איראן חודרת את ישראל מודיעינית

ההכרזה של איראן על כך שברשותה אלפי קבצים ונתונים מודיעיניים רגישים ביותר של ישראל, כולל מסמכים על-סודיים הקשורים לתכניתה הגרעינית, מהווה מהלך אסטרטגי עמוק, שיורה את ישראל וחוסנה ובמערכות יחסים חיצוניות שלה, ונותן לאיראן קלף לחץ רב-חשיבות.

ישראל, שתמיד שאפה לקדם את יכולותיה של הגופי המודיעין שלה (בחקירה ובביטחון) לא רק ברמה אזורית אלא גם עולמית, שמרה על שתיקה במשך שבועות על הישג מודיעיני זה של איראן, ולא העזו כלי התקשורת שלה להתייחס אליו, אלא בהעברת ידיעות מאתרים איראנים או ערביים בלבד, וכינו את הפרסום "טענות".

בחזרה לפרטי ההישג — שר המודיעין של איראן, אסמאעיל ח'טיב, חשף כמה היבטים של הפעולה:

• "רכשנו אלפי מסמכים מלאים הקשורים לתחומים צבאיים, מדעיים וגרעיניים של ישראל, בנוסף למסמכים רגישים על יחסי ישראל עם מדינות מערביות וארצות הברית."

• "המידע שברשותנו יחזק מאוד את יכולות ההתקפה של איראן."

• "השיטות להעברת הקבצים לאיראן לא פחות חשובות מהמסמכים עצמם, ולא נחשוף אותן."

• "הפעולה נעשית כבר תקופה, אך המתנו עם ההצהרה עד שהבטיחו את בטיחותה."

• "נחשוף חלק מהמסמכים בקרוב."

• "הפעולה הייתה מורכבת, רחבת היקף ורב-תחומית, וטיל שובר למודיעין של ישראל."

מכך ניתן להסיק כמה נקודות מרכזיות:

1. האיסוף המודיעיני היה עצום, והיה מכוון לבטחונה של ישראל בתחומים הקריטיים – הגרעין, הצבא, המדע והדיפלומטיה.
   יש לציין כי ישראל מנקיטה מדיניות מעורפלות מכוונת — לא מאשרת או מכחישה באופן רשמי את הימצאות נשק גרעיני ולא חתמה על אמנת NPT — ולכן תיק מבוסס מסוג זה מאפשר לאיראן להעלות את הנושא מחדש, לחשוף היפוקרטיות של סוכנות האנרגיה האטומית והאו"ם, ולגייס תמיכה בינלאומית להחלטה מניעה מחייבת למניעת גרעין במזרח התיכון.

2. ייתכן שלאיראן יש פעילות סייבר, מודיעין אנושי ושיטות נוספות (כולל מבצעי קומנדו ושיתוף פעולה עם גופים אזוריים), מה שמעיד על פתיחת אפשרות לפעולות דומות בעתיד.
   ח'טיב לא ציין גוף מודיעין ספציפי של ישראל שנפגע, דבר שמרמז כי החזית רחבה וכלל גופים.

3. מדובר בחשיפת תשתיות קריטיות של ישראל, וזיהוי פרצות ביטחון משמעותיות.

4. איראן תפרסם את המסמכים בהדרגה לפי רגישותם, תוך שמירה על חסיון כמותי.

הטלוויזיה הרשמית של איראן (IRIB) חשפה כי הפעולה בוצעה לפני כמה חודשים על ידי משרד המודיעין ומשמרות המהפכה, באמצעות ריגולים של מתושבים בהתנחלויות בגדה המערבית, שהעבירו את הנתונים למקום מבטחים באיראן. כמו כן, זו הייתה "התקלה המודיעינית הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל".
החומרים כללו מסמכים, תמונות, קטעי וידאו, מטה-דאטה וקבצים נוספים. למרות שהעברת החומרים למטרות בטיחות התבצעה בפועל לפני זמן מה, נדרשה שתיקה כדי להבטיח את הגעתם הבטוחה.
עוד צויין שעצירת המתנחלים תויגה רק לאחר שהחומרים הועברו והוגנו.
החשיפה מגיעה פחות משלושה שבועות לאחרהודעת משטרת ישראל והשב"כ ב־20 במאי על מעצרם של רועי מזרחי ואלמוג אטיאס, בשנות ה־20 לחייהם, מישוב נשר, בחשד לריגול עבור איראן, במטלות איסוף מידע מודיעיני. לא פורטו מה המטלות המדויקות שבוצעו.

יתרונות צבאיים ואסטרטגיים:

• מיפוי תשתיות צבאיות של ישראל, כגון בסיסים, כיפת ברזל, מרכזי שליטה, מתקני מחסן – יסייע לתכנון מדויק של מטרות במלחמות.

• ידיעת פרטי מתקני גרעין תעצור ישראל מלהפעיל מתקפה על איראן.

• זיהוי היררכיות מודיעיניות מאפשר קביעת אסטרטגיית שיתוק או פגיעה.

• זיהוי נקודות תורפה בהגנה האווירית יגביר את הדיוק בפגיעות בהגנות בכיפה ובסילוק סיכונים.

• תכנון שיתופי פעולה עם מדינות או גופים ב"ציר ההתנגדות" – בזווית מידע שמתאים לשימוש לחמאס, חיזבאללה, צווארון ועוד.

• שימוש במידע על אימונים וטקטיקות של ישראל כדי לשפר את אימוני "ציר ההתנגדות".

• חיזוי האסטרטגיה המודיעינית של ישראל מול איראן, לבנון ויעדים אחרים.

• יישום אמצעים הגנתיים באיראן ובמדינות בעלות ברית – מחסות, מחבואות ותמיכה תקיפה יעילה.

שיפורים באבטחה:

• חשיפת רשתות של סוכנים כפולים ושיתופי פעולה.

• פגיעה באימפריית הריגול של ישראל באיראן ובאזור.

• הבנה טובה של שיטות התקשורת, מיקומי משמר ובקשות של המוסד, לביצוע פעולות נגדיות.

• הגנה מחודשת על מתקני גרעין (נתנז, פורדו, אראק) על בסיס המסמכים החשועים — כולל ראיית שיטות דריסת סייבר ושיבוש עתידי.

• אפשרות שיתוף מידע לבדיקת מדינות "סייעות" לריגול של ישראל, כמו עיראק, ירדן, אזרבייג'ן, כדי לחזק את כוחן של מדינות אלו ליצור הגנתיות מוכחת.