עלות המלחמה האמריקאית עם איראן: הפסד מול סין

ארצות הברית הגבירה את נוכחותה במזרח הים התיכון כהכנה לאיומים האיראניים ולחזבאללה בתגובה להתנקשויות בישראל, לאחר חיסולו של הנייה ושוקר. המטרה העיקרית של וושינגטון במהלך זה היא להגן על ישראל ולהרתיע את איראן. אף על פי שארצות הברית מצהירה על מחויבותה לשמירה על היציבות באזור ומניעת מלחמה אזורית, הצבא האמריקאי הביא לאזור נשק שמערער את האיזון הצבאי האזורי, כמו מטוסי הקרב EMP Raptor F-22 ו-F-35 Lightning II, שהם המטוסים היחידים בחיל האוויר האמריקאי שמסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים. בנוסף, דלפו ידיעות על כך שפיקוד המרכז האמריקאי (CENTCOM) קיבל טילים טקטיים מדגם B61-1 (פצצות אלקטרומגנטיות).

בשלב זה, גברה הסבירות להתערבות ישירה של ארצות הברית במלחמה, בהתחשב בסוגי הנשק שפרסה באזור לאחרונה. במאמר זה נדון בעלויות המרכזיות של מלחמה אמריקאית מול ציר ההתנגדות, שעלולות להוות סיכון כלכלי גדול לארצות הברית.

עלויות המלחמה האמריקאית

ראשית, עלות המלחמות האמריקאיות מאז 2001 מוערכת ב-6.4 טריליון דולר (5.4 טריליון עלויות תקציב צבאי, ועוד טריליון דולר עבור טיפול בוותיקי מלחמה). העלויות כוללות מלחמה קרקעית (מבצעים והפצצת חיילים ורכבים), תקיפות אוויריות והפצצות ללא סיכון. אולם, המלחמה הנרחבת כוללת לחימה ימית (נושאות מטוסים וספינות), קרקעית (בסיסים פרוסים בירדן, במפרץ, בסוריה ובעיראק), ואווירית (יכולות טילים ומערכות הגנה אווירית מתקדמות). עלות המלחמה תכלול לא רק את העלויות הצבאיות, אלא גם את העלויות התפעוליות של נושאות המטוסים והמטוסים ואת עלויות הטיפול.

העימות עם סין

אחד הגורמים שמעכב התערבות אמריקאית ישירה באזור הוא הגורם הסיני. האימפריה האמריקאית, המאוימת על ידי עלייתה של סין, שוקלת את החלטותיה בפריזמה סינית. היא מבינה שטעות גדולה בהערכה עלולה לסכן את הדומיננטיות שלה במערכת העולמית, ולהפנות את המיקוד האמריקאי מאסיה, דבר שיאט את התפתחות הציר האסיאתי, בו מתנהלות מאמצים להקים ברית מול האתגר האסטרטגי הגדול של ריסון סין.

מלחמה אמריקאית מול ציר ההתנגדות תפחית את נתח השוק של ארצות הברית בכלכלה העולמית, לנוכח צמיחתה של סין. השקעותיה של סין באזור לא ייפגעו, והן ימשיכו במסלול של תחרות אסטרטגית.

ב-1960, החזיקה וושינגטון בכ-40% מהכלכלה העולמית, וב-2020 הנתון ירד לפחות מ-25%. לעומת זאת, נתח השוק של סין, שעמד ב-1980 על כ-1.4%, עלה ב-2020 ל-18.5%. אם סין תצליח לשמור על צמיחה כלכלית יציבה, היא צפויה להפוך לכלכלה הגדולה בעולם עד 2028, ולעקוף את ארצות הברית.

השפעות פנימיות ומחירי הנפט

העלות הגבוהה של המלחמה תשפיע ישירות ועקיפין על ריבית, אינפלציה, צמיחה והגברת נטל המס על הציבור האמריקאי, ותגביר את הלחץ על התקציב הציבורי עקב הלוואות למימון והריבית על חובות (סיוע ביטחוני בשווי 3.8 מיליארד דולר לשנה, ומימון המלחמה הגיע ל-18 מיליארד דולר כחלק מחבילת סיוע צבאי של 105 מיליארד דולר).

בהקשר זה, האתר "Responsible Statecraft" מציין שמלחמה תוביל את ארצות הברית למשבר כלכלי על רקע בעיות כלכליות פנימיות, כאשר החוב הלאומי של ארה"ב עומד על 33 טריליון דולר, והמדינה סובלת מגירעון תקציבי של יותר מטריליון דולר בכל שנה בזמן שלום.

בנוסף, מלחמה תוביל לאי יציבות ותעורר חששות בקרב הצרכנים עקב תנודות גלובליות במחירי הנפט, המזון והאנרגיה, ומחסור באספקה, מה שיוביל לצמצום בהוצאות ובפעילות כלכלית. אינדירמיט גיל, הכלכלן הראשי של הבנק העולמי וסגן הנשיא הראשון של פיתוח כלכלי, מציין ש"הסלמת הסכסוך במערב אסיה בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה תוביל לזעזוע אנרגטי כפול, הראשון מסוגו מאז שנות ה-70."

מסקנות

עלות המלחמה באזור מערב אסיה מול ציר ההתנגדות תהיה יקרה מאוד עבור הכלכלה האמריקאית, פנימית וחיצונית, במרכז הכלכלה העולמית, ולכן תשפיע על התחרות שלה מול סין ב"עשור המכריע". ניתן לומר שארצות הברית של היום אינה אותה מדינה שהייתה לפני יותר מ-20 שנה, בעידן שבו המערכת העולמית מתחילה לעבור שינוי לכיוון רב-קוטבי או דו-קוטבי, בין סין (הכוח העולה) לארצות הברית (הכוח ההגמוני).