האם הלחץ האמריקאי יכול להשפיע על נתניהו?

הקשר המורכב בין ארצות הברית לישראל מעלה שאלות רבות בנוגע לטיב הקשר המורכב שמכתיב את התנהלות ישראל במלחמה בעזה ואת השקפת החברה הישראלית על התמיכה האמריקאית בישראל.

בהקשר זה, פרסם המגזין Foreign Affairs מאמר תחת הכותרת "לאמריקה יש יותר מרחב תמרון מול ישראל ממה שנדמה לה", שבו ניתחו ארבעה כותבים את הקשר האמריקאי-ישראלי והשפעות הלחץ האמריקאי על התנהלות ישראל במלחמה בעזה. בנוסף, ערכו החוקרים במאמר סקר דעת קהל שחושף את חוסר הדיוק בהנחה שארה"ב חסרת השפעה על דעת הקהל הישראלית. הם טוענים שאם ממשל ביידן יפעיל לחץ מתמשך ואמיתי על ישראל, כמו למשל התניה של ייצוא נשק התקפי בתנאים להשגת הסכם, סביר שהדבר יפגע משמעותית בתמיכה הציבורית הישראלית במלחמה ויזרז את סיומה.

 המאמר

במהלך המלחמה הישראלית שנמשכה כמעט שנה נגד חמאס בעזה, היססה ממשלתו של נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, להפעיל לחץ רציני על ישראל לצמצום פעולותיה ההרסניות ביותר ולחיפוש אחר סיום הסכסוך. ישנן מספר סיבות להיסוס של ביידן, ואחת מהן היא הספק באשר לשאלה אם ניתן להשיג תוצאה חיובית כלשהי באמצעות לחץ על ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשנות מסלול. ישנם אנליסטים ומומחים הסבורים שארצות הברית חסרת השפעה לשינוי משמעותי בהתנהגותה של ממשלת ישראל. למעשה, ייתכן שאתגור התגובה של ישראל להתקפה ההרסנית של חמאס ב-7 באוקטובר 2023 יביא לתוצאות הפוכות.

נראה שהשקפות אלה משפיעות על קובעי המדיניות הבכירים בארצות הברית. בקיץ האחרון, לדוגמה, הזהיר עמוס הוכשטיין, נציג ממשל ביידן שמתווך בין ישראל לחזבאללה, את הפוליטיקאים הלבנוניים שארצות הברית חסרת כוח מספיק כדי לאלץ את ישראל. עד גבריאל, ראש קבוצת העבודה האמריקאית למען לבנון, סיכם את המסר של הוכשטיין: "אם אתם חושבים שאנחנו יכולים להכתיב לישראל מה לעשות או לא, אתם טועים. עליכם להבין שלארצות הברית אין את ההשפעה לעצור את ישראל". באופן דומה, הדיפלומט האמריקאי הוותיק דניס רוס אמר בשנה שעברה כי "ההיסטוריה מראה שאם הבוחרים הישראלים סבורים שארה"ב מציבה דרישות לא סבירות, הם ידחו אותן, ללא קשר לעלויות". דעה זו מונעת חלקית מהצהרות של גורמים ישראלים, כגון זו של שר האוצר הישראלי, בצלאל סמוטריץ', שאמר שוב ושוב שכל לחץ אמריקאי לסיים את המלחמה יגרום לישראלים להתמיד במאבקם.

אבל הנחה זו היא רק הנחה. כדי לבחון זאת, ערכנו בחודש מאי סקר דעת קהל ישראלי על המלחמה כדי להבין טוב יותר כיצד יגיבו הישראלים להצהרות תמיכה בלתי מסויגת של הממשל האמריקאי, לעומת לחץ אמריקאי לשנות אסטרטגיה בעזה. התוצאות הראו שהאמונה שלארה"ב אין השפעה היא מוטעית: סביר להניח שלחץ אמריקאי יגרום לישראלים לנוע לקראת פשרה שתוביל לסיום המלחמה בעזה, מבלי לעורר תגובת נגד משמעותית. אם ממשל ביידן יפעיל לחץ אמיתי ומתמשך על ישראל - למשל, אם הוא יתנה את ייצוא הנשק ההתקפי למדינה בהשגת הסכם - סביר שהדבר יפחית באופן משמעותי את התמיכה הציבורית הישראלית במלחמה ויזרז את סיומה.

