התגובה היא בחירה אסטרטגית: צנעא מחזיקה ביכולת ובזכות ההחלטה

במקביל למתח הגובר בישראל בתגובה הצפויה מצד איראן וההשפעה הצפויה של המשא ומתן על מסלול המלחמה, הדגיש מנהיג תנועת אנצאר אללה, עבד אלמלכ אלחות'י, כי התגובה "באה, וההחלטה נחרצת, אין שום נסיגה ממנה... והיא מחויבות מוסרית". במשך עשורים רבים, עבדה ישראל על הידוק הלחץ על ההתנגדות בג'נין כדי למנוע ממנה נשק שיכול להגיע עד תל אביב, אך היא לא התכוננה למכה מתימן מסוג זה. לפיכך, ההמתנה לתגובה היא חלק לא פחות קשה עבור הישות, לפי תיאורו של אלחות'י.

אלחות'י פתח את נאומו, בו עסק בהתפתחויות המרכזיות באזור, בהארת מספר הפעולות שביצעו גדודי אלקסאם במהלך השבוע, מה שמשקף את מעקביו הצמודים אחרי מהלכי הקרב. הוא ציין כי "גדודי אלקסאם ביצעו 16 פעולות, ביניהן: פגיעות בכלי רכב של האויב הישראלי, פגיעות בצלפים של חייליו הפושעים, ומארבים מורכבים לפגיעה בכוחות המיוחדים שלו, כמו גם הפגזות במרגמות ובטילים".

הוא הוסיף כי "בין הפעולות הללו הייתה הפגזת טילים לעבר יפו הכבושה, פעולה בעלת משמעות חשובה מאוד בעיתוי הזה, בחודש האחד-עשר מאז תחילת התוקפנות הישראלית על רצועת עזה, בזמן שבו האויב משער או מניח שכבר השמיד את גדודי אלקסאם".

אלחות'י טען כי "התגובה היא חובה מוסרית, והיא הכרח מעשי להרתעת האויב, וכל אחד מהשיקולים הללו מספיק לקבלת החלטה על תגובה". הוא התייחס למאמצים האמריקאיים לרסן את התגובה, במסגרת הצעדים הפוליטיים, הדיאלוג והמשא ומתן, והאזהרות מהתגובה".

הוא הבהיר כי התגובה היא החלטה אסטרטגית מכיוון שהיא הכרח מעשי להרתעת האויב "מכיוון שמדובר באויב פושע, שאין דומה לו בפשיעה, בתוקפנות ובעריצות שלו בעולם כולו".

באשר לתקיפה הישראלית במחוז חודיידה, הדגיש אלחות'י כי "לתגובה יש את מסלולה, את הכנותיה, את הטקטיקה שלה, ואת היכולות המוקצות לכך".

בנוגע לעיכוב, במיוחד כשצנעא כבר הודיעה שהיא עומדת להגיב על התקיפה בחודיידה, ולשותפה בהענשת הכיבוש על תוקפנותו בחיסול ראש הלשכה המדינית השהיד אסמאעיל הניה בבירה האיראנית טהראן, ובחיסול בכיר חיזבאללה בבירה הלבנונית ביירות, הבהיר אלחות'י כי "העיכוב הוא בהקשר מעשי, ומטרתו שהתגובה תהיה כואבת לאויב, וכן מול מצב הנפיצה האמריקאי, המנסה לעכב את התגובה הזו, או להפחית מהשפעתה". הוא ציין כי ההשפעה המעשית היא ש"מעולם לא היה האויב הישראלי בשלב כזה של פחד: ביטול טיסות של חברות תעופה רבות, והבהלה והחרדה שבהם חיים המתנחלים בישות הישראלית".

בעניין חזיתות התמיכה, הודיע אלחות'י כי כוחות הצבא התימני ביצעו השבוע 15 פעולות באמצעות טילים בליסטיים ומונחים ומטוסים ללא טייס, ונפגעו ספינות נוספות.

תימן חלקה עם העם הפלסטיני במעשה ובמילה. לצד התמיכה הצבאית בפעולות הצבאיות בים האדום ובאלו שהגיעו לגיאוגרפיה של פלסטין הכבושה, עלו מספר שהידים במערכה זו, שהוכתרה בצנעא בשם "מערכת הכיבוש המובטח והג'יהאד הקדוש", והגיע מספרם ל-73 שהידים ו-181 פצועים. מנגד, מספר התקיפות האוויריות האמריקאיות-בריטיות השבוע עמד על 10 תקיפות, 8 מהן בחודיידה, תקיפה אחת בחג'ה ותקיפה אחת בצנעא.

מנגד, המשך הפעולות התימניות בהכרח מצביע על כישלון האסטרטגיה האמריקאית בים האדום. בזמן שהגעת המטוס הבלתי מאויש ליפו ליעדו, מעלה שאלות רבות לגבי תפקיד תימן בתגובה של כוחות ההתנגדות אם ההחלטה תהיה משותפת, ומהן האפשרויות של צנעא אם התגובה תהיה פרטנית. התשובה היא בשטח, לאחר שהכוחות המזוינים של תימן הדגישו כי יש להם את היכולת ואת ההחלטה.