תפקיד עבדאללהיאן וראיסי בעיניים עבריות

כבר מהיום הראשון להודעה על התרסקות המסוק של נשיא איראן, השהיד אבראהים ראיסי, נשמרו גורמים ישראלים ברמה הפוליטית והצבאית בשתיקה, תוך מאמצים לשלול כל אחריות של ישראל לאירוע.
לעומת זאת, הרמה התקשורתית גילתה עניין רב באירוע, כאשר מומחים ופרשנים הציעו פרשנויות לגבי תפקידו של מר ראיסי, ושל השר עבדאללהיאן, בזירה הפנימית האיראנית ובאזור, בעיקר בנוגע לתמיכה בבעלי בריתה של איראן במאבק נגד ישראל. בנוסף, התמקדות האתגרים של המשטר האיראני נגעה לזמן פטירתו, שהובילה לשאלות ביטחוניות, מקומיות, כלכליות וגיאופוליטיות רבות על סדר היום, כולל נושא הגרעין האיראני, המשא ומתן עם ארצות הברית וחידוש הקשרים עם ערב הסעודית.

אישיות  ראיסי

מומחים ופרשנים רבים בישראל עסקו באישיותו של נשיא איראן ובתפקידו בעיצוב המדיניות האיראנית בתחומים שונים, וטענו שמאז בחירתו, עבד ראיסי על הבאת היציבות הנדרשת כהכנה להעברת המקל של המנהיג העליון אליו. הם הוסיפו כי מר ראיסי היה מהדמויות המרכזיות באיראן, שפעלו לפיתוח היחסים עם מזרח אירופה, רוסיה וסין.

כמו כן, החזיק ראיסי בתפקיד הביצועי באיראן, והוא היה באופן רשמי האדם השני בחשיבותו בהיררכיה השלטונית ברפובליקה האסלאמית, בעל השפעה ניכרת בניהול ענייני המדינה, במיוחד בתחומים הפנימיים והכלכליים, וגם הייתה לו השפעה לא מבוטלת בניהול המדיניות החוץ של איראן.

בהקשר לכך, ציינו פרשנים כי מר ראיסי נקט תמיד בקו נוקשה מאוד במדיניות החוץ כלפי ארצות הברית וישראל, וכן גם במדיניות הפנים.

תפקיד עבדאללהיאן

שר החוץ האיראני המנוח, השהיד חוסיין אמיר עבד אללהיאן, זכה גם הוא לתשומת לב רבה בתגובות הישראליות. מומחים ופרשנים טענו כי הוא מילא תפקיד מרכזי במאמצי איראן לצמצם את המתיחות עם שכנותיה הערביות, ובזירה העולמית היה עבד אללהיאן במידה רבה מאחורי מאמצי המשטר לעודד מדיניות "הפנייה מזרחה", שהתמקדה בהעמקת שיתוף הפעולה האסטרטגי עם רוסיה וסין. הם הוסיפו כי בזירה האזורית היה לעבד אללהיאן השפעה רבה בשל היכרותו העמוקה עם המזרח התיכון, שליטתו בשפה הערבית וקשריו ההדוקים עם כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית. פרשנים ציינו כי עבד אללהיאן פעל לבניית רשת מלחמתית של איראן, כלומר טבעת האש המקיפה את ישראל, ובמקביל פעל לנטרול האפשרות של חיזוק קשרי ישראל עם מדינות ערב או יצירת ברית סונית נגד איראן.

פרשנים ישראלים ציינו כי עבד אללהיאן היה בלתי נלאה, ותיארו אותו כאחת הדמויות המרכזיות בציר התומך באיראן. הוא היה מעביר מסרים למזכ"ל חיזבאללה, מר חסן נסראללה, ולבעלי בריתה האחרים של איראן באזור, והיה מסוגל לתאם את המאמצים האיראניים בזירות הדיפלומטיות והצבאיות. פרשנים הוסיפו כי עבד אללהיאן היה איש הקשר עם חיזבאללה ועם יתר בעלי בריתה של איראן, והוא פעל בכל האזור ואולי מעבר לכך, שכן הוא שוחח עם סעודים ומצרים ודחף אותם להתקרב לאיראנים, ולכן "מותו עלול לגרום לבעיה גדולה מאוד לדיפלומטיה האיראנית". בנוסף, עבד אללהיאן היה האיש שחיבר את איראן למכירת מטוסים ללא טייס לרוסיה במלחמתה נגד אוקראינה, לפי פרשנים.

פעילותו הנמרצת של עבד אללהיאן, גרמה למומחים לומר כי הוא פעל כמו שלושה שרי חוץ, שכן מאז תחילת המלחמה הוא היה מתקשר יומם ולילה לכל העולם, ומסתובב באזור, מנסה לגייס את העולם האסלאמי נגד ישראל ולעצור את הסחר עמה. פרשנים תיארו את עבד אללהיאן כאחת הדמויות הבולטות ביותר שנעקבות בישראל.

השפעת מות הנשיא

ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון לשעבר, אלוף (מיל') עמוס גלעד, ציין כי "החלפת אנשים בהנהגת איראן לא תשפיע על הקו הכללי והמדיניות שמצייר מר ח'מינאי, כי איראן היא מדינה בעלת ראייה כוללת ומטרה, ולכן לא צפוי שינוי מהותי לאחר מות הנשיא". גלעד הוסיף כי באיראן ישנה תיאוריה שאומרת "המת מת, ונמשיך קדימה", וזה מה שקרה כאשר חוסל סולימאני ומנהיגים אחרים, כי "המערכת האיראנית יודעת להתמודד עם משברים אלו, היא מדינה גדולה עם עושר אנושי ומשאבים".

מומחים הוסיפו כי ארגונים ומשטרים ג'יהאדיסטיים אינם מושפעים ממותו של מנהיג או מפקד, שכן יש להם המשכיות בשלטון. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא כשישראל חיסלה את עבאס מוסאווי, קיבלה את נסראללה.

פרשנים הזהירו כי ישנם שני דברים מדאיגים בהתפתחויות האחרונות באיראן, שמדאיגים מאוד את ישראל: ניצול איראן של המצב הנוכחי, באמצעות רמיזה לסוג של חוסר יציבות, ובדרך זו משמרות המהפכה האסלאמית מנצלים זאת לקידום הפרויקט הגרעיני; והאצת חימושם של בעלי בריתה של איראן במזרח התיכון.