08:37 זמן קודס הכבושה
12 מדינות אמריקאיות, בראשן ניו יורק, הגישו תביעה משפטית נגד ממשל הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ במחאה על החלטתו להטיל מכסי מגן גורפים בשיעור של 10% על כלל היבוא לארצות הברית. התביעה מהווה שלב חדש בסכסוך המתמשך בין הרשות המבצעת לבין מדינות האיחוד, הפעם על רקע פוליטי, כלכלי וחוקתי מורכב יותר.
הממשל האמריקאי הסתמך בהחלטתו על "חוק החירום הכלכלי הבינלאומי" משנת 1977, המאפשר לנשיא לנקוט צעדים כלכליים רחבים במקרה של איום "בלתי רגיל" על הביטחון הלאומי. טראמפ השתמש בחוק זה כדי להצדיק את הטלת המכסים, בטענה כי הגירעון המסחרי, ההגירה הבלתי חוקית וזרימת סמים כמו פנטניל מהווים איומים חמורים שמצדיקים את ההתערבות החריגה.
אולם המדינות העותרות טוענות שמדובר בחריגה מסמכויות הנשיא ובהפרה בוטה של החוקה, שכן הסמכות להטיל מיסים ולווסת את הסחר החוץ שייכת לקונגרס בלבד. לטענתן, החוק שעליו הסתמך טראמפ אינו מאפשר הטלת מכסים גורפים ללא ביקורת חקיקתית, במיוחד בהיעדר איום מיידי או מלחמה כלכלית.
המכסים החדשים הביאו לעלייה במחירי מוצרים מיובאים, והחזירו את הלחצים האינפלציוניים לתמונה, בשעה שארה"ב רק החלה להתאושש ממשבר הקורונה ושנות הריבית הגבוהה. הפגיעות ניכרות במגזרים רבים – מהייטק דרך תעשיית הרכב ועד למוצרי יסוד יומיומיים.
המדינות שעתרו כוללות גם מדינות דמוקרטיות וגם רפובליקניות, מה שמעיד על כך שהמחלוקת אינה רק מפלגתית, אלא עוסקת באופי חלוקת הסמכויות במערכת הפדרלית. מאחורי המהלך המשפטי עומד חשש גובר מהפיכת הנשיאות לרשות נפרדת שמקבלת החלטות כלכליות וחקיקתיות מבלי להיוועץ בגופי הממשל האחרים – איום ישיר על עקרון הפרדת הרשויות שעליו מבוססת החוקה.
מהבחינה הפוליטית, מדובר במהלך שנעשה בעיתוי רגיש. טראמפ מצוי בשנת כהונתו השנייה על רקע מתיחות פנימית, מחלוקות בנושאי הגירה, סביבה ורגולציה כלפי תאגידי ענק. מדיניותו הכלכלית נועדה להעביר מסר של "אמריקה תחילה", גם במחיר עימות עם שותפים או מוסדות מבית.
מנקודת מבטו של טראמפ, המכסים אינם רק כלי כלכלי אלא גם מנוף מדיני ופוליטי, מסר לבוחריו הקוראים לנוקשות רבה יותר כלפי סין, מקסיקו ואירופה. לעומת זאת, נציגי המדינות והמוסדות המחוקקים טוענים כי מדובר במדיניות קצרת רואי שתחליש את היציבות הכלכלית ותגדיל את הפערים החברתיים.
התיק צפוי להימשך חודשים ואף להגיע לבית המשפט העליון בשל היבטיו החוקתיים. פסק הדין יקבע את עתיד השימוש בחוק החירום הכלכלי ויקבע גבולות חדשים לסמכויות הנשיא בתחום הסחר. אם תידחה עתירת המדינות, הדבר עשוי להוות תקדים שיאפשר לנשיא להנהיג מהלכים כלכליים גדולים ללא אישור הקונגרס – מהלך שישנה את מאזן הכוחות הפוליטי בארה"ב.
הסוגיה איננה רק כלכלית, אלא פרק נוסף במאבק בין מוסד הנשיאות לבין שאר מוסדות הממשל – ואתגר לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה האמריקאית.
סופר: אל-חנאדק
