בריט מקגורק ידוע כסנדק האמריקאי של הסכם הנורמליזציה

ארבעה פקידים מרכזיים מעצבים כעת את מדיניות המזרח התיכון: ג'ו ביידן, שר החוץ; אנטוני בלינקן, היועץ לביטחון לאומי; ג'ייק סאליבן; וברט מקגורק, בעל השפעה משמעותית על השלושה הנ"ל כמתאם לענייני המזרח התיכון וצפון אפריקה במועצה לביטחון לאומי. נכון לעכשיו, מקגורק מוביל את תהליך התכנון של ארה"ב לעתיד המלחמה בעזה ודוגל בהמשך התוקפנות הישראלית באזור.

רשת החדשות "וושינגטון פוסט" הגדירה את ברט מקגורק, מתאם הבית הלבן למזרח התיכון וצפון אפריקה, כאחת הדמויות המשפיעות ביותר על הביטחון הלאומי של ארה"ב, יחד עם שלוש אחרות. מקגורק עוסק בפוליטיקה מאז תקופתו של נשיא ארה"ב לשעבר ג'ורג' בוש, כמו גם לאורך שמונה שנות כהונתם של ממשלי אובמה וטראמפ. בולטותו גדלה במיוחד במהלך ממשלו הנוכחי של הנשיא ג'ו ביידן.

כמה פקידים שעבדו לצד מקגורק תייגו אותו כ"גס רוח", והצביעו על כך שהוא מדיר למעשה אנשים בעלי דעות שונות מהשתתפות בתהליך קבלת ההחלטות. בנוסף, הם טוענים כי הוא מערער את סמכותה של משרד החוץ האמריקאי בנושאים מסוימים, במיוחד בסוגיה הפלסטינית. מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי, בעקבות קריירה שבה עבד בצמוד לארבעה נשיאים רצופים מהמפלגה הרפובליקנית והדמוקרטית, מאמינים כי הוא השפיע עוד יותר במהלך ממשל ביידן. נכון לעכשיו, הוא קובע את דרכי הפעולה שג'ו ביידן חייב לנקוט ויש לו שליטה אם מומחים לעניינים בינלאומיים, כולל אנשי מקצוע ותיקים יותר מהפנטגון ומחלקת המדינה, מחזיקים במדיניות של וושינגטון.

סדר העדיפויות של מקגורק למדיניות ארה"ב באזור, במיוחד בניסיונותיו לנרמל את היחסים בין ישראל וסעודיה, זכה לביקורת נרחבת בשל התעלמותו מעקרונות זכויות האדם ומערכי היסוד שאושרו בפומבי על ידי ארצות הברית. עם זאת, מאמציו נעצרו במבצע חרבות הברזל

למרות שמקגורק היה חסר מומחיות דיפלומטית או מזרח תיכונית במונחים של תרבות ושפות, הוא נבחר על ידי ג'ורג' וו. בוש בהתבסס על ניסיונו הקודם כעורך דין וכאיש אקדמיה בתחום המשפט. החלטה זו הושפעה מכתביו, התיאוריות והחזונות שפורסמו לגבי הגישה למלחמה בטרור. יש לציין שבניגוד לקודמיו, כתביו ותחומי העניין של מקגורק לא הקיפו את הנושא הפלסטיני או את החתירה לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי.

לאחר שהצטרף לתחום הדיפלומטי והפוליטי, מקגורק התקדם במהירות בקריירה שלו. הוא שירת בבגדד ב-2004 תחת ממשל ג'ורג' בוש, שם רכש את אמונו של הממשל בשל הדגש שלהם על עיראק במדיניות החוץ שלהם. הניסיון הזה הניע אותו למועצה לביטחון לאומי של ארה"ב ולתפקידו בניהול המזרח התיכון.

מערכת היחסים בין מקגורק וג'ו ביידן, שכיהן בתפקיד סגן הנשיא בממשל אובמה, תועדה. למקגורק הייתה האחריות לטפל בתיק עיראק במהלך אותה תקופה ומאוחר יותר היה מועמד לשמש כשגריר ארה"ב בבגדד בין השנים 2012 ל-2015. לאחר מכן, הוא קיבל על עצמו את תפקיד השליח הנשיאותי המיוחד לקואליציה העולמית למלחמה בדאעש.

הביקורת והתלונות בנוגע למקגורק גברו מאז שנכנס לתפקיד מתאם הבית הלבן למזרח התיכון וצפון אפריקה בעקבות כניסתו של ביידן לנשיאות ארה"ב ב-2021.

המבקרים טוענים שהדגש של מקגורק על מדיניותו של ביידן במזרח התיכון, שמתרכז בחיזוק הקשרים עם סעודיה, הוא שגוי. לדברי גורמים אמריקאים בהווה ובעבר, למקגורק יש השפעה משמעותית על הנשיא ומילא תפקיד בהשבתת מומחים מסוכנויות ביטחון לאומיות אחרות כמו מחלקת המדינה והפנטגון. יתרה מכך, למרות הסכסוך המתמשך בעזה, מקגורק נשאר איתן באמונתו שהסכם סעודי-ישראל הוא המפתח להשגת שלום באזור המזרח התיכון.

לדברי מקור אמריקאי, החששות ממעורבותו של מקגורק בסכסוך הפלסטיני-ישראלי ובמשבר בעזה הם רק הנושא האחרון שמטריד משקיפים מסוימים. הוא חלק מקבוצה קטנה של מומחי ביטחון לאומי שאינם מקצועיים שהוטלו עליהם תפקידי מדיניות במזרח התיכון על ידי ארבעה נשיאים ממפלגות פוליטיות שונות.

הצעדה הארוכה הזו מעוררת חששות בקרב אנליסטים רבים של יועציו של ביידן לגבי האסטרטגיה הישנה שמקגורק נחוש להמשיך בה. האזור בו וושינגטון ביצעה טעויות משמעותיות ומערערות יציבות, במיוחד במהלך עשרים השנים שבהן החזיק מקגורק בשלטון, מוטל בספק. לפי האתר "הפינגטון פוסט", פקיד אמריקאי בבית הלבן גם שיתף את אותו אתר שמקגורק חושב באופן שדומה מאוד לצורת החשיבה שרווחה בתקופת ממשל בוש, שנותרה ללא שינוי ב-25 השנים האחרונות.