איראן לקראת סף אסטרטגי חדש ומורכב

הצליחה ישראל לפנות בוקר יום שישי, 13 ביוני 2025, לחסל את משטר מניעת הפצת הנשק הגרעיני בהובלה ובסיוע אמריקני, ובהמשך במעורבות גלויה (לפנות בוקר יום ראשון, 22 ביוני) בשם המערב הפראי, תוך חציית כל הקווים האדומים, באופן שמאיים על הביטחון והשלום הבין-לאומיים ומפיץ את חוק הג'ונגל בעולם. העניין נוגע במהות התקיפה לפני שנדון בתוצאותיה, שעשויות להחמיר אותה ולא להפחית מחומרתה.

הימרה ארצות הברית, בחיסול המשא ומתן על תוכנית הגרעין האיראנית השלווה, על פגיעה בשלוש נקודות עיקריות שהיו חלק מלוח השליטה שלה במשך שנים רבות: תוכנית הגרעין, התוכנית לטילים בליסטיים ועל-קוליים, והתוכנית האזורית עם תנועות ההתנגדות.

איראן הסתפקה בדיון על תוכנית הגרעין בלבד, אלא אם כן הצורך הלאומי, הערבי והאסלאמי הטהור חייב זאת, ואז השתתפה באופן נקודתי יוצא דופן ולא באופן אורגני ומבני ישיר ומקיף, כפי שקרה בשיפור תנאי עיראק מול ההגמוניה האמריקנית.

למען התזכורת, חתמה טהראן על הסכם בנושא תוכנית הגרעין שלה (14 ביולי 2015), שנכנס לתוקפו בינואר 2016, עם החברים הקבועים במועצת הביטחון וגרמניה (קבוצת 5+1), אך לא עבר זמן רב עד ש"טרמפ" משך את ארצו מההסכם (מאי 2018) והחזיר את הסנקציות על איראן, כשהוא פותח את שנת 2020 בחיסול הגנרל קאסם סולימאני ואבו מהדי אל-מהנדס בבגדד.

התור התחלף לפיצוץ קו הדיפלומטיה

 ישראל פתחה בהתקפה מפתיעה שפוצצה את קו הדיפלומטיה במהלך המשא ומתן עם האמריקנים, ואז חיסלה אותו ארצות הברית פעם נוספת במהלך המשא ומתן עם האירופים, ימים ספורים לאחר מכן. טרמפ קבע אז מועד אולטימטיבי של חודשיים מול טהראן: להיכנע ולחתום על הסכם גרעיני חדש או להתמודד עם מלחמה כפויה וכניסה צבאית אמריקנית ישירה ומזעזעת.

המשא ומתן היווה אחת משכבות ההונאה במו"מ, אך ההונאה דרך שולחן המשא ומתן לא הספיקה להונאה הפוליטית, הביטחונית והצבאית, שהאימאם ח'אמנאי סיכל בזכות תבונתו המתמדת, כשהוא מתריע ומזהיר בכל סבבי המשא ומתן בעבר ובהווה. ניתוח פרקי המלחמה העולמית הניידת בפלסטין ובלבנון, הקפאת התמיכה העיראקית, ההפיכה נגד המדינה הסורית (שלטון, קרקע וחברה), השליטה במסלול העימות מול תימן, בנוסף להצהרות ולסדרת צעדים – כולם מובילים בבירור לאותה מסקנה: המלחמה הייתה קרובה מאוד.

אך ההונאה דרך המו"מ התאימה לחיזוק גורם ההפתעה בתזמון ההתקפה וההימור, באמצעות הפעלת רשתות מאורגנות ומצוידות בתוך טהראן ומספר מחוזות, של איראנים ובעלי אזרחויות שונות.

תקפה ארצות הברית את לב העולם האסלאמי עם מפציצי B-2 האסטרטגיים שלה, ברגע היסטורי שמסמן תחילתה של תקופה חדשה של חנק ושליטה על מה שנותר מזהות ורצון של ממשלות ועמים באזור. התקיפה לא הסתפקה במטרות ב"פורדו, נתנז ואספהאן" בלבד באמצעים מגוונים של תוקפנות. מדובר בהפיכה במסלול הפיוס באמצעות נרמול, כהכנה להשתלטות בולטת יותר במזרח תיכון חדש לעולם חדש. לכן, חיסלה אמריקה את הדיפלומטיה בידיה ובידי ישראל, וייתכן שתצרף בקרוב לכך גם ברית בינלאומית עוינת.

