מועמד לרשת את נתניהו: בנט חוזר לזירה הפוליטית בישראל

בתחילת אפריל 2025 הקים ראש ממשלת ישראל לשעבר, נפתלי בנט, מפלגה חדשה בשם "בנט 2026". חזרתו של בנט לזירה הפוליטית נראית כעת סבירה מאוד, במיוחד לאחר שהצהיר כבר בספטמבר 2024 בראיון לעיתון הגרמני "בילד" כי הוא אינו פוסל חזרה לפוליטיקה, ואף לא שותפות עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, כל עוד יוכל להשפיע ולחולל שינוי. מקור מקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף גילה שהממשל שוקל להזמין את בנט לבית הלבן.

בהצהרה שפרסם, פירט בנט את מטרות מפלגתו החדשה: "להחזיר את הביטחון לישראל, ולהשיב את אמון העם ביכולתה של המדינה להגן על גבולותיה וביטחונה הפנימי – תוך יישום גישה ביטחונית אקטיבית". יעד נוסף שנכתב בהצהרה: "להנהיג את ישראל ברוח מייסדיה ובוני הארץ, תוך שמירה על אחדותה, חוסנה ופריחתה כמדינה יהודית ודמוקרטית מופתית".

סקר ישראלי: האופוזיציה בראשות בנט תוכל להקים ממשלה

סקר שערך מכון "מדגם" העלה כי לו היו הבחירות מתקיימות היום (הבחירות הבאות צפויות ב-2026), הייתה גוש האופוזיציה בראשות בנט משיג 62 מנדטים מתוך 120 – רוב המאפשר הקמת ממשלה. לעומת זאת, גוש הקואליציה בראשות נתניהו היה מקבל רק 48 מנדטים (לעומת 68 כיום). לפי הסקר, מפלגת "בנט 2026" הייתה זוכה לבדה ב-22 מנדטים, לעומת 21 בלבד לליכוד בראשות נתניהו (32 כיום). מפלגת "הציונות הדתית" בראשות בצלאל סמוטריץ' לא הייתה עוברת את אחוז החסימה.

מאז מבצע "טבח שבעה באוקטובר", דחה נתניהו את קריאות האופוזיציה להתפטר וללכת לבחירות מוקדמות – בטענה כי הוא לא נושא באחריות למחדלים, וכי יש להמשיך להוביל את המלחמה.

הקדנציה של בנט כראש ממשלה

בנט כיהן כראש ממשלה בין 13 ביוני 2021 ל-29 בדצמבר 2022. הוא הגיע מהציונות הדתית, שירת בצה"ל כקצין בחטיבת גולני, והפך לדמות בולטת בימין הישראלי. הוא נכנס לראשונה לכנסת ב-2013 בראש רשימת "הבית היהודי" – שקיבלה תמיכה רחבה מהמתנחלים והציבור הדתי-לאומי וגם מחוגים חילוניים בימין הקיצוני.

בממשלת נתניהו שימש כשר הכלכלה והיה ממובילי הקו הימני התקיף. בשנת 2010 ייסד עם איילת שקד את תנועת "ישראל שלי" שפעלה לקידום עמדות ימין קיצוניות בקרב סטודנטים וחיילים משוחררים.

מדיניות חוץ והתנחלויות

במהלך כהונתו כראש ממשלה, מדיניותו של בנט לא שינתה כיוון מהותי מממשלות ימין קודמות. הוא תמך בהמשך הבנייה בהתנחלויות בשטחים, והחזיק בקו תקיף מול איראן וחמאס. בנט אף סירב להיפגש עם יו"ר הרשות הפלסטינית, מה שהפך אותו לראש הממשלה הראשון מאז אוסלו שלא עשה כן – אפילו לצורכי פרוטוקול.

ממשלתו אישרה תכניות התנחלות שאפתניות – כולל "תכנית המיליארד" להכפלת ההתיישבות בגולן ואישור הקמת יישובים יהודיים חדשים בנגב. מטרתו המוצהרת הייתה להפוך את ממשלתו ל"ימנית פי עשר משל קודמיו".

סיכום

ניתן לקבוע כי מדיניות החוץ של ממשלת בנט, במיוחד ביחס לסוגיה הפלסטינית, הייתה ימין קיצוני לכל דבר. תומכיו רואים בו פוליטיקאי מתוחכם שפעל להבטיח את המשך השליטה הישראלית בשטחים, ולהגביר את ההרתעה מול אויבי ישראל. בפועל, כהונתו סימלה הקצנה נוספת במדיניות הפנים והחוץ של ישראל, והוא עשוי לחזור ככוח מרכזי בזירה הפוליטית לקראת הבחירות הקרובות.