תושבי הצפון: אף אחד לא יכול להבטיח שחיזבאללה לא ישגר טילים

עם חזרת העקורים הלבנונים לכפריהם ברחבי דרום לבנון, ניכר שתושבי הצפון בישראל מהססים לחזור לבתיהם, מונעים מחשש ותחושת אי-ביטחון. עיתון *וול סטריט ג'ורנל* מדווח על המתרחש ביישוב אדםית, ומציין כי "למרות הפסקת האש, ישראלים אינם חוזרים לבתיהם בסמוך לגבול באותם מספרים שבהם חוזרים הלבנונים".  

העיתון, שתורגם באתר "אל-ח'נאדק", מוסיף: "אף אחד לא יכול להבטיח לנו שגם במציאות הנוכחית, אם אנשים יחזרו, לא יוכל מחבל מיחידת רדואן של חיזבאללה לשגר טיל נ"ט לעבר בית או רכב."  

ביום השלישי להפסקת האש בין ישראל לחיזבאללה, החלו החיים לשוב לאדםית, קיבוץ הממוקם כחצי מייל מהגבול הלבנוני. ילדים החלו לשחק בשבילים שבין הבתים, לראשונה מאז הלחימה שהחלה בעקבות מתקפת חמאס באוקטובר האחרון. עם זאת, נוכחותם של חיילים חמושים ורסיסי זכוכית שנותרו בעקבות פגיעת טילים מזכירים עד כמה המצב עדיין רחוק מלהיות רגיל.  

ישראל הוסיפה את החזרת האזרחים הצפוניים לבתיהם למטרותיה המרכזיות, אך גם לאחר הפסקת האש, החזרה מתרחשת באיטיות. משפחות רבות מביעות חשש וממתינות לוודא שהשקט יחזיק מעמד.  

משה דודוביץ', ראש המועצה האזורית, אמר: "אף אחד לא יכול להבטיח לנו שגם במצב הנוכחי, לא ישוגר טיל נ"ט על בית בקיבוץ אדםית."  

ראשי רשויות בצפון מותחים ביקורת על הפסקת האש וטוענים כי היה על ישראל להחליש את חיזבאללה יותר לפני הסכמה להפסקת אש.  

תושבים מעטים חזרו ליישובים כמו אדםית, ורבים מהם באו רק לבקר בסוף השבוע. אחרים, בעיקר משפחות עם ילדים, עדיין חוששים לחזור.  

נראה שתחושת הביטחון, כמו אמון הציבור, נותרה נדירה. בעוד שהממשלה מממנת באופן זמני את מגוריהם של העקורים בבתי מלון, חזרת התושבים לבתיהם תלויה בשיקום משמעותי הן של המבנים והן של תחושת הביטחון.  

ככל שהזמן עובר, ניכר כי החיים באדםית וביישובי הצפון יהיו רחוקים מהנורמליות, ותהליך החזרה ידרוש זמן, משאבים ושיקום האמון של התושבים במערכות ההגנה הישראליות.