12:10 זמן קודס הכבושה
אפשרות המלחמה הרחבה בין חיזבאללה לישראל עדיין קיימת. בעוד שני הצדדים שומרים על הסלמה מבוקרת מזה יותר מתשעה חודשים, מתגברות האיומים מישראל והסיכון למשחק על סף תהום, כאשר ישראל עלולה לבצע מכות החורגות מהגבולות שנקבעו. אך סיכונים אלו מופיעים על רקע חולשת הצבא הישראלי המעסיק עצמו בחזית עזה, שגבתה ממנו מחיר כבד ביכולות אנושיות וחומריות, לצד ההבנה של ישראל את עוצמת חיזבאללה ויכולותיו האסטרטגיות.
במסגרת זו, סוקר מאמר בכתב העת Foreign Affairs מאת עמוס הראל שכותרתו "המלחמה הבאה של ישראל" שתורגם באתר אל חנאדק את יכולות חיזבאללה, הסיכויים ותוצאות המלחמה בין ישראל לחיזבאללה, וסכנות האפשרות הזו על החזית הפנימית הישראלית, והיעדר המוכנות של צבא הכיבוש לנהל מלחמות מסובכות שכאלה שעשויות להצית את כל המזרח התיכון, וכן מתאר את סבל תושבי הצפון לנוכח פתיחת החזית הדרומית על ידי חיזבאללה וההרס שגרמה בהתנחלויות הישראליות.
המאמר
לאחר יותר מתשעה חודשים של מלחמתה עם חמאס ברצועת עזה, ישראל נראית כעת קרובה מתמיד למלחמה שנייה גדולה יותר עם חיזבאללה בגבולה הצפוני. ביוני, צה"ל הודיע כי אושרו תוכניות להתקפה רחבת היקף בדרום לבנון. באמצע יולי, אמר מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה כי הארגון השיעי הנתמך על ידי איראן מוכן להרחיב את התקפות הטילים שלו למגוון רחב יותר של עיירות ישראליות.
למרות שהאפשרות זכתה לתשומת לב מעטה יחסית בתקשורת הבינלאומית, למלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה יהיו תוצאות שמגמדות את הסכסוך הנוכחי בעזה. סביר להניח שמתקפה אווירית ויבשתית גדולה של ישראל על חיזבאללה, הארגון המזויין ביותר במזרח התיכון, תגרום להפרעות בכל האזור כולו, ועלולה לערער את היציבות במיוחד כאשר ארצות הברית נכנסת לשלב מכריע בעונת הבחירות לנשיאות. כמו כן, לא ברור כלל שניתן יהיה לסיים מלחמה כזו במהירות, או שיש דרך ברורה להשיג ניצחון מכריע.
ההשלכות על ישראל עצמה עשויות להיות חמורות. למרות שמערכות ההגנה האווירית של ישראל היו מוצלחות עד כה נגד התקפות טילים מעזה, לבנון, איראן ותימן, המלחמה הכוללת עם חיזבאללה תהיה משחק שונה לחלוטין. על פי הערכות המודיעין הישראליות, גודל מאגר הנשק של חיזבאללה גדול פי שבעה מזה של חמאס וכולל נשק קטלני יותר. לצד מאות כלי טיס בלתי מאוישים התקפיים, כוללים כ-130,000-150,000 טילים, כולל מאות טילים בליסטיים שיכולים להגיע למטרות בתל אביב ואפילו בדרום הארץ - למעשה, כל נקודה במדינה.
יתרה מכך, כפי שהראו מלחמות קודמות, לבנון היא זירת קרב מסוכנת. מלחמתה האחרונה של ישראל עם חיזבאללה, בקיץ 2006, לא הייתה חד משמעית, ולמרות שנהרגו כמה מאות לוחמי הארגון, היא הותירה את כוחו הצבאי של הארגון שלם ברובו. חיזבאללה גם חמוש הרבה יותר טוב ממה שהיה אז. מפקדת העורף הישראלית מעריכה שאם יפרוץ סכסוך רחב היקף כעת, חיזבאללה ישגר כ-3,000 טילים בכל יום מימי המלחמה, מה שיאיים להציף את ההגנות הישראליות. ישראל תצטרך להתמקד בהגנה על תשתיות ובסיסים צבאיים, ולהגיד לאזרחים להישאר במקלטים. זה יהיה אתגר הרבה מעבר לכל דבר שהמפקדים הישראלים התמודדו איתו בעבר.