סקרי דעת קהל שנערכו לאחרונה מצאו כי רוב הישראלים תומכים בהפסקת אש לשחרור כל החטופים בתמורה לסיום המלחמה ונסיגה מלאה מעזה. נכון לאוגוסט, 63 אחוזים מהישראלים תמכו בפשרה כזו, עלייה מ-56 אחוזים ביוני. מדיניות ארצות הברית עשויה כבר להשפיע במידה מסוימת על נתונים אלה; ביידן, מזכיר המדינה אנטוני בלינקן ומנהל ה-CIA וויליאם ברנס הביעו בבירור תמיכה מילולית בעסקה ואי סבלנות גוברת כלפי סירובה של ממשלת ישראל לקבל אותה.

כדי להבין טוב יותר כיצד יגיבו הישראלים לעמדות ארצות הברית כלפי מדינתם, חילקנו בין 7 ל-12 במאי סקר מקוון, שכלל עשרים שאלות, למדגם של 1238 מבוגרים ישראלים שהיו באופן כללי נציגים לאוכלוסייה הישראלית הרחבה. הנסקרים נשאלו מספר ימים לאחר ששמעו דיווחים על כך שוושינגטון השעתה משלוח נשק לישראל בפעם הראשונה מזה שנים, בניסיון לסכל פלישה ישראלית לרפיח. אסטרטגיה זו גרמה לכך שמדיניות ארצות הברית כלפי המלחמה בעזה נראתה לא בטוחה במיוחד בזמן שערכנו את הסקר.

הסקר כלל מבחן מסרים, שנוסח בקפידה, כדי לבדוק כיצד מגיבים הישראלים לעמדות ארצות הברית. חילקנו את הנסקרים לשלוש קבוצות. הראשונה הייתה קבוצת ביקורת; הנסקרים לא קיבלו מסרים כלשהם לפני שמילאו את הסקר. לפני שענו על השאלות, קיבלה הקבוצה השנייה סיפור חדשותי בדיוני אך מציאותי, לפיו העם האמריקאי תומך בישראל בסכסוך וממשל ביידן יעניק תמיכה בלתי מסויגת לישראל להשגת ניצחון מלא על חמאס. הקבוצה השלישית קראה סיפור חדשותי, שבו תוארו האמריקאים כחוששים מהמלחמה, והממשל ציין בנחישות שעל ישראל לסיים אותה - ושהתמיכה האמריקאית לא תהיה בלתי מסויגת אם ישראל תיכשל בכך. שתי העמדות שהוצגו לשתי קבוצות המבחן היו סבירות לחלוטין בתחילת מאי, כאשר ממשל ביידן הודיע ​​זה עתה על השעיית נשק ראשונה והיו דיווחים סותרים האם אכן צפוי שינוי משמעותי במדיניות או שהממשל ימשיך לתמוך במלחמה תוך ביקורת מתונה. לאחר התערבות זו, נשאלו כל שלוש הקבוצות את אותן שאלות לגבי עמדותיהם בנוגע לסכסוך בעזה, לסיום אפשרי שלו ולסוגיות גיאופוליטיות אחרות.

