מהו הסנקציות האמריקאיות על ישראל?

הנשיא האמריקני הוציא צו ביצוע המכוון לכספים של פוליטיקאים ישראלים וחברות הקשורות לקיצונים במטרה להטיל סנקציות ולמנוע מהם להסלים את המתיחות ביהודה ושומרון. על פי דיווח של The Observer, שתורגם על ידי אתר "אל חנאדק", ההוראה המבצעת החדשה מעניקה לארצות הברית סמכויות נרחבות לכוון אל יחידים או גופים המעורבים באיומים על השלום, הביטחון או היציבות בגדה המערבית, מעבר ליחידים אלימים בלבד. וקבוצות קטנות שהיו ממוקדות בעבר.

בתוך ישראל יש מי שסבור כעת שההגברה של הסנקציות האמריקניות נגד המתנחלים האלימים, שנתפסה תחילה כנזיפה פוליטית כלפי קיצונים, עלולה להוות סיכון פיננסי לכל ההתנחלויות והעסקים הישראליים הפועלים בגדה המערבית הכבושה.

הבקרות החדשות שיישם ממשל ביידן על כמה פרטים וקבוצות הקשורות להתקפות על אזרחים פלסטינים, שהוכרזו תחילה בפברואר ולאחר מכן הורחבו במרץ ואפריל, נתפסו בישראל ובעולם כביקורת ציבורית משפילה על בעל ברית מרכזי. , במקום שינוי פוליטי משמעותי.

מומחים מנקודות מבט פוליטיות שונות בישראל טוענים כי הדבר מפחית מהעוצמה שבה ארצות הברית אוכפת את התקנות הפיננסיות שלה ואת רוחב מסגרת הסנקציות החדשה.

הם הודיעו ל-Observer כי המספר המצומצם של יעדי הסנקציות בהתנחלויות בגדה המערבית עלול לגרום למוסדות פיננסיים להימנע מלהציע שירותים לאנשים פרטיים או לעסקים הממוקמים שם, מתוך חשש שהם עלולים לתמוך ללא כוונה בעסקאות לא חוקיות.

למרות שהסנקציות כוונו בעיקר ליחידים אלימים ולקבוצות קטנות, צו ביצוע לאחרונה העניק לארצות הברית סמכות נרחבת לרדוף אחרי כל אדם או ישות המעורבים באיומים על השלום, הביטחון או היציבות של הגדה המערבית.

זה כולל במפורש פוליטיקאים שתומכים או מאפשרים זאת, עם סנקציות המכוונות למי שמכוונים, מחוקקים, מיישמים, אוכפים או לא מצליחים לאכוף מדיניות בתוך ממשלת ישראל.

בהצהרה אמר שר החוץ האמריקני, אנתוני בלינקן, כי ישראל צריכה להתאמץ יותר כדי למנוע אלימות נגד אזרחים בגדה המערבית ולהבטיח שהאחראים יישאו באחריות. הוא גם הזכיר כי הסנקציות קשורות לגיבוי להקמת מדינה פלסטינית.

ארצות הברית תמשיך לנקוט בצעדים לקידום יעדי מדיניות החוץ שלה, כגון תמיכה בהיתכנות של פתרון שתי המדינות.

שוקי פרידמן, חוקר משפטי ולשעבר ראש תוכנית הסנקציות הישראלית על איראן, הצהיר כי בנקים רבים בוחנים כעת מחדש את יחסיהם עם הגדה המערבית בעקבות אזהרה של רשת אכיפת הפשעים הפיננסיים של ממשלת ארה"ב.

הוא קבע כי למרות שהצו המבצעי האמריקאי מטיל סנקציות רק על יחידים בודדים, עדיין יש לו השפעה שלילית על כל הפעילויות בגדה המערבית.

"זה עושה להם דה-לגיטימציה באופן שאם אתה מוסד פיננסי, חברת ביטוח, משקיע מוסדי, קרן גידור או כל דבר שקשור לפעילויות האלה, אתה הולך להיות זהיר. אתה לוקח צעד אחורה." זו המשמעות האמיתית של המערכת הזו.

