ממשלת ישראל לא רוצה שהחטופים יחזרו

משבר החטופים ברצועת עזה הוא בעל אינטרס פנים ישראלי כ"נושא לאומי". לפי הדיווח של עיתון הארץ, הרצון להחזיר את החטופים מחייב סיום המלחמה. עם זאת, כוונת הממשלה להאריך את המלחמה מעידה על חוסר רצונה להחזיר את בני הערובה לארץ.

האם אתה יכול לדמיין תרחיש שבו כל בני הערובה היו מתנחלים? דמיינו את בנות הערובה הצעירות כתלמידות לבושות בצניעות מבית ספר תיכון דתי לבנות, ואת הגברים עם הזקן, חובשי כיפות לראשם וציצית תלויה על הגופייה. האם אתה מאמין שהממשלה ותומכיה יתייחסו לבני הערובה האלה באותו אופן?

כעת, חשבו על תרחיש שבו נפתלי בנט היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר. לחילופין, אם ברצונכם לחשוב מחוץ לקופסה, דמיינו את התוצאות האפשריות לו היה יאיר לפיד בתפקיד ראש הממשלה במהלך האירוע שבו פרצו אלפי מחבלי חמאס את הגבול, כבשו את מפקדת אוגדת עזה וגרמו להרס בישובים שונים. כולל אופקים. הדבר הביא להרג אכזרי של 1200 אזרחים, כולל קשישים, נשים וילדים, וכן לחטיפת כ-240 אנשים לעזה.

בנט ולפיד עמדו לחזות בפתיחת שערי הגיהנום. זה היה האירוע הממשמש ובא.

תארו לעצמכם את מידת הטירוף שאליו יכלו בנימין נתניהו וחסידיו להגיע לרגע. דמיינו את הכעס והאלימות שהם היו משחררים, פניהם מעוותות משנאה. דמיינו את ינון מג'ל ואת המופע שלו "אל ותניון" מזמרים שוב ושוב את ראס לפיד על מגש זהב ערב אחר ערב.

למה להתמקד רק בלפיד? בואו נכוון את כולם, החל מנצור עבאס, שמפלגתו "אל-מחיטה אל-ערביה אל-מאהידה" נכללה בממשלת בנט-לפיד. כיצד הביע נתניהו את חששותיו מהקואליציה הזו? לדבריו, "ממשלה שנשענת על תומכי טרור אינה יכולה להילחם בטרור ביעילות. ממשלה שנשענת על מועצת השורא אינה מסוגלת להגן על אזרחינו ולהגן על חיילינו". עם זאת, אתה כן.

מאוד לא סביר שהממשלה בראשות בנט ולפיד תחזיק מעמד אפילו שישה חודשים, שלא לדבר על שישה ימים. קחו בחשבון את ההשלכות האפשריות אם אזור הצפון יתנתק ויהפוך לרצועת ביטחון עצומה הממוקדת כל הזמן על ידי חיזבאללה, בעוד החות'ים ישגרו מתקפות רקטות לעבר אילת.

אספר לך מה יכול היה לקרות: חסידיו של ביבי, המתנחלים והכהנים היו מציתים את הארץ - לא תהיה אחדות או רגש "ביחד ננצח". במקום זאת, יהיו הרג ללא משפט של ערביי ישראל והוצאה להורג על ידי כיתות יורים לאותם שנחשבו בוגדים.

משפחות החטופים, שהסכימו לציית לכללי הממשלה ולשתוק, מפגינות נאיביות ונאמנות עיוורת. החלטתם הביאה לאובדן זמן יקר. מזעזע שהממשלה בחרה לנטוש את בני הערובה, ואפילו אמירה בקול לא הופכת את המציאות לקלה יותר לקבלה.

הוויכוח סביב שחרור החטופים משקף את הוויכוח בנוגע לשלום. אף אחד לא יציג את עצמו בניגוד לקונספט. גם שלום וגם החזרת בני הערובה רצויים על ידי כולם.

האם אי פעם מצאת את עצמך בוויכוח עם מישהו שהודה שהוא לא רוצה שלום? או עם מישהו שהצהיר שהם לעולם לא רוצים לראות את בני הערובה חוזרים לבתיהם? 

אלו שמתנגדים לשלום הם לרוב אותם אנשים שחושקים בשלום, אך הם מהססים להקריב קורבנות מסוימים. בדומה לכך, המתנגדים להסכם בני הערובה תומכים בשחרור החטופים, אך רק אם הדבר אינו כרוך בשחרור רוצחים או במניעת מאמצים לסיים את המלחמה. אף על פי שאיש אינו מתנגד לרעיון להחזיר את בני הערובה הביתה, הם אינם מוכנים להקריב את הקורבנות הנדרשים לשם כך.

אני רוצה לתקשר לשתי הקבוצות שבאמת רצון במשהו כרוך ברצון לקבל את העלות שאולי אינך רוצה לשאת. לכמיהה הבלתי ברורה והתיאורטית אין כל משמעות.

בשלב זה, כדי שהחטופים יוחזרו, המלחמה צריכה להגיע לסיומה. כוונת הממשלה להאריך את המלחמה מעידה על חוסר נכונותה להחזיר את בני הערובה למולדתם.