שינוי אסטרטגי מורכב ומסובך
בהתאם לכך, ניתן לקבוע בביטחון שאיראן צועדת לעבר סף אסטרטגי חדש, מורכב ומסובך, כתגובה טבעית למעורבות האמריקנית הפומבית והישירה במלחמה נגדה. איראן תגבש בו החלטות גרעיניות שנוגעות לאמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, אשר לא סיפקה לה הגנה, ותבחן מחדש את שיתוף הפעולה עם הסוכנות הבין-לאומית לאנרגיה אטומית, אשר התעוררו ספקות לגבי תפקידה ולגבי תפקודו של מנהלה הכללי רפאל מריאנו גרוסי. כן תתקבלנה חקיקות ותקנות חדשות בהתאם לשלב הנוכחי, תתבצע הסלמה בפעולות הצבאיות נגד ישראל ובסיסי ארצות הברית, תינתן יד חופשית לבעלות בריתה לפעול בעצמאות ובשיתוף פעולה, ותעוצבנה בריתות בין־לאומיות או מסלולי שיתוף פעולה רב־ממדיים (ביטחוניים, צבאיים, מדיניים ולוגיסטיים) שיספקו את צרכיה השונים – לריסון המלחמה ולפגיעה באויב, ולהגנה על ריבונותה וכבודה. די לה, לצורך כך, באורך רוחה ועמידתה כדי לנצח.

הרפובליקה האסלאמית של איראן פועלת כמדינה אזורית על פי מעמדה הנוכחי והשאיפות שלה, ולכן היא זו שתקבע את זמן, אופי והיקף התגובה ההולמים והמתאימים כלפי בסיסי ארצות הברית, אשר בחרה לערער את ביטחונה דרך הפרה חמורה של שלוש מתקנים גרעיניים, וכיסתה את התוקפנות הישראלית וסייעה לה. איראן תציב יעדים למוקדי המראה של מטוסי ארצות הברית, לבסיסים ולאוניות המלחמה האמריקניות, ישירות ובעקיפין, וכן תפעל לפגיעה בסמליות הכוח האמריקני ובתדמיתו באזור ובעולם, ולהרחבת שטח העימות באופן מחושב.

במקביל תגביר איראן את ריכוז המאמץ שלה כלפי ישראל, שממשיכה בתוקפנותה, באופן מתמשך ומדורג מבחינת הכמות והאיכות – גיוון באמצעים, טווחים, יכולת הרס, תמרון, ראשי קרב התקפיים וסוגים נגזרים מהטיל הראשי – והרחבת טווח היעדים בו זמנית, דיוק בפגיעות במטרות רגישות, ייתכן שגם תוך כניסה מכוונת לכאוס, הארכת זמן השחיקה, גרימת נזקים כבדים ומציאותיים – חומריים, מודיעיניים ואנושיים – והפעלת לחץ מקסימלי להאצת ההגירה. זאת, מתוך תפיסת ישראל כאויב הראשי, כבסיס הקדמי המסוכן ביותר של המערב וכיעד הלגיטימי ביותר להשמדה או לערעור תדמיתו ותורת הביטחון שלו.

איראן הצליחה באמצעות עמידה אסטרטגית ובניית יכולותיה מחדש בתוך מהלך המלחמה, לשמר את זהותה, ריבונותה, עצמאות החלטתה ואת שאיפותיה האסטרטגיות לעתיד, ובו בזמן לחסום את תשוקת אויבה למנוע ממנה את היכולת להשיב את המבנה והיעילות שלה.

טהראן מבינה כי ההתבוננות בה אינה נעצרת בשימור הלגיטימיות של משטרה ושל ריבונותה על אדמותיה, אלא נוגעת גם בתפקידה ובזהותה כתומכת במוחלשים – חלק בלתי נפרד מחוקתה.

מלחמה זו שונה באופן מהותי מהמלחמה הקודמת שהוטלה עליה, והיא לא תמהר לשתות את כוס הרעל כפי שעשתה בעבר במשך שמונה שנים.

מלחמה זו מתנהלת מול אויבה הישיר והזר לאזור, לא מול שליחים וסוכנים הפועלים בשכבות החברתיות של האזור בפילוג ובכאוס. איראן אוחזת בקלפי כוח בתוכה ומחוצה לה, והיא בעלת כושר עמידה שאין לישראל, והיא נלחמת במלחמה הכפויה עליה באורח התואם את זהותה, שבה מהפכתה ומדינתה שלובות זו בזו, עד להסרת ישראל – באמצעות המשך שחיקת החזית הפנימית, העמקת הסתירות הפנימיות, עידוד ההגירה מישראל, והפעלת כוחות חזית ההתנגדות האסלאמית.

החלו ארצות הברית וישראל את המלחמה – אך סיום המלחמה פתוח, והוא זה שיחזיר את מאזן הכוחות למסלולו, בסיום שמשקף את רמות המורכבות וההשתלבות הגלובליות, האזוריות והמקומיות. כל התרחישים נותרים פתוחים, בהתאם להערכת המצב, בראייה אמריקנית ואיראנית, באופן דינמי שמלווה כל התפתחות במלחמה – מבפנים או מבחוץ.