מעריב: נתניהו לא הצליח להשיג את הניצחון המוחלט

ככל שמתקרבים ל-7 באוקטובר, יום השנה לחרבות הברזל, כך מורגשת "מכונת הרעל" במלוא עוצמתה, בניסיון להטיל את האשמה על כל העולם ולסלק כל שמץ של אשמה מהממשלה ומנהיגה. לא רק עם דברי נתניהו הידועים: "לא ידעתי, לא נפגעתי", אלא שרוצה לומר שבסופו של דבר, ככל הנראה, פסק הדין על אסון 7 באוקטובר יהיה זהה לאסון מירון. מי זוכר? מי מדבר על זה?

לא במקרה, התקשורת הזרה מפרסמת בימים אלו מסמכים מודיעיניים, שלטענתה מקורם מהחמאס, במטרה ברורה להצדיק את עמדות נתניהו וצעדיו. ייתכן שזה עניין של זמן עד שהפארסה הזו תיחשף במלואה לציבור. עבור אלה הנאבקים כעת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת הגורמים והאשמים שהביאו עלינו את האסון הנורא ביותר מאז הקמת המדינה, נראה שהקמת ועדה כזו חשובה לא פחות, ואולי הכרחית לבדיקת תפקוד הממשלה מאז 8 באוקטובר ועד היום.

אין ספק שהתוצאות והכישלונות לא יהיו פחות חמורים וכואבים. זה מה שהממשלה הזו ותומכיה מכנים "ניצחון מוחלט", ואלו העובדות סביב "הניצחון" הזה: לאחר כמעט שנה של מלחמה, סינוואר עדיין יושב בבטחה במקומו, מכתיב תנאים לישראל כמו ב-8 באוקטובר, עם 101 חטופים בידיו, נהנה לצפות במדינת ישראל קרועה בין אלו הנאבקים לשחרר את החטופים בעסקה, ואלו שמוכנים להקריב אותם על מזבח ה"ניצחון המוחלט". ניצחון מדומה שלא יבוא לעולם.

נראה כי מה שהיה הוא מה שיהיה. עזה תמשיך להוות "כאב ראש" במשך שנים רבות קדימה. רק השבוע, שני טילים נורו לעבר אשקלון. אלו שמכריזים היום ברעש גדול שסופה של חמאס קרב, הם אותם אלו שלפני שנה בדיוק ראו בחמאס חזקה ויציבה נכס אסטרטגי חשוב במאבק על יהודה ושומרון ובהגשמת חלום "ארץ ישראל השלמה". הממשלה הזו, ההרסנית, מפתחת כעת את האשליה שנוכל לשלוט בעזה באמצעות ממשל צבאי ישראלי. זה רק עניין של זמן עד שנרגיש היטב את לוחמת הגרילה שתתפתח נגד כוחותינו בעזה, מלחמה שתעלה בדם ותהפוך את האשליה לפצע מדמם.

ההבדל בין הצפון והדרום לאחר כמעט שנה של מלחמה הוא שהצפון התרוקן מתושביו, והשאיר מאחור בתים הרוסים ושדות שרופים, בעוד הדרום נשאר לשיקול דעת שמיים, מלא באבק וחרוך באש, עם אסון שלא יימחה בניצחון.

באמצע כל זה, אנשים תוהים: מהו "ניצחון מוחלט"? על חמאס? אולי על חיזבאללה בצפון? על הטרור ביהודה ושומרון? או על החות'ים בתימן? אולי אפילו על איראן? עוד ניצחון כזה ואבדנו. ממשלה כזו יכולה לדבר על "ניצחון מוחלט" רק כשהיא מסבכת אותנו במציאות מרה ללא פתרון. ממשלה ללא מצפן, מובילה את המדינה לעבר תהום.

בראש מחנה "הניצחון המוחלט" עומדים שרי הביטחון של נתניהו, בן גביר וסמוטריץ', המובילים את דגלי הניצחון המדומה, בדיוק כפי שהם מובילים את נתניהו ואת המדינה לעבר התהום.

המלחמה הזו מתקרבת לסיומה, ומצבה של המדינה רק הולך ומחמיר. מי האמין שלאחר שנה, רוב חיילי המילואים יהיו בסבב השלישי שלהם בשירות הצבאי, מבלי לראות את קץ המלחמה או תקווה באופק?