נכון לעכשיו, לשני הצדדים עדיין יש סיבה לנהוג באיפוק. למעשה, נראה שכל הגורמים המעורבים בסכסוך הנוכחי - ישראל, חיזבאללה, איראן, הממשלה הלבנונית וארצות הברית - יש להם סיבות חזקות לנסות להימנע ממלחמה אזורית. אך גם אם ממשל ביידן יצליח להשיג הסכם בין ישראל לחיזבאללה שיכלול את נסיגת כוחות חיזבאללה מהאזור הסמוך לגבול, יתקשו מנהיגי ישראל לא להגיב ללחץ הציבורי המקומי הקורא להתמודד עם חיזבאללה אחת ולתמיד. אם ישראל תיכנע לפיתוי זה מבלי סוף ברור או אסטרטגיה להגבלת המלחמה, התוצאות עלולות להיות הרסניות.
בניגוד למלחמתה הבלתי צפויה בעזה, ישראל מתכוננת מזה זמן רב למלחמה עם חיזבאללה. אף שההנהגה הצבאית הישראלית הופתעה לחלוטין ממתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, היא חזהה כבר שנים כי חמאס עלול לנסות להתאחד עם חיזבאללה וסוכנים איראניים אזוריים נוספים בהתקפה מתואמת רב-חזיתית על ישראל. בשנים שקדמו להתנקשותו בשנת 2020 על ידי הכוחות האמריקאים, קידם קאסם סולימאני, שעמד בראש כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמיים האיראניים, אסטרטגיה חדשה שנקראה "טבעת האש": על ידי תמיכה וחימוש של שורה של מיליציות שיעיות בעיקרן, הרפובליקה האסלאמית תזכה להשפעה במדינות כמו עיראק, לבנון, סוריה ותימן. בינתיים, הידק את הקשרים עם רצועת עזה הנשלטת על ידי חמאס.
עבור רבים מהגורמים הישראליים, היווה חיזבאללה, בהיותו סוכן איראני החמוש והמאומן ביותר, את האיום הגדול ביותר. ב-7 באוקטובר, בעוד שמתקפת חמאס האכזרית מתרחשת לאורך היקף עזה, מיהרו המפקדים הישראלים להתכונן למתקפה גדולה יותר מחיזבאללה בצפון.
בצפון נפרסו שלוש דיוויזיות ישראליות, כולל עשרות אלפי חיילים, במהירות וחיזבאללה נמנע - ואיבד את ההזדמנות לתקוף את ישראל לא מוכנה. מפקד דיוויזיה ישראלית אחד אמר לי: "אם הם היו מספיק מהירים, היינו מצליחים לעצור אותם רק בחיפה" - העיר השלישית בגודלה בישראל, כ-42 קילומטרים דרומית לגבול הלבנוני.
במציאות, חיזבאללה ונותנת החסות שלו איראן הופתעו ב-7 באוקטובר, בדיוק כמו ישראל. וכפי שאישרו מאוחר יותר המודיעין הישראלי ומקורות חמאס, יחיא סנוואר, מנהיג חמאס ברצועת עזה, לא הודיע לשותפיו בטהרן ובביירות מראש על כוונותיו. בדיעבד, מעריכים הישראלים שאילו דיבר עם איראן וחיזבאללה, הם היו מצליחים ליירט חלק מאותן הודעות ולהתכונן לעצור את המתקפה. אבל באותו זמן, זה לא היה ידוע והגורמים הישראלים חששו מהגרוע ביותר.
התלונה הנפוצה בקרב ישראלים היא שפינוי הצפון נתן לחיזבאללה שטח בטוח של חמישה קילומטרים בתוך ישראל, ובכך הפך את הסטטוס קוו על הגבול שהתקיים פחות או יותר מאז מלחמת 2006. העובדה שמספר כפול של אזרחים לבנונים נאלצו לעזוב את בתיהם גם כן, ומאזור רחוק יותר מהגבול, אינה מעודדת את הישראלים העקורים. אבל אפשר לטעון שהדבר החשוב ביותר בעקבות 7 באוקטובר היה תוצאה של דיון סוער בתוך הממשלה הישראלית בשאלה האם יש לפתוח במתקפה רחבת היקף נגד חיזבאללה עצמו.