בתחילה, מייקל ספרד, עורך דין בולט לזכויות אדם בישראל, ראה בצו "מסר פוליטי" של ממשל ביידן בתגובה ללחץ הבוחרים על תמיכתו בישראל במהלך הסלמה של המלחמה בעזה. כמעט שלושה חודשים לאחר מכן, הסנקציות נתפסות כשינוי פוטנציאלי משמעותי במדיניות האמריקאית, כזה שעלול לעצור את הסיפוח ההדרגתי של הגדה המערבית.

ספרד הצהיר כי משטר הסנקציות עשוי לשנות את הקו הירוק, המייצג את גבולותיה המוכרים הבינלאומית של ישראל לאחר המלחמה הערבית-ישראלית ב-1948.

מג'לס יש"ע, הדוגל במתנחלים, הודה כי הסנקציות מאותתות על שינוי מדיניות שעלול לסכן את עתידם. עם זאת, הם ביטלו את האיסור כ"אבסורדי" וטענו שלא תהיה לו השפעה.

שלמה נימן, הנואם כראש המועצה היוצא, אמר לעיתון "אובזרבר" כי הנושא הזה לא עוסק רק ביחידים בודדים. מדובר בממשלות זרות, במיוחד ממשל ביידן, המטילות סנקציות על כל ישראלי שאינו תומך ברעיון שלהם לגבי "פתרון שתי המדינות".

תנועת ההתנחלויות החלה זמן קצר לאחר שנכבשו הגדה המערבית, עזה ומזרח ירושלים במלחמת ששת הימים בשנת 1967. מטרתה היא לכבוש את השטחים הנמצאים כיום בכיבוש זמני, המיועדים להיות חלק מפלסטין עצמאית עתידית, ולפתח קהילות. ותשתית שתשלב אותם לצמיתות בישראל.

למרות היותו בלתי חוקי על פי החוק הבינלאומי, ישנם כיום 500,000 ישראלים המתגוררים בהתנחלויות בגדה המערבית, המהווים כ-5% מהאוכלוסייה.

הקו הירוק אינו קיים במערכת הפוליטית, בכלכלה, בתחבורה ובתשתיות בישראל. מגורים וניהול עסקים בהתנחלויות הם חלקים ללא כל הפרעה.

אם ארה"ב תחליט להרחיב את רשימת הסנקציות לכוון חברות הקשורות למתנחלים האלימים, זה עלול להפריע לבנקים ישראלים לספק שירותים לעסקים ולקהילות בגדה המערבית.

לאחר גל הסנקציות הראשוני, המוסדות הישראליים התמודדו עם לחץ מתוך המדינה להתמיד בשירות המטרות המיועדות. הציבור לא הצליח להבין שכדי לפעול בתוך מערכת פיננסית גלובלית הנשלטת על ידי הדולר, לא הייתה לבנקים ברירה אלא לציית להנחיות האמריקאיות.

רוסיה ואיראן הפנו חלקית את הסחר שלהן לבעלות ברית אחרות וביצנו מחדש את מערכות המימון שלהן לאחר שעמדו בפני סנקציות אמריקאיות, בעוד שלישראל חסרות חלופות ברות קיימא.

ספארד הצהיר כי הסנקציות עשויות לחייב ישראלים להחליט בין גיבוי לקיצוני המתנחלים או להישאר מחוברים לרשת הפיננסית העולמית. אם ניתנה האפשרות בין טיול סוף שבוע ברומא או קניות ברחוב אוקספורד לבין תמיכה במתיישבים, ספארד מאמין שרבים יבחרו בראשון.

"הסנקציות המשניות" במערכת האמריקאית החדשה הן קריטיות להשפעתה הפוטנציאלית. בניגוד לרשימת הסנקציות העיקריות, המכוונת לפעילויות פליליות כמו תקיפת אזרחים פלסטינים, הסנקציות המשניות הללו מתמקדות בסיוע ליחידים ולחברות ברשימה בעקיפת האיסור.