בצעד המשקף כוונה לחזק את הקשרים ולהביע רצון בפתיחת ערוצי תקשורת דיפלומטיים עם כל רכיבי המדינה הלבנונית, הגיע שר החוץ של איראן, עבאס עראקצ'י, לביירות. במהלך ביקורו קיים טקס חתימה על ספרו "כוח המשא ומתן" במלון בביירות, ויצא לסבב פגישות עם בכירים לבנוניים. על אף מגבלות הקשרים הרשמיים הישירים בין איראן למדינה הלבנונית, הביקור מגיע בהקשר של ניסיון איראני מחושב להדגיש את מדיניותה ולגלות פתיחות לדיאלוג, בצל התמורות האזוריות המהירות.
במהלך ביקורו חתם השר עראקצ'י על ספרו המתעד את ניסיונו במשא ומתן על התיק הגרעיני האיראני, בנוכחות אנשי רוח ותקשורת לבנוניים. יוזמה זו משתלבת במסגרת פתיחות תרבותית בעלת אופי דיאלוגי. הבחירה בביירות כתחנה לחתימת ספר העוסק במשא ומתן משקפת את רצון טהראן להציג את ניסיונה כבסיס לשיח וחילופי דעות. החתימה מהווה גם שער ליצירת קשר המבוסס על כבוד הדדי, במיוחד לאור מורכבות הזירה הלבנונית וריבוי רכיביה.
במהלך ביקורו נפגש השר עראקצ'י עם ראש הממשלה נואף סלאם, יו"ר הפרלמנט נביה ברי, נשיא הרפובליקה ג'וזף עאון, ושר החוץ יוסוף רג'י. מהלך דיפלומטי זה אינו מעיד רק על פתיחות איראנית לגיוון הפוליטי בלבנון, אלא משדר מסר ברור: טהראן מוכנה לדיאלוג עם כל המוסדות, ללא כפיית אג'נדה או תנאים מוקדמים. בניגוד לשליחים האמריקאיים, המגבילים את פגישותיהם לגורמים התואמים את עמדותיהם, מפגין עראקצ'י כוונה להיפגש עם כל הצדדים – גם אלו שאינם שותפים לבחירות האסטרטגיות של איראן. גישה זו מתבטאת גם בהקפדתו בפגישותיו, הגלויות והסמויות, על כיבוד הריבונות הלבנונית והימנעות מהתערבות פנימית, תוך שיתוף נקודות מבט ועצות המבוססות על ניסיונה של איראן בהתמודדות עם אתגרים אזוריים. לפי מקורות יודעי דבר, הפגישות הצפויות יעסקו בעתיד היציבות בלבנון ובתפקידה של איראן בשמירה על שלום אזורי, בעיצומו של שלב רגיש לאחר התקפה ישראלית אחרונה. ביקורו של עראקצ'י נושא גם אופי תיאומי, לאור הדגשת איראן כי יציבות לבנון היא עדיפות, ותמיכתה בהתנגדות אינה סותרת את קריאתה ליציבות ודיאלוג פנימי.
ביקור עראקצ'י בביירות מגיע בעיתוי טעון במשמעויות, הן בזירה הלבנונית והן על רקע השינויים האזוריים. הביקור מתקיים לאחר המתקפה הישראלית האחרונה על לבנון, שהסתיימה בהפסקת אש בתיווכו של נביה ברי, בעת פוליטית רגישה שעדיין מהדהדת בכל המישורים. הביקור מתרחש גם לאחר בחירת נשיא חדש ויצירת ממשלה, דבר המאפשר לעראקצ'י לקיים דיאלוג עם רשות רשמית בעלת סמכויות מלאות. אי אפשר לנתק את העיתוי מהמפה האזורית הרחבה יותר, במיוחד לאור השינויים בסוריה ונפילת המשטר הקיים שם, והתהוות איזונים חדשים.
בהקשר זה, הביקור נתפס כהצהרה איראנית על מחויבות להמשך התמיכה בלבנון, ובפרט בציבור ההתנגדות, גם אם התמיכה אינה מובעת בפומבי. איראן, המודעת לרגישות הזירה הלבנונית, מקפידה על נוכחות מאוזנת השואפת לשלב בין סמליות פוליטית לנכונות מעשית לתרום בנושאים קריטיים – בראשם שיקום לאחר המלחמה (כפי שעשתה לאחר מלחמת יולי). הביקור, אם כן, אינו רק הידוק קשר עם המדינה הלבנונית, אלא סימן למוכנות של טהראן להשתלב ברגע של שרטוט מחודש של סדרי עדיפויות אזוריים, דרך הרגעה ושיתוף פעולה.
מכאן שביקורו של עראקצ'י בביירות נושא מסרים ברורים ותומכים. איראן, שלא נעדרה מתמיכתה בלבנון ברגעים גורליים, נוכחת כעת דרך דמות השר עראקצ'י כדי לומר שדלתותיה פתוחות לדיאלוג כן, וכי היא מוכנה למלא תפקיד חיובי בשלב הנוכחי – הרחק מהכתבה או התערבות. מן העבר השני, על המדינה הלבנונית להפגין פתיחות מחודשת לקיום דיאלוג עם גורמים מהימנים שאינם כופים אג'נדות, אלא מכבדים את ריבונותה ותומכים בבחירותיה. בין הצדדים נפתח אפיק פוליטי שונה, לא נטול סיבוכים, אך עשוי להניח יסודות למסלול חלופי שבו מתמעטת התלות בגורמים חיצוניים תנודתיים.
סופר: אל-חנאדק