**הממצאים היו מדהימים.**

מצאנו שבממוצע, העובדה שארה"ב מוכנה להפעיל לחץ אמיתי על ישראל לסיום המלחמה לא שינתה באופן משמעותי את דעותיהם של הישראלים בנוגע למלחמה, או למשא ומתן לסיומה, או לארה"ב וליריביה הגיאופוליטיים. ראוי לציין שבקבוצה ששמעה כי ארה"ב מפעילה לחץ על ישראל לשנות מסלול, לא היה ירידה משמעותית באחוז הנסקרים שאמרו לאחר מכן כי יש להם דעה חיובית על ארה"ב - או עלייה באחוז שלהם דעה חיובית על רוסיה או סין - בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה מסרים כלשהם. ממצאים אלה מפריכים את החששות שלחץ אמריקאי יפחית את תמיכת הישראלים בהפסקת אש או יפגע קשות בעמדותיהם כלפי אמריקה. בקיצור, סמוטריץ' טועה: אין ראיות לכך שלחץ יוביל לתוצאה הפוכה.

העמקנו יותר בהשפעת שמיעת הלחץ האמריקאי על ישראל על ידי חלוקת הנסקרים לתומכי נתניהו ולא תומכי נתניהו - חלוקה פוליטית מרכזית בישראל. שאלנו את הנסקרים אם הם מתכוונים להצביע לנתניהו או לאחד הפוליטיקאים הבולטים האחרים בבחירות הקרובות. מצאנו כי התמיכה של בוחרי נתניהו בהסכם עם חמאס עלתה משמעותית - מ-25 אחוזים ל-40 אחוזים - כאשר קראו את הסיפור על לחץ אמריקאי, והראה כי חלקים מרכזיים בציבור הישראלי רגישים מאוד למעשה לשמיעה שארה"ב לוחצת על ישראל לסיים את

תוצאות אלו בולטות במיוחד לאור הדעות שהביעו תומכי נתניהו והמצביעים הלא נתניהו בקבוצת הביקורת. בקרב הנסקרים שלא קראו שום דבר על אסטרטגיית ארה"ב לפני שמילאו את הסקר, התמיכה בהסכם לסיום המלחמה והשבת בני הערובה הישראלים המוחזקים בעזה - במקום להמשיך במאבק למיגור חמאס - הייתה 25 אחוזים בקרב תומכי נתניהו ו-73 אחוזים בקרב ישראלים אחרים. במילים אחרות, בוחרי נתניהו הם המקור העיקרי לתמיכה בתוצאה הקיצונית של ישראל במלחמה. שחיקת רצונם לחתור לניצחון מלא, והנעתם לעבר פשרה, יפגעו קשות בהמשך קיום הסכסוך בפוליטיקה הישראלית.

בהתחשב בכך שנתניהו עצמו שקע במלחמה, שעתידו הפוליטי תלוי בה, הראה גם הוא רגישות ללחץ של ממשלת ארה"ב במקרים הנדירים שבהם הופעל. לדוגמה, לאחר שיחה מסוימת של ביידן באפריל, שבה ככל הנראה ביקש מנתניהו לבצע שינויים רציניים בהתנהלות ישראל במלחמה, ישראל הגבירה באופן משמעותי את מספר המשאיות המעבירות סיוע הומניטרי לעזה. אירועים אלה חפפו עם כמה מהנקודות הנמוכות ביותר של נתוני הסקרים של נתניהו עד כה, בנוסף לעלייה בהשערות שבני גנץ וגדי איזנקוט, החברים המתונים יותר בממשלתו הלוחמת, יתפטרו. תומכי הלחץ עשויים לפעול כאשר הם רואים שילוב דומה של התנגדות ציבורית גוברת, איום הולך וגובר על פילוגי עילית ושינויים במדיניות.

לסיכום, ממצאי הסקר שלנו מראים בבירור שלארצות הברית יש למעשה השפעה רבה על האופן שבו הישראלים תופסים את עלויות ותועלות המשך הסכסוך. שמיעת לחץ אמריקאי לסיום המלחמה עשויה לגרום לישראלים להתנגד להמשך הלחימה ולהתקרב לעבר פשרה, מבלי שהישראלים יישאו על כך מחיר משמעותי בדעת הקהל כלפי ארצות הברית.