ג'פרי סאקס: לידתו של סדר עולמי חדש

במאמר שפורסם באתר "Other News" ותורגם לאתר אלח'נאדק, טוען פרופ' ג'פרי ד. סאקס מאוניברסיטת קולומביה כי הסדר העולמי הרב־קוטבי והמערכת הבינלאומית החדשה ייוולדו כאשר המשקל הגיאופוליטי של אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית ישקף את כוחן הכלכלי הגובר.

לדבריו, חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם – בריטניה, סין, צרפת, רוסיה וארה"ב – משקפות את תמונת העולם של שנת 1945, ולא של 2025. אין ייצוג קבוע לאמריקה הלטינית או לאפריקה, ולאסיה יש רק מושב קבוע אחד, על אף שהיא ביתם של כ־60% מאוכלוסיית העולם.

במילותיו של הפילוסוף אנטוניו גראמשי, שכתב בכלאו באיטליה הפשיסטית אחרי מלחמת העולם הראשונה: "המשבר נובע מכך שהישן גוסס והחדש אינו מסוגל להיוולד. בתקופה זו, מופיעים שלל תסמינים חולניים".

כמאה שנה לאחר מכן, אנו בעיצומה של תקופת מעבר נוספת, מלאה בתסמינים חולניים. הסדר האמריקאי הישן קרס, אך הסדר הרב־קוטבי טרם נולד. האתגר הדחוף הוא יצירת מערכת חדשה רב־צדדית שתוכל לשמור על שלום ולעודד פיתוח בר־קיימא.

העולם נמצא בסוף גל היסטורי שהחל עם מסעותיהם של קולומבוס ודה גאמה לפני כ־500 שנה – תקופה של יותר מ־400 שנות אימפריאליזם אירופי, שהגיעה לשיאה בהגמוניה הבריטית בין 1815 ל־1914.

לאחר מלחמת העולם השנייה, תפסה ארצות הברית את מושכות ההגמוניה. בתקופה זו נדחקה אסיה לשוליים, על אף שבשנת 1500 ייצרה 65% מהתוצר העולמי. עד 1950, צנח חלקה ל־19%.

ב־80 השנים שחלפו מאז, חזרה אסיה למרכז הכלכלה העולמית: תחילה יפן, אחריה "הנמרים האסייתיים", ובהמשך סין והודו. כיום אסיה מהווה כ־50% מהכלכלה העולמית לפי נתוני קרן המטבע.

עולם רב־קוטבי ייוולד כשמשקלן הגיאופוליטי של אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית ישתווה למשקלן הכלכלי. אך שינוי זה מתעכב בשל אחיזתן של ארה"ב ואירופה במוסדות הבינלאומיים ובתודעתן המיושנת.

כיום ממשיכה ארצות הברית לאיים, לסחוט ולהטיל מכסים וסנקציות חד־צדדיות – בניגוד לחוק הבינלאומי. אסיה, אפריקה ואמריקה הלטינית חייבות לאחד קולות באו"ם למען סדר עולמי חדש וצודק.

מועצת הביטחון של האו"ם – גוף מפתח לשמירת השלום – משקפת עולם ישן. אין בה מקום קבוע לאפריקה או אמריקה הלטינית, ולאסיה – עם רוב אוכלוסיית העולם – רק מושב אחד.

למרות הצעות רבות לאורך השנים לרפורמה, חמש המדינות הקבועות שומרות על מעמדן. רפורמה כוללת עשויה להימשך עוד שנים, אך יש צעד אחד מהותי שניתן ליישם כבר כעת: מתן מושב קבוע להודו.

הודו היא המדינה המאוכלסת בעולם (מאז 2024), הכלכלה השלישית בגודלה במונחי כוח קנייה (אחרי סין וארה"ב), והכלכלה המתפתחת המהירה בעולם. היא גם מדינה גרעינית, טכנולוגית ומובילה בחלל.

ב־2023, הובילה הודו את פסגת ה־G20 בהצלחה מדהימה, והשיגה קונצנזוס חרף המתח בין רוסיה לנאט"ו. היא אף קיבלה את האיחוד האפריקאי כחבר קבוע – צעד היסטורי.

סין מהססת לתמוך במועמדות הודו למושב קבוע, מחשש לאובדן הבלעדיות שלה באסיה. אך שיתוף הודו יחזק את סין אל מול נסיונות ארה"ב לעצור את עלייתה. מהלך כזה גם ישדר שינוי גיאופוליטי ברור.

אם סין תתמוך בהודו, רוסיה תתמוך מיד, וגם ארה"ב, בריטניה וצרפת יצביעו בעד.

המגמות האחרונות של וושינגטון – נטישת המאבק בהתחממות, התקפות על יעדי הפיתוח, מכסים חד־צדדיים – הן ביטוי לתסמינים של מערכת גוססת. הגיע הזמן לפנות מקום לסדר עולמי חדש, צודק ורב־קוטבי באמת.