כך השתתפו ארה"ב ובריטניה במלחמה לצד ישראל

במהלך המלחמה, התגלה כי ישראל ותומכיה אינם מסוגלים לשמור על קיומה ללא תמיכה פתוחה ממחנה המערב, בראשות ארה"ב ובריטניה. למעשה, המבצע ומה שבא בעקבותיו עם פתיחת חזיתות התמיכה, החזירו את ישראל 70 שנה אחורה.
מהשעות הראשונות שלאחר המבצע ב-7 באוקטובר, מיהרו ארה"ב ובריטניה, ומאחוריהן כל המדינות הנאמנות להן, להעניק לישראל סיוע צבאי ודיפלומטי. ללא סיוע זה, היה מצבו של הסכסוך שונה לחלוטין.

ארה"ב פעלה במהירות מהשעות הראשונות שלאחר המבצע, בעקבות ההתמוטטות הצבאית המהירה של ישראל, לאשר את מחויבותה לביטחונה של ישראל וסיפקה כמויות גדולות של ציוד צבאי, כולל תחמושת מונחית מדויקת, פגזי ארטילריה ומזל"טים. מטרת התמיכה הייתה לחזק את היכולת הצבאית של ישראל ולמנוע יצירת מציאות גיאופוליטית חדשה באזור מערב אסיה, שאינה לטובתה.

אחד ההיבטים הבולטים של הסיוע האמריקאי היה אספקה מהירה של 57 אלף פגזי ארטילריה בקוטר 155 מ"מ ממחסני ארה"ב באירופה, בנוסף לטילים מתקדמים כמו טילי הלפייר למסוקי אפאצ'י של ישראל. בנוסף, ארה"ב העבירה שתי סוללות של כיפת ברזל ואלפי טילי יירוט מסוג "תמיר" לחיזוק ההגנה של ישראל מפני מתקפות טילים מעזה.

מעבר לציוד, האמריקאים מילאו תפקיד מרכזי בשיתוף מידע מודיעיני, וסייעו לישראל לשפר את אסטרטגיותיה הצבאיות ולהבטיח שהמבצעים שלה יהיו ממוקדים יותר. שיתוף הפעולה הזה השתרע גם על מאמצי ישראל להתמודד עם התערבויות אפשריות מחזיתות התמיכה כמו חיזבאללה, איראן, תימן ועיראק.

וושינגטון פרסה כוחות צבאיים באזור, כולל נושאות מטוסים וספינות מלחמה, כדי להרתיע את ציר ההתנגדות מלסייע, אך נכשלה בכך.

ארה"ב ובריטניה שותפות לפשעי ישראל לא רק למען האינטרסים של ישראל, אלא בעיקר עבור האינטרסים שלהן באזור וברחבי העולם.