יום שני 09 דצמבר , 2024 05:53

העמדה הישראלית בנוגע לקריסת המשטר הסורי: בין אינטרסים לאיומים

ישראל עוקבת מקרוב אחר האירועים בסוריה, במיוחד לאחר קריסת המשטר השלטוני במדינה. למרות שהאינטרס ההיסטורי של ישראל היה תמיד להחליף את המשטר הסורי במשטר שיהיה ידידותי יותר, ההתפתחויות האחרונות הובילו את ישראל לאמץ גישה פרגמטית יותר, המתמקדת באיזון בין צמצום איומים איראניים ושמירה על יציבות בגבולותיה.

1. אינטרס היציבות בגבולות

למרות היריבות ההיסטורית עם סוריה, המשטר של בשאר אל-אסד שמר על יציבות יחסית בגבול הגולן מאז הסכם הפרדת הכוחות ב-1974. קריסת המשטר עלולה ליצור ואקום ביטחוני שיאפשר לקבוצות חמושות קיצוניות או פרו-איראניות להתבסס בגבול הצפוני של ישראל. זהו תרחיש שישראל רואה כאיום קריטי שדורש התערבות צבאית מיידית עד להתבהרות המצב הפוליטי.

2. צמצום הנוכחות האיראנית בסוריה

קריסת המשטר הסורי מהווה הזדמנות אסטרטגית לצמצום השפעתה של איראן, שהייתה פעילה ביצירת כוחות פרוקסי בדרום סוריה למטרות תקיפה נגד ישראל. המשטר הסורי שימש כעמוד תווך בציר איראן-סוריה-חיזבאללה והיה חיוני לאספקת אמצעי לחימה. ישראל רואה בקריסת המשטר אפשרות לחתוך את הציר הזה ולהחליש את כוחו.

3. חשש מכאוס אזורי

ישראל מודאגת מהכאוס הפנימי בסוריה שעשוי להתפרץ לאחר קריסת המשטר, כמו עימותים בין קבוצות חמושות מתחרות או מאבקי שליטה בין גורמים אזוריים. תרחיש כזה עלול להתרחב ולערב את ישראל, במיוחד אם קבוצות קיצוניות יתקרבו לגבולה.

4. מדיניות הקווים האדומים

בעשור האחרון אימצה ישראל מדיניות קווים אדומים ברורה בסוריה, המתמקדת במניעת איום ישיר על ביטחונה. המדיניות כוללת מניעת העברת נשק מתקדם לחיזבאללה ומניעת התבססות צבאית איראנית סמוך לגבול. עם זאת, עליית כוחו של חיזבאללה והכישלון בצמצום השפעתו אילצו את ישראל לשנות את גישתה, כולל שקילת הפלת המשטר הסורי אם הדבר יתרום לאינטרסים שלה.

5. גישה פרגמטית ואיומי נתניהו

למרות שישראל לא תמכה פומבית בהפלת המשטר, היא נקטה בצעדים חשאיים לתמוך בקבוצות אופוזיציה סוריות. בתקופה האחרונה, ובעקבות מבצע "מבול אל-אקצא", ישראל החלה לאיים בפומבי על משטר אסד, תוך שימוש בתיווך רוסי ללחוץ עליו להתרחק מציר ההתנגדות בתמורה לשימור שלטונו.

נתניהו אף ניצל את הודעת הפסקת האש בלבנון כדי לשלוח מסר אזהרה לאסד, על רקע המידע המוקדם שהיה בידי ישראל על המהלכים הצבאיים באידליב. ישראל הסתמכה על הקבוצות החמושות הנתמכות על ידי גורמים חיצוניים לממש את יעדיה, אך חוששת מהתוצאה של החלל השלטוני שעשוי להתמלא בקבוצות שונות עם מנהיגות מפוצלת.

סיכום

העמדה הישראלית כלפי קריסת המשטר הסורי נשענת על גישה זהירה ופרגמטית. ישראל פועלת לשמור על האינטרסים הביטחוניים שלה תוך ניסיון למנוע כאוס שעלול לערער את יציבות האזור. המעורבות הצבאית הישראלית בסוריה נועדה גם להשיג יעדים טקטיים ואסטרטגיים, ולהתכונן לכל תרחיש עתידי שיכול לאיים על ביטחונה הלאומי.


סופר: אל-חנאדק



מדינות ואזורים


לוח שנה