החזית העממית לשחרור פלסטין מתאפיינת בכך שמזכירה הכללי שלה, אחמד סעדאת, שנבחר להחליף את המזכיר הכללי הראשון, החלל אבו עלי מוסטפא (2001), הוא אסיר בכלאי הכיבוש ועדיין ממשיך בתפקידו המאבקי ומעקב אחר ענייני החזית העממית, כפי שעשה בעבר למרות חיי המרדף והמעצרים החוזרים ונשנים, ודעותיו ורעיונותיו מגיעים אל מנהיגות "החזית" תוך חציית סורגי הכלא והכיבוש, ולאחרונה נבחר מחדש בכנס השמיני של החזית העממית.
אז מי הוא המזכיר הכללי והאסיר אחמד סעדאת?
נולד אחמד סעדאת בשנת 1953 בעיר אל-בירה בגדה המערבית הכבושה, התמחה במתמטיקה במכון המורים וסיים אותו בשנת 1975, והיה פעיל במסגרת הסטודנטיאלית במיוחד לאחר מלחמת שנת 1967.
בשנת 1969 הצטרף לשורות החזית העממית לשחרור פלסטין, ונבחר לחבר בוועד המרכזי הכללי של החזית העממית בכנס הרביעי בשנת 1981, נבחר מחדש לחברות בוועד המרכזי הכללי והמשרד הפוליטי בכנס הלאומי החמישי בשנת 1993 למרות שהיה עצור מנהלית, היה חבר בוועדת הסניף של החזית העממית בפלסטין הכבושה, והפך לאחראי על סניף הגדה המערבית משנת 1994.
לאחר שהכיבוש רצח את אבו עלי מוסטפא, איים סעדאת על הכיבוש לאחר עבור ארבעים יום ואמר "לא נזכה לכבוד החללים אם לא יהיה סיסמא שלנו עין תחת עין ושן תחת שן וראש תחת ראש. אז נשבע לך, חברנו אבו עלי, שלא יהיה סיסמא שלנו פחות מראש תחת ראש".
ולאחר זמן קצר מהנאום הזה, ביצעה החזית העממית לשחרור פלסטין מבצע מיוחד שהביא להרג שר התיירות של הכיבוש אז, רחבעם זאבי, והקבוצה שהשתתפה כללה את, עאהד אבו גלמה, אחראי התא ומהנדס המבצע, חמדי אל-קורעאן שירה שלוש כדורים לגופו של "זאבי". באסל אל-אסמר, ומג'די אל-רימאוי שהיה נהג הרכב.
חיי המרדף והמעצר
חי סעדאת חיי מרדף ומעצר כמה פעמים לפני המעצר האחרון, שכן נעצר בפברואר / שבט 1969 למשך 3 חודשים, ובאפריל / ניסן 1970 למשך 28 חודש
ים, ובמרץ / אדר 1973 למשך 3 חודשים, אז במאי / אייר 1975 למשך 45 יום, וגם במאי / אייר 1976 למשך 4 שנים, ולאחר מכן בנובמבר / חשוון 1985 למשך שנתיים וחצי, ובאוגוסט / אב 1989 למשך 9 חודשים, כמו כן באוגוסט / אב 1992 למשך 13 חודש, בכלאי הכיבוש. אמא לגבי כלאי הרשות הפלסטינית אז נעצר סעדאת ארבע פעמים, בדצמבר / כסלו 1996 ובינואר / טבת 1996 ובמרץ / אדר 1996, אך המעצר לא מנע מסעדאת לקבל אחריות בחזית העממית.
ולאחר ביצוע החזית העממית למבצע התגובה על הרצח של אבו עלי מוסטפא, נעצרה הרשות הפלסטינית את סעדאת בשנת 2002 תחת הטענה להובלת "ארגון אסור", והיה סעדאת נמצא בכלא "אריחא". בשנת 2006 כוננו כוחות הכיבוש את כלא "אריחא" לאחר ש"מתבוננים" אמריקאים ובריטים נסוגו ממנו, ופלשו למחלקות הכלא וחטפו את סעדאת ומספר אחר של אסירים פלסטינים.
הגזר דין על סעדאת 30 שנה
הכיבוש גם טען אחריות עליו על המבצע השהידי שהיה מכוון "נתניה" בצפון הפנים הפלסטיני הכבוש ב-19 מאי / אייר 2002 והביא להרג שלושה מתנחלים ופציעת 56 אחרים. על הרג שלושה ישראלים ופציעת 56.
ב-15 מרץ / אדר 2006 הכריז הכיבוש כי סעדאת יובא "למשפט". וב-25 דצמבר / כסלו 2008, גזר עליו הכיבוש 30 שנות מאסר בכלא "עופר". וכאשר נפלט "ההחלטה" בבית המשפט הכיבוש, נשא סעדאת נאום בנוכחות כלי תקשורת ערביים ופלסטינים, אמר בו:
"אני לא עומד כדי להגן על עצמי מול בית המשפט שלכם כי כבר קודם לכן הדגשתי שאני לא מכיר בלגיטימיות של בית המשפט הזה כתוספת לכיבוש הלא חוקי לפי החוק הבינלאומי וגם ללגיטימיות של זכות עמנו להתנגד לכיבוש והעמדה הזו אושרה מחדש, כמו גם בית המשפט הזה שמבוסס על חוקי החירום הבריטיים משנת 1945 חוקים אלה שנקבעו על ידי אחד ממנהיגי מפלגת העבודה לאחר אישורם... אני עומד להגן על עמי ועל זכותו החוקית לעצמאות לאומית וזכות ההכרעה והשיבה, זכות זו נתמכת על ידי הלגיטימציה הבינלא
סופר: חדר העריכה