שיתוף הפעולה הישראלי-גרמני במלחמה על לבנון

ב-1 בנובמבר 2024, על פי דיווחים של העיתונאים הלבנוניים חסן עליק ורידואן מרתצ'א בפלטפורמת "אל-מחטה אל-אלאכתרוניה", התרחשה חטיפתו של אזרח לבנוני, קפטן ימי אזרחי, שבוצעה על ידי כוח קומנדו מיוחד – ככל הנראה מסיירת מטכ"ל או משייטת 13 של צה"ל. הכוח כלל יותר מ-25 חיילים וקצינים, כולל צוללנים ולוחמי ים, שהגיעו בשחר באמצעות סירות מהירות לאזור החוף של אל-בת'רון בצפון לבנון. הם התקדמו חמושים לשטח השייך לקרבת החוף, שם לכדו את האזרח הלבנוני ולקחו אותו חזרה לסירותיהם, שעזבו מיד ללב ים.

בהתאם לניתוחים של מומחים צבאיים, הועלתה הסברה כי התיאום עם כוחות הצי הגרמני, הפועלים כחלק מכוח יוניפי"ל, איפשר את מעבר הכוח המיוחד במים הטריטוריאליים של לבנון, מבלי שנתפס בידי חיל הים הלבנוני. גרמניה, שמובילה את כוח יוניפי"ל הימי ומפקחת על משימות האבטחה בים באזור, הואשמה בכך שעצמה עין כדי לאפשר את ביצוע המבצע.

כמובן, הממשלה הלבנונית נדרשת להגיב לתיאום זה, שנראה כתמיכה פעילה מצד גרמניה בצה"ל ובעמדותיו נגד לבנון.

הוכחות נוספות לשיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי:

- יירוט כלי טיס: באמצע אוקטובר, יירטה הספינה הגרמנית "לודוויגשאפן על הריין" כלי טיס בלתי מאויש של חזבאללה. זו הייתה הפעם הראשונה בה כוח יוניפי"ל מבצע פעולה כזו, ולא נמסר שהכטב"ם היווה איום לספינה.

- תמיכה טכנולוגית: לפי דיווחים, גרמניה סיפקה לישראל טכנולוגיות מתקדמות למערכות מכ"ם וחיישנים בספינות סער 6 ולמערכות הגנה אווירית כמו "כיפת ברזל", מה שמסייע לישראל להתמודד עם איומים מלבנון.

- סיוע מודיעיני: בשנת 2020, דווח כי שירות הביון הגרמני (BND) פועל בשיתוף עם המוסד, במיוחד בזיהוי נתיבי נשק של חזבאללה.

- העברת מל"טים: בתחילת עימות "מבול אל-אקצא", העבירה גרמניה שני כטב"מים מדגם "הרון TP" לישראל, במסגרת "תמיכה" בה, שעל פי הדיווחים ייתכן וישמשו ללחימה בעזה ולבנון.

- צוללות מסדרת "דולפין": החל משנות ה-90 גרמניה סיפקה לישראל צוללות מדגם "דולפין", שעל פי הערכות נושאות יכולות גרעיניות, כחלק מהתחייבות גרמנית ל"ביטחון ישראל".

- לחץ דיפלומטי: גרמניה הייתה בין הדוחפות לסיווג חזבאללה כארגון טרור באיחוד האירופי. בשנת 2020, גרמניה הכריזה על חזבאללה כולו כארגון טרור, צעד שלחץ על מדינות אחרות לנקוט עמדה דומה.