19:43 זמן קודס הכבושה
הכנסת אישרה לאחרונה את תקציב המדינה לשנת 2025, בצעד שתואר על ידי חלק כ"ישועה" לממשלת בנימין נתניהו, שהצליחה סוף סוף להעביר את התקציב הזה למרות האתגרים הכלכליים והביטחוניים הגדולים. אך מנגד, אחרים סבורים כי התקציב הזה מהווה פצצה מתקתקת שמאיימת על יציבות הכלכלה הישראלית בטווח הארוך. למעשה, התקציב שופך אור על פרדוקס מוזר: הוא מהווה צינור חיים לטווח הקצר, אך עלול להיות תחילתו של קריסה כלכלית בעתיד הקרוב.
אישור התקציב מגיע לאחר שנה של לחצים פנימיים וחיצוניים על ממשלת נתניהו. מאז תחילת המלחמה בעזה באוקטובר 2023, נשאה ישראל בעלויות כבדות בהוצאות הביטחוניות, מה שהוביל את הממשלה לנקוט בצעדים פיננסיים חריגים. כאשר אושר התקציב, נראה היה כי נתניהו הצליח סוף סוף לצאת ממשבר פוליטי חריף, לאחר שהצליח לגייס את תמיכת המפלגות הקואליציוניות שהתנגדו לו בעבר.
מהזווית הזו, ניתן לראות בתקציב מעין "ישועה" לממשלה שאיימה לאבד שליטה על הזירה הפוליטית והכלכלית. האישור הגיע לאחר דיונים קשים, אך עם הבטחת המשך מימון המלחמה לעת עתה, וכן החלה תוכנית השיקום שלאחר המלחמה להתגלגל. בהקשר זה, נראה כי הממשלה קיבלה את האור הירוק להשיב את הכלכלה למסלול היציבות – לפחות זמנית.
למרות התמונה הוורודה שהציגה הממשלה סביב אישור התקציב, דו"ח בנק ישראל שפורסם לאחר אישורו נושא מסר שונה לחלוטין. הניתוח הכלכלי של הבנק מצביע על כך שהתקציב אינו עומד באתגרים הכלכליים המרכזיים שמולם ניצבת הכלכלה הישראלית. למעשה, השינויים שערכה הממשלה לא תורגמו לצעדים ממשיים לעידוד הצמיחה הכלכלית או לשיפור יעילות ההוצאה הציבורית.
על אף שהתקציב נועד לכסות את ההוצאות הצבאיות והשיקום, הגיע הגירעון התקציבי ל-6.8% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2024 – מספר שעולה בהרבה על הגבולות המקובלים כלכלית. והחמור מכך הוא שהגידול הזה בגירעון מומן באמצעות הגדלת החוב הציבורי, מה שהופך את הכלכלה הישראלית לחשופה לתנודות השוק העולמי.
למרות ניסיונות הממשלה להצדיק את ההוצאה הצבאית הגדולה והחיונית לביטחון המדינה, הדו"ח השנתי של בנק ישראל מציע ניתוח פסימי יותר. אחד מהאזהרות המרכזיות שהובאו בדו"ח הוא כי הציפיות לרפורמות אמיתיות במבנה הכלכלי של המדינה עודן רחוקות. תקציב 2025 כולל הפחתות מס והרחבת הגירעון, אך מבלי לגעת בלב הבעיה: ירידת יעילות ההוצאה הציבורית, ואי טיפול בעיוותים בשוק העבודה, ובפרט במה שנוגע לצעירים החרדים.
דו"ח בנק ישראל מציין כי המצב הקיים היום אינו בר קיימא. מלחמת עזה, על אף השפעתה הגדולה על ההוצאות הביטחוניות, עדיין דורשת הוצאות נוספות שבולעות חלק גדול מהתקציב. ובהקשר זה, התקציב נראה כפצצה מתקתקת שעשויה להתפוצץ בפניה של הכלכלה אם תמשיך הממשלה לתת עדיפות להוצאה הביטחונית על פני רפורמות כלכליות בנות קיימא.
מבין האתגרים החשובים ביותר שעומדים בפני הכלכלה הישראלית לאור התקציב האחרון, נמצא הגידול המתמשך בנטל השירות הצבאי, במיוחד שירות המילואים. נטל זה, שהולך וגדל לנוכח המלחמה, יהיה לו השלכות כלכליות חמורות בטווח הארוך. הציפייה היא ששיעור האבטלה במגזרים הלא-צבאיים יעלה, בשל הצורך של צעירים ישראלים לשרת תקופות ארוכות יותר בצבא.
העניין המורכב יותר הוא שאלת אי השתתפותן של קבוצות כמו החרדים בנשיאה בנטל הצבאי והכלכלי, מה שמוסיף נטל נוסף על הכלכלה הישראלית בתקופת פוסט-מלחמה. הדו"ח מציין כי שילוב קבוצות אלו בצבא ובשוק העבודה הוא הכרח דחוף לשיפור המצב הכלכלי, אך הדברים אינם מתפתחים בכיוון הזה.
התקציב החדש עשוי להוות נשימה זמנית לממשלת נתניהו, אך הוא עלול להציב את הכלכלה הישראלית על סף קריסה אם לא יינקטו צעדים רפורמטיים רציניים. הוא משקף מאבק בין סדרי עדיפויות קצרי טווח למימון המלחמה והשיקום, לבין צורך דחוף ברפורמות מבניות שיבטיחו צמיחה כלכלית בת קיימא. אישור התקציב הזה אולי הציל את הממשלה ממשבר פוליטי, אך באותו הזמן עלול להכניס את ישראל למשבר כלכלי חסר תקדים בעתיד הקרוב.
סופר: אל-חנאדק