אם חלק מהמפקדים הצבאיים הישראליים היו מתווים את דרכם, ייתכן שישראל הייתה יוצאת למלחמה נגד חיזבאללה עוד לפני תחילת הפלישה הקרקעית של צה"ל לעזה. ב-10 באוקטובר, נשא הנשיא האמר
יקני ג'ו ביידן נאום חשוב שבו הבטיח סיוע אמריקני לישראל נגד חיזבאללה ואיראן, כולל שליחת נושאות מטוסים לאזור. הוא גם הזהיר את ההנהגה האיראנית במילה אחת: "לא". טהרן הבינה.
בקיריה, מטה צה"ל בתל אביב, חלק מהקצינים בכו כשהאזינו לנאום הנשיא. אלו היו החדשות הטובות הראשונות מאז החל זוועת ה-7 באוקטובר. עם זאת, יום אחד לאחר מכן, ניסו שר הביטחון הישראלי יואב גלנט וכמה גנרלים לדחוף את ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר מבצע גדול נגד חיזבאללה שיכלול ככל הנראה את ההתנקשות במנהיגי חיזבאללה בכירים.
אבל נתניהו ידע ש"אל תעשה את זה" נועדה גם לו. הוא גם הבין שמתקפה גדולה על חיזבאללה סביר מאוד שתסתיים גם בפלישה קרקעית לדרום לבנון, והטיל ספק אם הצבא ערוך למשימה של לוחמה עזה בחזיתות מרובות, ימים ספורים בלבד לאחר טבח חמאס.
חיזבאללה, בתורו, הגדיל בהדרגה את טווח וכמות התקפותיו הטילים, ובצד הישראלי נהרגו כ-30 חיילים ואזרחים. ערים וכפרים משני צידי הגבול נהרסו עד היסוד. הרשויות הישראליות אומרות שיותר מ-1,000 בתים ומבנים נפגעו קשות כתוצאה מהתקפות חיזבאללה. ישנם הערכות דומות לגבי הנזקים בצד הלבנוני. אבל ההשפעה הגדולה ביותר על ישראל עד כה עשויה להיות עקירתם של עשרות אלפי ישראלים לטווח הארוך.
כאשר ביקשה הממשלה הישראלית מתושבי העיירות הסמוכות לגבול הצפוני להתפנות, היא נענתה בעיקר לחששות הקהילות הללו כי הן עלולות להתמודד עם גורל דומה לזה של מקביליהם ליד עזה: פלישה פתאומית של חיזבאללה לעיירות ולכפרים שתגרום לאלימות נוראה. עם זאת, במהלך החודשים האחרונים, קיים חשש גדול בהרבה לגבי השימוש ההולך וגובר של חיזבאללה בטילים נגד טנקים, בעלי טווח של 10.5 קילומטרים והם מדויקים מאוד וקשה ליירט אותם. הם גרמו לנזקים רבים ולנפגעים רבים בצפון מאז תחילת האלימות...
ההנחות האמריקאיות והישראליות לגבי דיפלומטיה עם חיזבאללה עשויות להיות אופטימיות מדי. אסף אוריון, לשעבר ראש אסטרטגיה בצה"ל וחוקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב, אמר לי: "קשה לדמיין הסכם בר קיימא לטווח ארוך". בהתחשב במה שהוא מכנה "הביטחון העצמי המופרז של חיזבאללה", הוא אינו רואה סבירות גבוהה שההסכם המשא ומתן יהיה מסוגל "להגיב על חששות ישראל לגבי הקרבה של חיזבאללה לגבול והאיום הטילים".
גם אם חיזבאללה יסכים לדרישה העיקרית של ישראל ויסוג מהגבול, ההיסטוריה מראה שסביר להניח שלוחמי חיזבאללה לא יתרחקו באופן קבוע - או שכל שחקן חיצוני יכול לאכוף נסיגה כזו. לאחר כישלון המודיעין הישראלי לאורך היקף עזה, איך יבטיחו הקהילות הצפוניות הישראליות שצה"ל לא יחמיץ אותות דומים על הגבול הלבנוני? כבר ברור כי יהיה על צה"ל לפרוס כוחות גדולים לצמיתות בצפון עזה וסביבה. גם אז, יהיה זה תלוי בתושבי האזורים הללו להחליט אם המצב בטוח. אם לא ישתכנעו, רבים מהם לא יחזרו.
