כיצד העמיק ניסיון ההתנקשות בנתניהו את הפילוג הפנימי?

ניסיון ההתנקשות בראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו החזיר את המחלוקות בינו לבין האופוזיציה אל קדמת הבמה, במיוחד לאחר השתיקה שאפיינה את תגובת האחרונה לאירוע, אשר עוררה גל של זעם בקרב המפלגות הפוליטיות בפנים הארץ, ובמיוחד במפלגת הליכוד. שעות לאחר התקרית, פרסמה הליכוד הודעה בה גינתה את השתיקה הזו, לאחר שהמקרה של שיגור הרחפן לעבר בית ראש הממשלה בקיסריה עורר תגובות רבות בקרב חברי הקואליציה, שגינו את הניסיון לפגוע במדינה. עם זאת, תגובות כאלו לא נשמעו מחברי האופוזיציה. על כך, תקפה הליכוד את מנהיגי האופוזיציה על כך שלא גינו את ניסיון ההתנקשות, ומחנה הממלכתי מצידו הגיב באומרו: "ראש הממשלה עסוק בעצמו ובמס הרכוש".

א. חידוש חילופי ההאשמות בין חברי הממשלה לאופוזיציה והטלת אחריות.

ב. חידוש ההאשמות של האופוזיציה כלפי נתניהו בניצול אירועים והתפתחויות כדי לשמור על קיומו הפוליטי ועל האינטרסים האישיים שלו.

ג. האשמת הליכוד את האופוזיציה בתמיכה בניסיון ההתנקשות, כאשר האופוזיציה מצידה האשימה את הליכוד שבזמן חירום לאומי, הם ממשיכים לשקר, לפלג ולהסית. לפיכך, האירוע הדגיש את חוסר האמון והפילוג בין הצדדים הפוליטיים.

ד. המלחמה ואובדן הביטחון לא הצליחו לאחד את הסיעות הפוליטיות בארץ וליצור חזית מאוחדת נגד "אויבי המדינה".

ה. התמקדות האופוזיציה בהפניית האשמות לאיראן ובהמשך גל האיומים בנוגע לתשלום מחירים כבדים על ידי איראן, כאשר גינוי האירוע הפך לנושא משני.

ו. הימנעות מהגינוי עוררה את זעמם של המתנחלים, במיוחד תומכי נתניהו.

הצהרות בולטות

א. עמדת הליכוד

ב-20 באוקטובר 2024: דובר הליכוד מתח ביקורת על האופוזיציה, במיוחד על גנץ ולפיד, על כך שלא גינו את ניסיון ההתנקשות, וציין כי "עברו יותר מ-24 שעות מאז ניסיון ההתנקשות האיראני בראש ממשלת ישראל, ולא פרסמו ראשי האופוזיציה יאיר לפיד ובני גנץ ולו מילה אחת של גינוי נגד אויבינו. ברגע האמת, הם לא מצליחים להתעלות על הפוליטיקה הקטנונית והיהירות הגדולה שלהם. במקום לעשות את הדבר הנכון, לעמוד לצד עם ישראל וליצור חזית מאוחדת נגד אויבינו, הם בחרו לשתוק. כפי שכולנו יודעים, שתיקה כמוה כהסכמה, אבל לא באמת משנה. בתמיכתם או בלעדיה – ישראל תמשיך לנצח".

מפלגת הליכוד פירשה את השתיקה כתמיכה בניסיון ההתנקשות.

ב. עמדת האופוזיציה

1. בני גנץ: בני גנץ סירב לגנות את ניסיון ההתנקשות בראש הממשלה בנימין נתניהו, שבוצע על ידי חיזבאללה, תוך כדי שהוא מבקר את נתניהו ואומר: "בזמן שמאות רקטות משוגרות על אזרחי ישראל, משוגרים רחפנים לעבר בתים של אזרחים וסמלי שלטון, ובזמן שנהרגים אזרחים ונופלים חיילים, ראש הממשלה עסוק בעצמו ובמס הרכוש", וקרא לנתניהו "להפסיק לעסוק בפרסומות והצהרות מצולמות ומביכות", לדבריו. הוא הוסיף בהודעה: "אסור לגרור את מדינת ישראל למלחמת התשה ארוכה - יש להגביר את קצב ועוצמת הירי על לבנון ויש להכניס את הנכסים והיעדים של מדינת לבנון לבנק המטרות, כי היא נושאת באחריות הסופית לכל טרור שיוצא משטחה, ויש להגיב ביעילות נגד איראן בהקדם האפשרי".

2. יאיר לפיד: בהתייחסותו לניסיון הפגיעה בנתניהו, התמקד לפיד באיומים על איראן מבלי לגנות באופן ברור וישיר את האירוע: "על איראן לדעת שהיא תשלם את המחיר על הטילים שחיזבאללה משגר. מדובר בעניין חמור ביותר ולא נעמוד בחיבוק ידיים כאשר הם מנסים לחסל את ההנהגה הישראלית".

3. אביגדור ליברמן: היה מבין אלו שגינו את ניסיון ההתנקשות באופן ברור ומפורש, וכתב בחשבון הטוויטר שלו: "הרחפן ששיגר היום חיזבאללה, בהנהגת איראן, בניסיון לפגוע בראש הממשלה ובישראל, הוא הוכחה נוספת לכך שאין לאיראן קווים אדומים, ומטרתה המוצהרת היא השמדת מדינת ישראל".

הוא הוסיף: "על ממשלת ישראל לדרוש מכל המדינות הדמוקרטיות לגנות מיידית את הניסיון לפגוע בראש הממשלה ובמשפחתו. זה הזמן לפעול ולגבות מחיר כבד מהמשטר האיראני, החל מהמתקנים האסטרטגיים ועד לצמרת הצבאית והפוליטית".

הערכה

א. הימנעותם של לפיד וגנץ מגינוי ברור וישיר של ניסיון ההתנקשות בנתניהו, עשויה להיות מכוונת, כהבעת התנגדותם למדיניות מסוימת בה נוקט נתניהו והפעלת לחץ עליו, במיוחד לאור התעקשותו של לפיד להגיע להסכם ושחרור שבויים, וכן קריאתו של גנץ לאחרונה לא להאריך את המלחמה.

ב. נתניהו הוא היריב המרכזי והעיקרי של שני הצדדים, ולפיכך, ניסיון ההתנקשות בו מהווה עבורם הזדמנות להשגת אינטרסים פוליטיים.

ג. מה שמאחד את לפיד וגנץ עם נתניהו בשלב זה הוא עמדותיהם התוקפניות כלפי איראן.

ד. גל הזעם שבא לידי ביטוי בעמדת הליכוד המבקרת את שתיקת האופוזיציה מגיע בזמן שנתניהו מנסה להציג את המלחמה הנוכחית כ"מלחמת קיום" מאחדת עבור העם היהודי, וקורא בה באופן קבוע לאחדות שתאפשר את הניצחון. השתיקה הזו חושפת שוב את עומק המחלוקות הפנימיות גם אל מול האיום האישי על ההנהגה.

ה. האינטרסים האישיים והפוליטיים הם אלו שעדיין שולטים ביחסים בין הממשלה הישראלית לאופוזיציה, גם במצב של מלחמה ואיום קיומי.

ו. עמדתו של ליברמן נבדלת מעמדות שאר האופוזיציה, כשהוא מנצל את האירוע לצורך הגברת האיומים על הרפובליקה האסלאמית של איראן בהתאם לעמדותיו הימניות.