קריאה בניתוח הפסיכולוגי של אישיותו של טראמפ

הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ בן 78 שנים, והוא הנשיא ה־45 של ארצות הברית, וגם ה־47. הוא יהיה הנשיא המבוגר ביותר בהיסטוריה של אמריקה אם יחיה עד סוף כהונתו השנייה ב־20 בינואר 2029, אז יהפוך לנשיא המבוגר ביותר אי פעם כאשר יכהן בגיל 82 שנים, שבעה חודשים ושישה ימים. נושא זה מעורר דיון מחודש סביב מידת התאמתו לכהונת הנשיאות, משום שמצבו הגופני והנפשי היה ונותר נושא לדיון ציבורי, מאז הימים הראשונים של קמפיין הבחירות שלו בשנת 2016, כאשר היה בן שבעים כאשר נכנס לתפקיד לראשונה, כשהוא עוקף את רונלד רייגן שנחשב לאדם המבוגר ביותר שכיהן כנשיא עד אותו מועד.

במהלך כהונתו הראשונה של דונלד טראמפ, לא פסקו ההערות בנוגע לגילו, משקלו, סגנון חייו, התנהגותו התנועתית והמילולית, וההיסטוריה שלו עם מחלות לב והמצב הגופני והנפשי שלו, לאחר שרבים מהעיתונאים, הסופרים והמומחים בבריאות הנפש דיברו על כך שטראמפ אולי סובל מהפרעות נפשיות, הנעות בין הפרעת אישיות נרקיסיסטית לבין צורה מסוימת של דמנציה, אשר נפוצה במשפחתו.

סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה באמריקה הראו כי רוב האמריקאים מודאגים משאלת התאמתו של הנשיא לכהונה נוספת של ארבע שנים. טראמפ ספג ביקורת בשל סודיותו והיעדר השקיפות שלו בנוגע לרשומות הרפואיות שלו ולמצבו הבריאותי. נכון לתאריך 12 באוקטובר 2024, הוא לא פרסם מידע בריאותי בסיסי מאז 2015, כאשר התחיל לרוץ לנשיאות לראשונה, למרות ההבטחה שנתן באוגוסט 2024 לפרסם רשומות מבדיקה עדכנית, כפי שעשתה יריבתו בבחירות קמלה האריס, וכפי שנהוג עבור מועמדים לנשיאות. במהלך קמפיין הבחירות של 2024, סקרי דעת קהל הראו באופן כללי כי רוב האמריקאים מאמינים שטראמפ נהיה מבוגר מדי כדי להיות כשיר לכהונת נשיא. סקר אחר הצביע על כך שכ־80% מהמשתתפים בו "אינם בטוחים שהוא יוכל לכהן כהונה שנייה מלאה". כל הנתונים הללו מובילים לבעיה של חשש ממה שהוא עשוי לבצע תחת לחץ הגיל תחילה, ואז התנודות במצב הרוח וההפרעות השולטות בהתנהגותו (כמו נרקיסיזם, התנשאות, עליונות ותוקפנות). האם יצליח לאחוז בהגה השלטון? או שמא ייקח את אמריקה להרפתקאות פוליטיות, כלכליות, חברתיות וזכויותיות?

מחקר תיאורי זה המצורף מתחת לתקציר הבא שואף להבין את מצבו הנפשי של הנשיא טראמפ ולאבחן אותו בהתבסס על דעת מומחים, וכיצד להתמודד עם כך בהתבסס על נתוני ההתנהגות והמחשבה, תוך תיעוד המחדלים והטעויות של טראמפ בניסיון לחזות את התנהגותו הפוליטית בשנים הקרובות בהתבסס על התנהגותו הנוכחית.

**סיכומים:**

- הפילוג ההולך וגדל במעגלי המדיניות החוץ אמריקאית מצביע על שינוי גדול בתפקידה העולמי של אמריקה, ומהווה אתגר לסדר העולמי הליברלי או החופשי שעליו הגנה מדיניות זו. פילוג זה מציב את תומכי הסדר האימפריאליסטי העולמי המסורתי, בראשות ארצות הברית מאז 1945, מול אלה שמעדיפים אסטרטגיה אימפריאליסטית תחרותית, המבוססת על אינטרסים חיוניים.

- מצבו של טראמפ כיום הוא שילוב של הפרעות נפשיות שגורמות לו לעוות את המציאות ולקבל החלטות אלימות ואימפולסיביות.

- טראמפ סובל מפחדים וחשדות מתמידים כלפי הסובבים אותו. הוא חושד בעובדיו ומתייחס לבני משפחתו במצבי רוח שניתן להבחין בהם בקלות בתמונות ובקטעים מצולמים. לפעמים נראה כמעט רגוע ונינוח, ולפעמים נראה עצבני, קודר מאוד, בקושי זז מרוב נוקשות או כעס חבוי. נראה שהוא חושש מתפירת תיקים לו בדומה למה שקרה בתקופת נשיאות ביידן. הוא מגמגם בדיבורו, מעליב אנשים ומתפרץ בקלות. (עיין בתיאורו כאדם הסובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות אנטי-חברתית והפרעת אישיות פרנואידית).

- ייתכן שהערצתו של טראמפ לאנשים מצליחים מקצועית נובעת מהשפעה רבה של דמות אביו, שהותירה בו תחושות של "השתאות מהביצועים המקצועיים שלו", בנוסף לשאיפה לזכות באישורו. דונלד הצעיר הסכים ללכת לאקדמיה חינוכית בניו יורק בעלת אופי צבאי, "כדי להראות לו שאני מכבד את סמכותו", כפי שאומר טראמפ.

- טראמפ הצהיר שהוא יהיה דיקטטור מהיום הראשון לכהונתו. (הזכרנו את החלטותיו על ביטול התקנות המסדירות את חברות הדלק המאובנים, גירוש מיליוני מהגרים לא חוקיים, חקיקת חוקים המתירים פריסת כוחות ברחובות אמריקה לדיכוי הזכות הדמוקרטית למחאה, פיטורי אלפי עובדים בשירות הציבורי, צמצום זכויות העובדים והאיגודים המקצועיים והפחתת מערכת האיזונים והבלמים...). כל זה מעיד על כך שקשה לבלום את הדחפים שלו דרכם הוא שואף להגשים את רעיונותיו, במיוחד לנוכח קיומם של יועציו התומכים בו ובכל דבריו. זה מעיד גם על כך ששכנועו בנוגע למדיניות או לפרויקטים גדולים אולי לא ימצא אוזן קשבת בגלל עקשנותו והתבצרותו בעמדות מסוימות.