מכתב השב"כ מעורר מחלוקות פנימיות.

המכתב החריג ששלח ראש השב"כ, רונן בר, לראש ממשלת ישראל ולמספר שרים, הזהיר מפני הקצנה בקרב המתנחלים והאפשרות שהטרור היהודי נגד הפלסטינים בגדה המערבית יתפשט גם כלפי ישראלים. מכתבו של בר החריף את המחלוקות הפנימיות בישראל והגביר את הסכסוכים וההאשמות בתוך החברה הישראלית, כאשר נשמעו אזהרות בנוגע לסכנות הטרור היהודי על תדמית ישראל ועתידה.

הפילוג הפוליטי בישראל סביב מכתבו של ראש השב"כ היה ברור: שר הביטחון, יואב גלנט, ורוב חברי האופוזיציה תמכו בו, בעוד חברים רבים בקואליציה הממשלתית התנגדו לו. ראש הממשלה, שלא הוציא הודעה פומבית בנושא, הגן על ראש השב"כ במילים שהחליף עם שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר. לעומת זאת, מתנגדיו של ראש השב"כ ביצעו מתקפת נגד עליו, שכללה גם את שר הביטחון וראש המטה הכללי של צה"ל, הרצי הלוי, והאשימו אותם בכישלון ובבגידה.

במקביל, צה"ל החל לבצע מבצעים צבאיים בערים ובמחנות בצפון הגדה המערבית, כחלק מהמלחמה בעזה ובמטרה למגר את האוכלוסייה הפלסטינית מישראל ההיסטורית.

תוכן מכתב ראש השב"כ

ראש השב"כ, רונן בר, הזהיר במכתבו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט מפני "מעשי האלימות" שמבצעים יהודים ומובילים להפרות סדר ולחוסר ביטחון. בר גם הזהיר מפני הנזק שנגרם ל"מדינת ישראל" על רקע האירועים הללו.

בר כתב: "אני כותב לכם מכתב זה בכאב ובדאגה עמוקה כיהודי, כישראלי וכקצין ביטחון, על תופעת הטרור היהודי המתגברת בהובלת 'נערי הגבעות'". בר שלח את המכתב גם לשר המשפטים יריב לוין, לשר החינוך יואב קיש, לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', לשר הפנים משה ארבל, לשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.

בר המשיך במכתבו: "תופעת 'נערי הגבעות' הפכה מזה זמן רב לקרקע פורייה ומתרחבת לאלימות נגד הפלסטינים. איני מקשר מעשים אלו למושג 'פשיעה לאומית', הם אינם פשע מכיוון שהאלימות נועדה להפחיד, כלומר טרור."

הדיון הפנימי סביב המכתב

התמיכה הבולטת ביותר בראש השב"כ על מכתבו הגיעה משר הביטחון, יואב גלנט, שאמר: "בצל מעשיו חסרי האחריות של השר בן גביר, שמסכנים את ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ויוצרים קרע פנימי בעם, ראש השב"כ ממלא את תפקידו ומזהיר מההשלכות המסוכנות של מעשים אלה."

במקביל, צה"ל החל בפעולות צבאיות נרחבות בגדה המערבית, המתואמות עם המלחמה בעזה. פעולות אלה מכוונות למיגור הנוכחות הפלסטינית בשטחי ישראל ההיסטורית. לא ברור אם מדובר במבצעים קצרים שינסו לשנות את המציאות הביטחונית בערי ומחנות צפון הגדה המערבית, או במבצעים ממושכים בדומה למלחמה בעזה.