במאמר שפורסם בבוקר יום שני, העיתון העברי ידיעות אחרונות עוסק בבעיה חברתית מדאיגה שהודגשה על ידי CBC, אשר דיווחה על מגמה הולכת וגדלה של הגירה הפוכה מישראל, הנובעת מהמדיניות של נתניהו. המאמר מציע כי עליית הימין הקיצוני היא גורם משמעותי התורם לתופעה זו. חשוב לציין שהמלחמה המתמשכת וההחרפה שלה, במיוחד בצפון, עשויות להחמיר מגמה זו בשל הגידול בהיקף התקפות הטילים, שהולכות ומתרבות
ככל שחיזבאללה מרחיב את השיגורים שלו. מצב זה משאיר לתושבי הצפון שתי אפשרויות: לעבור לאזורים המרכזיים והדרומיים או להגר לחו"ל.מאזן ההגירה השלילי בישראל עלה, ולאלו שעוזבים יש סיבות רבות, בהן גם בן גביר וסמוטריץ', המילואים ואי-השוויון בנטל. "אם הליברליות והשפיות יחזרו - אולי נשוב", שיתפו נ' ו-מ' שעברו לספרד. שי ומיכל לויטה עברו לברלין: "הלב עדיין בארץ, אך יש תחושה של אובדן דרך". אליסה ואור עברו לתאילנד: "נמאס מהפילוג"
בשנים האחרונות יותר ויותר ישראלים בוחרים לעזוב את המדינה ולהתחיל חיים חדשים בחו"ל. לפי נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול (ראשון) כ-55,300 ישראלים שהו מחוץ לארץ לזמן ממושך בשנה שעברה (כלומר עזבו ב-2022), ורק 27,800 שבו - מה שמהווה מאזן הגירה שלילי, שעלה ביחס לשנים קודמות. גם בנתונים הראשוניים על 2024 (העוזבים ב-2023) נרשמה עלייה.
שי ומיכל עברו לברלין עם שני ילדיהם בעקבות המהפכה המשפטית ואי-השוויון בנטל, אליסה ואור עזבו את ישראל לטובת תאילנד בגלל ההפגנות בקפלן ו-נ' ו-מ' עברו עם בתם לספרד בגלל ראש הממשלה בנימין נתניהו והמהפכה המשפטית. הסיבות שהובילו להחלטה, המעבר - וההתמודדות עם החיים החדשים במדינה זרה - זה סיפורים של שלוש משפחות שהחליטו לעזוב את ישראל:
נ' ו-מ' היגרו מישראל לספרד יחד עם בתם, בת השלוש וחצי, כחודש לפני טבח 7 באוקטובר. "ברגע שהבנו לאן נושבת הרוח אחרי הבחירות, ושסמוטריץ' ובן גביר מקבלים תפקידים משמעותיים עד כדי הזיה בממשלה - הבנו שזה הולך לכיוון לא טוב", שיתפו לגבי ההחלטה לעבור לגור בספרד. "היו לנו המון קווים אדומים - שכולם נחצו - כמו הכניסה של בן גביר וסמוטריץ', וגם היה מקרה שנפל טיל כ-100 מטרים מאיתנו.
"החלטנו בסופו של דבר שבגלל הניסיון להפיכה המשטרית ואחרי שעילת הסבירות עברה בכנסת - אנחנו עוזבים את ישראל", הוסיפו. "זה היה תהליך, אבל ההחלטה עצמה קרתה ברגע. עברנו אחרי תהליך מאוד ארוך, מורכב ומלא בבכי ודמעות של שנינו". המעבר לספרד היה קשה גם עבור המשפחות שלהם. "הם לא קיבלו את זה טוב. גרנו ליד ההורים שלי וראינו אותם כל יום", סיפרה נ'. "אח שלי לא מדבר איתי בגלל המעבר. ההורים שלי מאוד מבוגרים, בני יותר מ-80. לא רצינו לעזוב בגלל ההורים, אבל הבנו שיש לנו אחריות לילדה שלנו וגם לעצמנו".
מקור: ידיעות אחרונות
סופר: אל-חנאדק