שמעון שפירה, אנליסט ישראלי לענייני חיזבאללה, מאמין שנאסראללה מקווה להימנע ממלחמה רחבת היקף עם ישראל. עם זאת, הוא רואה בהסלמה אפשרות מוחלטת - גם אם היא לא מכוונת. צד אחד עלול להחליט לבצע מכה מקדימה על השני, מתוך חשש שיריבו מתכנן התקפה פתאומית דומה. לדוגמה, אם חיזבאללה ישאיר את כוחותיו בדרום בכוננות גבוהה, המודיעין הצבאי הישראלי עלול להניח בטעות שהארגון מתכונן למבצע מיידי ולהגיב בכוח אדיר.
ייתכן שגם לוח השנה תורם להגדלת התמיכה בישראל בעימות עם חיזבאללה בקרוב. עם תחילת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר, משפחות רבות מהצפון מאבדות את סבלנותן. ראשי הערים המקומיות בצפון חוששים כי ללא פעולה ממשלתית, משפחות רבות יבחרו לעזוב את האזור לתמיד. ממשלת נתניהו זכתה למוניטין גרוע של הזנחת הקהילות בקווי החזית של המלחמה - ולמרות הקמת משרד מיוחד לטיפול בצרכי תושבי הדרום, לא ננקטה פעולה דומה בצפון. בשבועות האחרונים, ניצלו מנהיגי האופוזיציה את כישלון הממשלה בטיפול בביטחון סביב הגבול הצפוני, וייתכן שנתניהו יסיק שהזמן אוזל.
אם תיגרר ישראל למלחמה רחבת היקף, סביר להניח שצה"ל יבחר במאבק פנים מול פנים, שבו יסתמך בעיקר על העליונות האווירית שלו ויכולות התקיפה המדויקות שלו. סביר להניח שהגנרלים הישראלים ייכנסו גם הם לפלישה קרקעית, אבל לא בטוח שהכוחות הישראליים ימשיכו צפונה מהליטני. מהלך כזה יסכן את פריסת כוחותיה דק מדי, במיוחד אם המלחמה בעזה תימשך במהלך אותה תקופה. כל החלטה לתקוף חייבת לקחת בחשבון את כוח האדם המוגבל העומד לרשות ישראל לאחר תשעה חודשי לחימה בעזה; ביולי, אישרה הכנסת הצעת חוק להארכת השירות הצבאי החובה לשלוש שנים מלאות בניסיון לפצות על המחסור בכוחות.
בכירים ישראלים גם רמזו כי הצבא מתמודד עם מחסור חמור בפצצות וקליעים מדויקים בעזה, מה שעלול להטיל מגבלות משמעותיות על מתקפה מקבילה בלבנון. לגבי כוחות הקרקע, למרות ההצלחה הצבאית היחסית שהושגה בעזה, האתגר בלבנון יהיה שונה. למרות שדרום לבנון אמורה להיות ריקה כמעט לחלוטין מאזרחים, חיזבאללה מסובך הרבה יותר מחמאס. סביר שצה"ל יוכל לנצח בקרב בדרום לבנון, אך הדבר עלול לעלות ביוקר לכוחותיו. ישראל תצטרך גם לשקול את הסיכונים שגובלים בכל החזית הפנימית שלה, כולל ערים כמו תל אביב וחיפה, שעלולות להיות נתונות למתקפות טילים מתמשכות, כולל טילים מונחים מתקדמים יותר שקיבל חיזבאללה מאיראן בשנים האחרונות.
עם זאת, אם המצב יתפוצץ, אזור הגבול - ושתי המדינות - יתמודדו עם משהו שלא נתקלו בו בעבר: מלחמה כוללת שתכלול נזק חסר תקדים לאוכלוסייה האזרחית ולתשתיות הלאומיות. המלחמה הנוכחית בעזה כבר הראתה כמה קל להאריך את הסוג הזה של סכסוך. ולפי המלחמות הקודמות בין ישראל ללבנון, לא סביר שהיא תגיע לסיום מספק.
סופר: חדר העריכה
