כשחקן אזורי המסוגל להשפיע על המשוואה הביטחונית בים האדום ובמפרץ עדן.

המהפך בתפיסה הישראלית לווה בשורת אירועים: הכרזת צנעא באופן גלוי על תמיכתה בעזה, ביצוע תקיפות נגד כלי שיט הקשורים לישראל או שעושים דרכם אליה בים האדום, ולאחר מכן תקיפת משחתות אמריקאיות שהתערבו לסיוע לישראל. למרות שהושג הבנה לא רשמית עם ארצות הברית להפסקת התקיפות נגד אוניות אמריקאיות, נמשכו ההתקפות על אוניות ישראליות, עד כדי הכרזה של תימן על נכונותה לתמוך בטהראן במלחמה האחרונה. הצטברות זו הפכה את צנעא לגורם מפתח בזירה, שלא ניתן להתעלם ממנו בעיצוב הביטחון האזורי.

בנוסף לפרשנות הישראלית, נראה שגם וושינגטון רואה באיום זה אינטרס אסטרטגי לריסון – לא רק לשם שמירה על האינטרסים שלה בים האדום, אלא גם לצורך חסימת נתיבי דרך המשי הסינית באזור. מצב זה עשוי להוביל לשיתוף פעולה מודיעיני הדוק בין הצדדים, בעיקר במרחבים האפורים שמחוץ למלחמה הקונבנציונלית.

בהתאם לכך, סביר שישראל תעביר את מוקד עיסוקה בשלב הבא לתימן, באמצעות אימוץ מכלול כלים מורכבים שכבר יושמו בזירות אחרות כמו לבנון, עזה וסוריה. ניתן למיין את הכלים הללו באופן הבא:

-שליטה דיגיטלית וחדירה סייברית: הסביבה הדיגיטלית בתימן נחשבת שברירית, מה שהופך אותה לפגיעה בפני חדירה בשיטות שונות. לישראל רקע עשיר בתחום זה, במיוחד באמצעות חברות כמו NSO Group (ריגול תוכנה), Cellebrite (ניתוח נתוני טלפונים), ו-Verint Systems (מעקב תקשורת). לכן, צפוי שישראל תעמיק את כוחה הסייברי בתימן דרך החדרת תוכנות ריגול למכשירים של פרטים ומנהיגים, חדירה לרשתות תקשורת, וניצול הסכמים טכנולוגיים עם חברות גלובליות לשיפור התשתית הדיגיטלית – באופן שמאפשר שליטה ומעקב. הפצת אפליקציות מבוססות GPS ונתונים פתוחים תאפשר מעקב אחר תנועות ללא צורך בתשתית לוגיסטית מתקדמת.

-כלים רכים באמצעות החברה האזרחית וארגונים בינלאומיים: כפי שנעשה בעבר, ייתכן שישראל תשתמש בארגונים בעלי אופי הומניטרי, תרבותי או חינוכי כחזית לפעילות איסוף מודיעין לצרכים ביטחוניים. בנוסף לכך, מימון יוזמות אזרחיות עשוי לשמש להבנת המבנה החברתי והלכי הרוח הפוליטיים בתימן.

-גיוס אנושי ובניית רשתות סוכנים: מלקחי ניסיון שצברה ישראל, סביבה שסובלת ממלחמות ופילוגים מהווה קרקע פורייה להקמת רשתות סוכנים מקומיים. ייתכן שתפעל לגייס דמויות שבטיות או צבאיות בעזרת תמריצים כספיים או הבטחות לתמיכה, הגנה וזכויות יתר, תוך ניצול הפילוגים הפנימיים לפירוק מבנים מתנגדים.

-ניצול הגאוגרפיה ושליטה באיים ובמצרים: לגאוגרפיה תפקיד קריטי בכל אסטרטגיה בשטח, במיוחד במדינה כמו תימן, שהגיאוגרפיה שלה הייתה גורם מפתח בהדיפת כיבושים לאורך השנים. לכן, ייתכן שישראל תנסה לנצל את הגאוגרפיה, לא בהכרח צבאית אלא דרך פריסה ביטחונית ומודיעינית בתיאום עם בעלי ברית אזוריים, ובנוכחות עקיפה באיים אסטרטגיים כמו סוקוטרה או מיון, בחסות איחוד האמירויות או חברות ביטחוניות פרטיות, כולל הקמת נקודות רדאר או מודיעין בסמוך לנתיבי השיט של באב אל-מנדב. זאת לצד לחצים על מדינות שכנות לתימן לספק תשתיות לוגיסטיות או מודיעיניות.

-לוחמה פסיכולוגית ותעמולתית: כמו בעזה ולבנון, ישראל מנצלת את המרחב הדיגיטלי ככלי מלחמה. בתימן ייתכן שתפעל למימון פלטפורמות תקשורת או אתרים להפצת נרטיבים המערערים את הלכידות החברתית, הפצת מידע כוזב הפוגע במקבלי ההחלטות בצנעא, וכן גיוס משפיענים מקומיים או גולים לשידור מסרים העולים בקנה אחד עם מטרותיה המודיעיניות והתקשורתיות.

-שיתוף פעולה עם חברות ביטחון פרטיות: צפוי שישראל תשתמש בחברות ביטחוניות בעלות אופי מודיעיני כגון Black Cube או גורמים מחוץ למערכת הרשמית לצורך חיסולים ממוקדים, פעולות חבלה נקודתיות, או חדירה למוקדי כוח באופן שקשה להתחקות אחריו.

-שימוש במטבעות דיגיטליים למימון רשתות לא חוקיות: לאור חולשת המערכת הבנקאית בתימן, ייתכן שישראל תשתמש במטבעות קריפטוגרפיים למימון רשתות בלתי חוקיות, העברת כספים באפליקציות פיננסיות לא מפוקחות, והסתרת פעילות כלכלית תחת כסות של פרויקטים "פיתוחיים". דיווחים ביטחוניים בלבנון חשפו כי סוכנים קיבלו תשלום עבור פעילות ריגול באמצעים כאלה כדי להימנע מחשד.

המעבר של ישראל להתייחסות לתימן כאל חזית ביטחונית ישירה אינו נובע רק מהמציאות בשטח, אלא מקריאה אסטרטגית רחבה הכוללת הבטחת נתיבי השיט, חפיפת אינטרסים עם וושינגטון, ומניעת הפיכת הים האדום לאזור השפעה של גורם אחר. ככל הנראה, לא תתרחש מלחמה קונבנציונלית בקרוב, בשל המרחק מתימן לישראל והמחיר הגבוה של עימות ישיר, במיוחד במונחים של חופש פעולה אווירי – תחום בו לישראל יש עליונות ברורה. ייתכן שהעימות יתמקד בזירה הביטחונית. במקביל, הניסיון המצטבר של תימן בשיתוף פעולה עם בעלי בריתה של איראן, לבנון ועיראק – מהנדסת נשק ועד פיתוחו – יתרחב גם לתחום הביטחוני-מודיעיני, בהתבסס על לקחים מהעימותים המתמשכים עם ישראל.