מהם הרמות של הלוחמה הפסיכולוגית הישראלית?

המלחמה הזו שינתה את התפיסות הבסיסיות שהקיפו את הצבא הבלתי מנוצח ואת המודיעין היעיל. היא פגעה בעומק התודעה הישראלית וחפרה בתודעה הקולקטיבית שלו, מרסקת את דימוי הצבא, החטיבות הצבאיות והמוסד הביטחוני, שמאז ה-7 באוקטובר 2023 ממשיכים להחליף האשמות. בנוסף, היא הנחיתה מכה על פרויקט חיסול הבעיה הפלסטינית, על מיזמי ההתנחלויות והנורמליזציה, וגרמה לעימותים פוליטיים גדולים בין ההנהגות הישראליות השונות, שחולקו לתומכים ומתנגדים, תומכים בהמשך המלחמה ודורשים הפסקת אש לשחרור השבויים, בין אלו שממהרים לאלו שמחכים להסכם שישיב את השבויים.

מול עובדות אלו, ניהלה ישראל את מלחמתה הפסיכולוגית במהלך המלחמה בשלושה רמות:

- רמה ראשונה: מכוונת לקהל הישראלי, כדי להפוך אותו למקבל את המלחמה, ומשוכנע בה ומבין את חסרונותיה, על ידי הבנתו שהוא מאוים על ידי הפלסטינים.

- רמה שנייה: מכוונת ל"אויב" ולקהל שלו, בין אם בלבנון או באזור, במטרה להשפיע עליו.

הרמה הראשונה של ההשפעה הפסיכולוגית: מכוונת לקהל בתוך ישראל

- הזרמת מידע והצהרות רשמיות: (נתניהו, גלנט, הלוי, היגרי, שמאיימים על ההתנגדות בנאומיהם כדי להופיע בפני קהלם כחזקים וכשולטים בעניינים, וכבעלי השליטה הצבאית והלוחמתית. כאן מנסה הכיבוש להעצים את הישגיו באמצעות דיבור מתמיד על הרס וחיסול חמאס, והצגת היקף התקיפות האוויריות וכמויות חומרי הנפץ שהשתמשו בהם.

- הילול והתפארות בצבא ובהישגי השטח: תוך הצגת עוצמה עודפת ושליטה והגמוניה: נתניהו נוטה תמיד להתפאר בעוצמתו ולהתפאר בהגמוניה, בעוד שהיגרי משתמש בה כדי להוכיח שהצבא מבצע את משימותיו ולא מחסיר.

- ביקור בחזיתות ובדיקת החיילים: תוך הקפדה על צילום תמונות. נתניהו מקפיד למשל להופיע כמחויך ומבודח, מרים ראש, נע במהירות, לוחץ את ידו של כל חייל או מחבק חלק מהם, ומשתמש במשקפת צבאית כדי להדגים שהוא והחייל יחד, וזה מה שגורם לחייל לחוש בשותפות עם סמל המדינה ולקרבה אליו. אך בהשוואה לשר הביטחון גלנט, לא ניתן להתעלם מתווי פניו הקשוחים, מחוסר החיוך עם החיילים ואף ללא חיוך פשוט, בנוסף ללבוש השחור שלו שכמעט לא החליף מאז 7 באוקטובר 2023.

הרמה השנייה: מכוונת להתנגדות ולסביבותיה

- התמונה האלימה והמדממת שהיישות הישראלית לא מהססת להפיץ ולשווק: (כמו חיסולים, פיצוץ קומפלקסים למגורים, דחפורים בבתי חולים ושחיטת ילדים), למרות תוצאותיה השליליות על תדמיתה. אך הכיבוש מקריב את המוניטין שלו בפני דעת הקהל העולמית על חשבון ביצוע מדיניות הדיכוי והפשע שהנחיל כעקרון לחימה מאז ייסוד הישות עם כנופיות שטרן והאצ"ל. זו גישה פוליטית וצבאית, לה קרא ז'בוטינסקי ויישמו בגין ושרון לפני נתניהו. תמונה מדממת ופושעת זו מתמקדת ביצירת אימה וביצוע זוועות, שהיא שיטה פסיכולוגית המייצרת פחד וזהירות.

- הפחדת דעת הקהל הלבנונית: באמצעות איום לחזור על תרחיש עזה בלבנון.

- שידור תקשורת עברית של חומרים אזהרתיים ומסיתים בניסיון ליצור קרע בין ההתנגדות לבין סביבתה.

- שימוש בשפה משפיעה בתוכן המסרים: (היזהרו והזהירו את ילדיכם / כל מי שחושב לבצע פעולה נגד הצבא, נגיע אליו ונרצח אותו / הסגירו את עצמכם למען משפחתכם / פנו את בתיכם כדי להינצל) עם אמירות אלו ועוד, פתחה ישראל במלחמתה הפסיכולוגית נגד הפלסטינים, באמצעות איומים גלויים וסמויים ואזהרות מוקדמות להחליש את רוחם.

- הטלת ספק תמידי בכדאיות ההתנגדות: באמצעות הצגת ההפסדים שסופגת ההתנגדות וקהל תומכיה לעומת ההפסדים הישראליים, תוך התמקדות בעלות הגבוהה של בחירת ההתנגדות לישות הזמנית, לעומת הסתרת ההפסדים המצטברים בחברה הישראלית.

- השפעה על פרטים דרך הרשתות החברתיות: הישות הזמנית הצליחה ליצור חשבונות מזויפים ולא מזויפים, וחשבונות רשמיים בשפה הערבית הפונים לעולם הערבי ולפלסטינים בפרט, כמו "ישראל מדברת בערבית", דף אביחי אדרעי ואחרים (הארץ ציינה שיצירת התוכן ברשתות החברתיות מתבצעת בתוך היישות על ידי צוות המורכב מפסיכולוגים, מומחי שיווק, חוקרי לימודים ערביים, בנוסף לצוות מודיעין ישראלי, הפועלים באופן שיטתי וממוקד כדי ליצור השפעות פסיכולוגיות על הקהל הנמען).

לסיכום, הישות הכובשת מסתמכת במלחמתה הפסיכולוגית על הטעיה תקשורתית והאפלה באמצעות הסתרת ההפסדים, הטלת פיקוח צבאי איסור על המידע ומניעת פרסומו בתואנה לשמור על לכידות החזית הפנימית. האפלה תקשורתית משפיעה לטובה על הכיבוש שכן היא לא נותנת לו שום חדשות על עובדות המתרחשות בחזיתות, למשל, המספרים האמיתיים של ההפסדים הישראליים, או העובדות הנכונות על הנזקים שנגרמו כתוצאה מגירוש תושבי הצפון.