המלחמה הקוגניטיבית: לגרום לאויב להחריב את עצמו מבפנים

במהלך היומיים האחרונים, ישראל תקפה את המכשירים האלחוטיים של חיזבאללה באמצעות מתקפת סייבר בשני גלים. הראשון התרחש לפני יומיים, כשכוון נגד מכשירי קשר ("ביפר"), והשני ביום רביעי כשכוון נגד מכשירי קשר אלחוטיים ("ווקי-טוקי"). אירועים אלה מחזירים את הדיון על נושא "המלחמה הקוגניטיבית", שבמסגרתה מנסה הכיבוש להשיג מה שהוא מכנה "קריסה קוגניטיבית" דרך פעולות מזעזעות שמטרתן לגרום לאויב להאמין שאין לו אפשרויות בחירה. המטרה היא לזרוע פחד וחרדה בלב העם הלבנוני ולערער את האמון בין ציבור תומכי ההתנגדות למנהיגותם.

המלחמה הקוגניטיבית היא ממשיכתה של המלחמה הפסיכולוגית, עם פיתוחים והבדלים מסוימים, ומשלבת בתוכה אלמנטים מהמלחמות הקיברנטיות, המידעיות והאלקטרוניות. המלחמה הזו, לפי מסמך שפרסמו נאט"ו ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס בשנת 2020, נועדה להביא לכך שהאויב יחריב את עצמו מבפנים. חוקרים מגדירים אותה כחימוש דעת הקהל על ידי גורם חיצוני, כך שהיא לא תוכל לעמוד בפני מטרות הגורם התוקף או להרתיעו.

עם התפתחות הכלים והשיטות של המלחמה הפסיכולוגית, השיח על אודות המלחמה הקוגניטיבית וכליה הפך נפוץ יותר בזירה הישראלית. המלחמה הקוגניטיבית הפכה לרכיב מרכזי בביטחון הלאומי הישראלי, במיוחד במאבק ההישרדות של הישות. הכלים והשיטות של המלחמה הקוגניטיבית כוללים אמצעים מסורתיים, כמו המלחמה הפסיכולוגית הצבאית (הונאה, כרוזים), דוברים רשמיים, דיפלומטיה והשפעה דרך התקשורת, לצד אמצעים נוספים כמו עיתונות כתובה וטלוויזיה. במקביל, ישנם אמצעים חדשים שמגיעים מהעולם הדיגיטלי, כולל רשתות חברתיות.

ממדים של המלחמה הקוגניטיבית

כל שימוש בכוח בהקשר צבאי וכל פעולה פוליטית כוללים ממד קוגניטיבי. לעיתים, השימוש בכוח או הפעולה הפוליטית נועדו להשגת מטרה במלחמה הקוגניטיבית. בפעמים אחרות, הממד הקוגניטיבי מהווה מרכיב משלים. לכן, יש להבחין בין פעולות שמטרתן להשפיע ישירות על התודעה ובין פעולות שמשפיעות על התודעה בעקיפין, תוך הערכת הסוגים השונים של ההשפעה בתהליך קבלת ההחלטות. לדוגמה, המסרים המועברים דרך התקשורת נועדו להשפיע ישירות על ציבור מסוים, בעוד שהמלחמה שנועדה להביס פלג חמוש בעזה תשפיע גם על התודעה של תושבי האזור, גם אם זו לא המשימה המוגדרת של המלחמה.

 תפקיד המודיעין במלחמה הקוגניטיבית

המודיעין משחק תפקיד מרכזי במלחמה הקוגניטיבית, כשעל הסוכנויות להבין ולהציג את התודעה הבסיסית והנסיבתית של קהלים שונים ואת הדרכים לעיצובה, כדי שיוכלו להשפיע על המאמצים הקוגניטיביים של מנהיגי המלחמה או הקמפיין. המאמץ הקוגניטיבי דורש סוגים שונים של מודיעין, כולל מודיעין פוליטי, צבאי, חברתי ותרבותי. סוכנויות המודיעין נדרשות גם להפיק תוכן ומסרים שישרתו את הקמפיין, לזהות הזדמנויות שנובעות מהמידע שברשותן ומהתובנות המודיעיניות שיצרו.

 השפעה על הציבור לעומת השפעה על הפרטים

קיים הבדל בין מצב התודעה של הציבור הרחב לבין תודעה של פרט מסוים. השפעה על תודעה ציבורית משמעותה שינוי בתפיסות של ציבור שלם, לעומת שינוי יסודי בתודעתו של פרט, שמחייב תהליכים עמוקים וארוכי טווח. לכן, ניסיונות לשנות תפיסות דתיות או רעיוניות של פרט נוטים להיכשל, בעוד שלחולל שינוי בתודעה הציבורית, כפי שאירע בתהליך השלום עם מצרים, עשוי להיות אפקטיבי יותר.

 ניהול המלחמה הקוגניטיבית בישראל

משה יעלון מציע שורה של המלצות לתשתית של ניהול המלחמה הקוגניטיבית, באמצעות הקמת מינהלת ידע בלשכת ראש הממשלה שתפקח על תיאום כל מאמצי הדיפלומטיה הציבורית והמלחמה הקוגניטיבית.