18:45 זמן קודס הכבושה
הניצוץ של המחאות הסטודנטיאליות הגדולות בארצות הברית ובאירופה החל ב-17 באפריל, כאשר סטודנטים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק הקימו את המחנה הראשון שלהם, ולאחר מכן החלו אוניברסיטאות בארצות הברית ובעולם המערבי (אירופה, אסיה ואוסטרליה) לנקוט בפעולות מחאה תומכות בפלסטין. היקף המחאות בארצות הברית בלבד התרחב לכלול יותר מ-130 קמפוסים.
מאז פרוץ המחאות הסטודנטיאליות בארצות הברית והתפשטותן לאחר מכן באירופה, הסטודנטים הציגו את דרישותיהם בצורה ברורה למנהלות האוניברסיטאות, ודרשו לנתק את הקשרים עם מדינת ישראל על ידי הפסקת השותפויות עם המוסדות האקדמיים הישראליים הפועלים בשטחים הפלסטיניים הכבושים או תומכים במדיניות האפרטהייד שמבצעת ישראל כלפי הפלסטינים.
לא הודיעה אף אוניברסיטה בארצות הברית כי היא תנתק את קשריה עם מדינת ישראל, ורבות מהן הצהירו בגלוי כי לא ינתקו את הקשרים. לעומת זאת, אוניברסיטת הרווארד הודיעה כי היא אינה שוללת דיון על משיכת השקעות מהמדינה הישראלית. אוניברסיטת ג'ונס הופקינס אמרה כי "תבחן את השאלות המרכזיות שהעלו המוחים בנושא משיכת ההשקעות", בעוד אוניברסיטת וושינגטון החליטה להיפגש עם נציגי המחאות "בעניין דרישות משיכת ההשקעות".
האוניברסיטאות האירופאיות מגיבות
הפעילים הסטודנטיאליים באירופה קיבלו השראה מארצות הברית. אולם בהשוואה לסטודנטים האמריקאים, המפגינים באירופה קיבלו יותר ויתורים מהאוניברסיטאות שלהן. זה נובע בחלקו מהעובדה שאוניברסיטאות באירופה נתונות לפחות לחץ חוקי, פוליטי ותרבותי מאשר האוניברסיטאות האמריקאיות, לפי סוזן ויטן, מרצה לתיאוריה פוליטית באוניברסיטת קווינס בבלפסט. להלן המדינות האירופאיות המרכזיות שבהן האוניברסיטאות נענו לדרישות הסטודנטים וניתקו את הקשרים עם האוניברסיטאות הישראליות:
- ספרד: ועידת ראשי האוניברסיטאות הספרדיות, המייצגת 76 אוניברסיטאות פרטיות וציבוריות, התחייבה ב-9 במאי לבחון את ההסכמים עם המוסדות האקדמיים הישראליים ולהשעות את שיתוף הפעולה עם כל מוסד שלא הביע מחויבות מוחלטת לשלום ולציות לחוק ההומניטרי הבינלאומי. מאז, האוניברסיטאות בגרנדה, אוביידו וברצלונה ניתקו את קשריהן.
- נורווגיה: חמש אוניברסיטאות השעו את קשריהן עם האוניברסיטאות הישראליות בתחילת חודש פברואר האחרון.
- בלגיה: אוניברסיטת בריסל הצטרפה לשלוש אוניברסיטאות בלגיות אחרות שהפסיקו או התחייבו לבחון את קשריהן עם המוסדות הישראליים. אוניברסיטת ULB הודיעה כי תשעה את קשריה עם האוניברסיטאות הישראליות והפלסטיניות עד ששני הצדדים יעמדו בדרישות בית הדין הבינלאומי לצדק וישחררו את כל בני הערובה הישראלים ללא תנאי.
- הולנד: למרות שבהולנד נרשמו עימותים בין מפגינים למשטרת המהומות באוניברסיטת אמסטרדם, האקדמיה המלכותית לאמנויות בהאג הפכה לאוניברסיטה הראשונה במדינה שהטילה חרם אקדמי על ידי ניתוק קשריה עם אקדמיית בצלאל לאמנויות ועיצוב.
- בריטניה: אוניברסיטת גולדסמית' בלונדון הסכימה לדרישות הסטודנטים, כולל בחינת מדיניות ההשקעות שלה, הרחבת המלגות לסטודנטים פלסטינים ושינוי שם אחד המבנים על שם העיתונאית הפלסטינית שירין אבו עקלה. אוניברסיטת יורק הודיעה כי תמשוך את השקעותיה מחברות ייצור נשק.
גם מכללת טריניטי עמדה בכל הדרישות, חלקן במלואן וחלקן חלקית. ביום שני, 6 במאי, הוציאה המכללה הצהרה שבה בירכה על החלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בנוגע להשמדת עם וגינתה את "ההתקפה על עזה". עד יום רביעי, הסכימה הנהלת המכללה גם למשוך את השקעותיה מחברות ישראליות שנמצאות ברשימה השחורה של האו"ם, ולשאוף למשוך את כל ההשקעות מהחברות הישראליות, לתמוך בשמונה חוקרים פלסטינים ולהקים צוות לבחינת נושאים נוספים הקשורים בחרם על מדינת ישראל.
- איטליה: אוניברסיטת פלרמו האיטלקית השעתה את הסכמי חילופי הסטודנטים עם האוניברסיטאות הישראליות. המועצה האקדמית של האוניברסיטה ציינה "חוסר הביטחונות הבסיסיים שייחשפו המשתתפים בשותפויות בשעה זו של המשבר הבינלאומי".
- דנמרק: לאחר שבועות של מחאות בקמפוס אוניברסיטת קופנהגן, זכו מאות סטודנטים בשבוע שעבר בהחלטה על הפסקת השקעת האוניברסיטה בחברות הפועלות בגדה המערבית.
תנועה סטודנטיאלית זו מציגה שינוי משמעותי במודעות ובפעילות הסטודנטיאלית העולמית. למרות שהיא החלה כגל מחאות באוניברסיטאות אמריקאיות, היא התפשטה במהירות וכללה מוסדות חינוך באירופה ובמקומות נוספים. התפשטות זו מדגישה את אחדות הנושא הפלסטיני ואת השתתפות הסטודנטים ברחבי העולם בנושאי צדק וזכויות אדם. יש לציין שהפעילות הסטודנטיאלית באוניברסיטאות אמריקאיות שיחקה תפקיד חשוב בהדגשת כוחם של הצעירים כגורמים לשינוי. יתר על כן, תנועה זו שמה דגש על חשיבות חופש הביטוי והסולידריות הבינלאומית בבניית חברה עולמית הוגנת ושלום יותר. סביר מאוד להניח שהתנועה הסטודנטיאלית תמשיך להשפיע על עיצוב מדיניות בינלאומית ומקומית במדינות המערב בנוגע לסכסוך הפלסטיני-ישראלי על ידי הגברת המודעות והתקשורת עם הקהילה הרחבה שלהם.
סופר: חדר העריכה
