חמאס מוסרת את התגובה: אין ויתור על הקווים האדומים

חמאס והג'יהאד האיסלאמי הגישו את תגובתן להצעה שהציג נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, למתווכים. בניגוד לרצונו של ראש ממשלת ישראל, הסכימה חמאס להצעה לאחר ביצוע כמה שינויים בה, מה שבנימין נתניהו הגדיר כ"סירוב". הדבר לא נבע ממשהו חדש שהציעו הפלגים, ששומרים על הקווים האדומים שלהם מאז תחילת סבבי המשא ומתן, אלא מאג'נדה פוליטית אישית של נתניהו, שאינה כוללת את הפסקת האש בראש סדר העדיפויות שלה.

המשלחות הקטרית והמצרית קיבלו את התגובה להצעת ארה"ב. כצפוי, הצד הפלסטיני התעקש להבהיר את כל הנקודות ולהסיר כל עמימות מכל סעיף כדי למנוע פרשנות ומניפולציה ישראלית לאחר מכן. ההצעה שהגיש ביידן ב-31 במאי התמקדה בפרטי חילופי השבויים ונכתב במסמך שכונה "עקרונות יסוד להסכמה על חילופי שבויים וחזרה לרגיעה מתמשכת" סעיף הכולל "שחרור כל העצורים הישראלים הנמצאים ברצועת עזה, אזרחים וחיילים, בין אם הם בחיים ובין אם לא, וללא קשר לתאריך או תקופת מעצרם, בתמורה למספר מוסכם של אסירים פלסטינים בבתי הכלא הישראליים". בעוד שההתנגדות הכניסה כמה שינויים שתואמים את הקווים האדומים שלה ואת חזונה גם ל"יום שאחרי", תוך התמקדות כמובן בהפסקת אש ובנסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה.

לפי המידע המתקבל, הפלגים ערכו כמה שינויים: בשלב הראשון, תיכנס לתוקף הפסקת אש זמנית, וצבא הכיבוש ייסוג מהאזורים המיושבים הסמוכים לקו הגבול, כולל ציר פילדלפי ומעבר רפיח, ויאפשר את חזרת העקורים לצפון הרצועה ויבטיח את חופש התנועה בכל אזוריה.

בשלב השני, תיכנס לתוקף הפסקת אש קבועה לפני חילופי השבויים, וצבא ישראל ייסוג מכל אזורי הרצועה.

בנוגע לעסקת חילופי השבויים, הגישו חמאס והג'יהאד הצעה הכוללת שחרור אסיר אזרחי תמורת שחרור 30 אסירים פלסטינים. שחרור כל חיילת אסירה תמורת 50 אסירים פלסטינים, כולל 30 בעלי מאסרי עולם. בנוסף, דרשה ההתנגדות את הסרת העונשים שהוטלו על כל האסירים הפלסטינים לאחר 7 באוקטובר האחרון.

השלב השלישי יכלול את תחילת תהליך השיקום של הרצועה וסיום המצור.

ההתנגדות הדגישה את סירובה להציב כל "וטו" על שמות האסירים הפלסטינים, והתעקשה על הרשימות שהגישה שמתבססות על עקרון הוותק.

במהלך ביקורו בישראל, אמר שר החוץ האמריקאי אנתוני בלינקן לעיתונאים שנתניהו "אישר מחדש את מחויבותו לתוכנית שהציג ביידן כהצעה ישראלית". למרות שמספר גורמים ישראלים הודו שההצעה התקבלה על ידי מועצת הביטחון, התוכנית עוררה תגובה חריפה מצד הפלגים הימניים הקיצוניים בממשלה, כאשר שתי מפלגות לאומניות קיצוניות איימו להדיח את נתניהו אם יקבל אותה.

יש האומרים שמה שהראה נתניהו לבלינקן לא היה מה שבאמת רצה. אלא שהסכמתו לעסקה נבעה מהסתמכות על סירובה של חמאס מצד אחד, ומהצורך להרוויח זמן נוסף כדי להימנע מלחצים אמריקאיים נוספים, למרות שהוא הכין את כל התנאים לדחייתה, כמו התמיכה הימנית בהמשך המלחמה. בעוד הבית הלבן הצהיר שקיבל וייקח "את הזמן הדרוש להערכת תגובת חמאס בצורה המתאימה, ואז להבין את הצעדים הבאים", קבע נתניהו ש"תגובת התנועה היא סירוב לתוכנית ביידן".

השוני בעמדות בין הממשל האמריקאי לממשלת ישראל, שהגיע לנקודה מתקדמת, יתורגם למחלוקת חריפה יותר ככל שתתקרב מועד הבחירות לנשיאות ארה"ב והסקרים יתחילו לספור את ההפסדים של ביידן בתחום מדיניות החוץ בפרט.