הערכה לאסטרטגיית ציר ההתנגדות במלחמה על עזה

אחרי חודשים מפעולת "טופן האקסא", ובתחילת התוקפנות הישראלית על רצועת עזה, מעלים אנשים שאלה לגבי יעילות ציר ההתנגדות. יש ששואלים את השאלה זו כהערכה לפועל החזיתות המאוחדות ולבנייתן לעתיד, ויש ששואלים דרך כלי תקשורת ידועים כדי לקטוע מציר זה וממה שהוא מציע מקרבנות ומה שהוא מבליט מיכולות כציר הפועל בחזיתות תומכות להתנגדות ברצועת עזה.

כאשר התחילה התוקפנות על עזה נקבעו לה מטרות המסתובבות סביב סיום עניין הפלסטיני דרך סיום ההתנגדות, ולכן להכות מכה קשה בציר ההתנגדות דרך שבירת תנועת חמאס והרס יכולות ההתנגדות בעזה, ובמיוחד שוושינגטון ו"תל אביב" רואות ציר זה כשחקן פעיל מסוכן, והוא לא רק מהווה איום ושותף בסכסוכים הגיאופוליטיים במזרח התיכון, אלא גם נחשב שותף בקבלת ההחלטות באזור שבו הוא פועל בתחום הגיאופוליטי ככוח עולה.

 פלסטין לב הציר - פלח הגיאופוליטיקה

פלסטין, מבחינת ציר ההתנגדות, היא העניין המרכזי, וכל פעולת הציר מסתובבת סביבה, שכן הציר בנה את משקלו האסטרטגי מתוך הכרח שיבות הזכויות הפלסטיניות והגנה על המקודשות, ולכן פעולתו האסטרטגית בפלחו הגיאופוליטי מתחילה מהתמיכה ההדדית וההתערבות בהתאם לנסיבות החזיתות, ולכן הוא פועל לפי מטרה זו האסטרטגית,

ואפשר לומר שהמלחמה הזו הציגה את הסולידריות של כוחות ההתנגדות בכל החזיתות מפלסטין דרך לבנון וסוריה ועיראק ותימן, והציגה איך שהציר ניהל פעולות פוליטיות ותקשורתיות וצבאיות בצורה חכמה תומכת לרצועת עזה, מקלה על תושבי הרצועה וההתנגדות בה, וחותכת את הדרך לשיגור מלחמות פתוחות חדשות בחזיתות אחרות שישראל נלחמת בהן, ושומרת על נסיבות כל מדינה ממדינות הציר, ומונעת מעבר למלחמה הרסנית חדשה, תוך שמירה על נסיבות כל חזית מהחזיתות האלה.

הערכה לכל חזית בנפרד

- החזית הלבנונית

אם ניקח כל חזית מהחזיתות האלה בנפרד נראה את השפעתה העצומה על מהלך המלחמה, כי בלבנון עדיין מתמודד חיזבאללה בקרבו המיוחד בדרום לבנון, החזית הזו שלא בייש לחיזבאללה לומר שהיא תומכת בעם הפלסטיני ובאזרחים ובהתנגדות האמיצה ברצועת עזה, התחיל בה בהסחת כמעט שליש מהצבא הישראלי מחזית עזה, מבצע בה חזבאללה התקפות ופעולות יומיות נגד האויב. והתפתח חזבאללה בעבודתו לכיוון ההתקפות לפי העומק הגאוגרפי ברוב המקרים, שכן הצליח חיזבאללה במלחמה זו להטריד את המנהיגים של האויב ולגרש מתיישבים מצפון פלסטין הכבושה, וכדי להבין את חשיבות החזית הזו, רק עלינו לשים לב לכמות ההצהרות הישראליות המאיימות ללבנון, והמדברות על חובת חזרתם של המתיישבים בבטחה להתנחלויות מה שמראה שהמודעות הישראלית השתנתה כאשר התחילה לחיות במצב של פחד מהחזרה להתנחלויות ורואה שהישות אינה בטוחה. כמו כן עלינו לשים לב לתנועת הדיפלומטים המערביים שביקרו בלבנון כדי לנהל משא ומתן על המצב בחזית.

- החזית התימנית

תחילת השפעת החזית הזו מגיעה מחשיבות מיקומה של תימן על הים האדום, שבו היא נהנית ממיקום אסטרטגי מיוחד, שהוא מחבר בין שלוש היבשות: אסיה, אפריקה ואירופה, ומחבר את האוקיינוס ההודי ומפרץ עדן והים הערבי עם הים התיכון. גם לים האדום יש חשיבות כלכלית וצבאית וביטחונית, שכן דרכו עובר אחד ממסלולי השיט הבינלאומיים החיוניים ביותר בעולם, ומצריו ואייו מהווים נקודות אסטרטגיות ביטחוניות, מה שהפך אותו לנקודת עימות אזורי, ולנקודת תחרות בין הכוחות העולמיים הגדולים.

כמו כן תחילת חשיבות מיקומה של תימן על הים האדום מגיעה מחופיה של תימן למצר באב אל-מנדב, שהוא מפריד את הים האדום ממפרץ עדן והאוקיינוס ההודי כמו גם את היבשות אפריקה ואסיה. ועלתה חשיבות מצר באב אל-מנדב לאחר פתיחת תעלת סואץ בשנת 1869 שחיברה את הימים הלבן והאדום שכן המצר מחבר את הסחר בין אירופה למדינות האוקיינוס ההודי ומזרח אפריקה.

ומגיעה חשיבות החזית התימנית, דרך מניעת כניסתן של ספינות מסחריות ואף צבאיות לישות הישראלית דרך מצר באב אל-מנדב, וזה מה שהפך את תימן להופיע ככוח אזורי ראשי ומשקלי, ולשים את עצמו בעימות ישיר עם ארצות הברית, לאחר שאישר מנהיג אנצאר אללה שלא לפתוח את המצר בפני ספינות ישראליות כל עוד יש תוקפנות על רצועת עזה, והוא הפך לכוח אזורי משפיע ביחסים הכלכליים הבינלאומיים, ושם את עצמו ללא פחד בעימות עם אמריקה ובריטניה והמדינות האירופיות בהגנה על עזה.

- החזיתות של סוריה ועיראק

הגיעו גם החזיתות העיראקית והסורית, כצד תומך ומזכיר מטעם ההתנגדות בסוריה ובעיראק לתושבי רצועת עזה, שכן ביצעה ההתנגדות האסלאמית בעיראק את התקפותיה על בסיסים אמריקאיים המפוזרים בין עיראק לסוריה, ונכנסה בעימות ישיר עם כוחות אמריקאיים, וזה בהתחשב בכך שארצות הברית היא התומכת העיקרית במלחמה על רצועת עזה, והיא מעניקה לישראל אור ירוק לרצח העם הפלסטיני, אז הייתה החזית הזו גם גורם משפיע על הכוחות האמריקאיים ועל המעמד האמריקאי, שלמרות שהוא עקשן בתמיכתו בישראל עדיין הוא פוחד שהמלחמה האזורית תתלקח בשל המלחמה המתמשכת ברצוע.