קפריסין אינה היעד היחיד המעורב באזהרת נסראללה... גם יוון?!

קפריסין לא הייתה היעד היחיד המעורב, באזהרה שהשיק מזכ"ל חזבאללה במהלך נאומו בטקס הזיכרון לסטודנט סאמי עבדאללה "אבו טאלב". ישנן מדינות רבות באזור, שמשתפות פעולה צבאית ומודיעינית עם ישראל, עוד מלפני המלחמה בשנים, ובצורה פומבית שאינה דורשת מאמץ רב לתיעוד, ובראשן: יוון.

יוון היא מדינה ים-תיכונית בעלת יתרונות רבים שדחפו את ישראל לפנות אליה, לשם כינון יחסי שיתוף פעולה אסטרטגיים, במיוחד בתחומים הצבאיים, הביטחוניים והמודיעיניים.

בעניין לבנון, הצבא הישראלי מבין כי בסיסיו הצבאיים ובמיוחד האוויריים, יהיו כולם בטווח טילי ההתנגדות ובמיוחד המדויקים שבהם, במהלך כל מלחמה רחבה בינו לבין חזבאללה. זה יוביל לשיבוש תנועת המטוסים הקרביים הישראליים, ומניעתם מהמראה מהבסיסים האוויריים המרכזיים לתקופה מסוימת ובאופן מלא, כלומר מניעה ממנו את הזרוע החזקה ביותר שלו ואת הנשק האסטרטגי שלו, ובתמורה מתן יתרון צבאי להתנגדות בכל מלחמה עתידית שעלולה לפרוץ.

לכן מנסה תל אביב לטפל בתרחיש המפחיד הזה עבורה, על ידי חתימת הסכמים ביטחוניים וצבאיים באזור (יוון וקפריסין), והקמת בסיסים חדשים בהם ושימוש בבסיסים אוויריים של מדינות אלו מתוך הסכמים אלה.

מהן הסודות העיקריים והחשובים של שיתוף הפעולה הצבאי, המודיעיני והביטחוני בין יוון לישראל?

- לפי מחקר שפרסם מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מאת אריה מיקל שכיהן כשגריר ישראל ביוון בתקופה 2010-2014, שיתוף הפעולה העיקרי בין הצדדים מתקיים בתחום הצבאי והביטחוני, ובמיוחד בין חיל האוויר ובמידה פחותה בין חיל הים. נערכות תרגילים אוויריים משותפים בין השניים מספר פעמים בשנה, תרגילים שהחלו מאז שנת 2010, חלקם נערכו לתרגל התקפות אוויריות על לבנון, חלקם על הרפובליקה האסלאמית של איראן, וחלקם על רצועת עזה, וחלקם משתתפים מדינות אחרות. המרחב האווירי היווני מספק הזדמנות לחיל האוויר הישראלי להתאמן באזור לא מוכר ולבצע טיסות ארוכות טווח. מה שמייחד את יוון גם, הוא רכישתה של מערכות הגנה אוויריות מתוצרת רוסית (S-300), דבר המאפשר לחיל האוויר הישראלי להתאמן כיצד להימנע ממערכות אלו (שבבעלות איראן וסוריה).

- ביוני 2020, חשף בנימין נתניהו לאחר ביקור ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטאקיס בישראל, כי ישנו טווח רחב של שיתוף פעולה בין הצדדים בתחום הביטחון, וכי ישנם חילופי מודיעין וסייבר ביניהם.

באותו יום נפגש מיצוטאקיס עם שר הביטחון אז בני גנץ, והעיתונים הישראליים דיווחו אז שהפגישה כללה דיון על "פרויקטים ביטחוניים משותפים רחבי היקף שיתרמו לביטחון האזורי והבינלאומי". מהם אותם פרויקטים ביטחוניים משותפים רחבי היקף בעלי ממדים אזוריים ובינלאומיים?

- ישנם עשרות ביקורים הדדיים בין נציגי שני הצדדים, ובראשם שרי הביטחון הישראליים, שרובם הקפידו לבקר ביוון, במהלך כהונתם בתפקיד זה כגון: אביגדור ליברמן, אהוד ברק, משה יעלון, בני גנץ.

- מאז תקרית המרמרה, מנעה טורקיה ממטוסי צבא הכיבוש לטוס מעל שטחה. לכן האלטרנטיבה המאומצת הייתה הטיסות האוויריות מעל יוון בדרך לאירופה או לארצות הברית.

- האזורים הנפוצים ביותר לעריכת התרגילים: מעל אזור הפלופונז ובאי כרתים (הכולל גם בסיסי נאט"ו ובסיסים צבאיים אמריקניים).

- בשנת 2014, מינתה ישראל נספח צבאי באתונה לראשונה, מאחר והיחסים הצבאיים בין השניים נוהלו עד אז על ידי הנספח הצבאי הישראלי ברומניה. בשנת 2015 חתמו הצדדים על הסכם המאפשר פריסה של חיילים ישראלים ויוונים קבועים בשתי המדינות לצורך השתתפות בתרגילים צבאיים, ובמרץ 2019, נחשף על הקמת תחנות תצפית ומעקב משותפות באי כרתים.