החששות הישראלים לגבי בית הדין הבינלאומי

התביעה בת 84 עמודים שהגישה דרום אפריקה לבית הדין הפלילי הבינלאומי ב-29 בדצמבר מתארת ​​את הזוועות שבוצעו בעזה עם ראיות מצורפות, כמו גם בקשה דחופה מבית הדין לכאורה של האו"ם. הגוף ליישוב סכסוכים בין מדינות קרא לממשלה להכריז מיד כי ישראל הפרה את חובותיה על פי החוק הבינלאומי מאז ה-7 באוקטובר אשתקד.

דרום אפריקה הגישה תלונה לבית הדין הבינלאומי והאשימה את "ישראל" במעורבות ברצח עם נגד הפלסטינים בעזה. הם טענו כי "ישראל נקטה בכוונה בפעולות במטרה למגר את הפלסטינים כקבוצה לאומית, גזעית ואתנית", מה שמפר את אמנת רצח העם. בתביעה הדגישה דרום אפריקה כי "ישראל לא מנעה את רצח העם ואף עודדה אותו". הבקשה שהוגשה בתביעה מבקשת אמצעי ביניים לשמירה על זכויות הפלסטינים ולהבטיח את עמידתה של ישראל בהתחייבויותיה על פי אמנת רצח העם.

זהו המקרה הראשון שבו מדינה הגישה תלונה רשמית בשם בוליביה, ג'יבוטי, קומורו ובנגלדש נגד הישות בבית הדין הבינלאומי.

למרות התנגדויות פנימיות, ישראל מתכוונת להגיע לבית משפט בהאג בתגובה לתלונה שהוגשה.

הכרה וקבלה של סמכות השיפוט של בית הדין הבינלאומי לדון בתלונה:

החשש הישראלי מבית הדין הבינלאומי לצדק נובע מהתעקשותו להפעיל את סמכותו לבחון את התלונה, במיוחד בכל הנוגע לעניינים של המשפט הבינלאומי וחקירת עובדות הנחשבות כהפרה של התחייבויות בינלאומיות.

הניסיון הישראלי הוא לדחות את התביעה או למתן אותה כדי למנוע החלטה מהירה במסגרת האמצעים הזמניים להפסקת האש בעזה כאמור בסעיף 41 לחוקתה.

 אם בית המשפט מאשר את הדיון בבקשה, יהפכו האמצעים הזמניים למחייבים כהוראות סופיות (סעיף 94 לאמנה של האומות המאוחדות).

אם בית המשפט יוציא החלטה הדורשת מ"ישראל" להפסיק את האש ולעצור את מעשי רצח העם בעזה, ואם לא ימלא אחר החלטה זו (כאמור בסעיף 53 לחוק היסוד), הוא יעמוד בפני דיפלומטיות ובינלאומיות נרחבות. לחץ, שהביא למצור על המערכת הפוליטית והצבאית שלה. לחץ זה מוצדק בשל ההפרות החמורות המתמשכות והפשעים הבינלאומיים שבוצעו בעזה.

חולשתם של המסמכים והתשלומים הישראליים מול בית המשפט, שייתקלו בסיבוכים משפטיים משמעותיים בניסיון לשכנע את בית המשפט לדחות את התלונה, מאתגרת במיוחד, במיוחד לאור ההכרה של האו"ם בראיות לפשעי רצח עם. עזה, כמו גם ההכרה מארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים בינלאומיים.

בית המשפט העליון הישראלי, בשיתוף עם התנועה הבינלאומית בפני בית הדין הבינלאומי, ביטל מיידית את חוק "טיעון הסבירות" ב-1/1/2024, למרות שהמדינה הייתה במלחמה. זו הייתה הפעם הראשונה בה התכנסו כל 15 חברי בית המשפט העליון.

בהקשר של הליך משפטי זה, נראה כי מדובר במאמץ לשמור על החיילים, הקצינים ומפקדיהם המעורבים בסכסוך האלים בעזה.

הניסיון הישראלי לשבש את פעולתו של בית הדין הבינלאומי, שהחלטותיו הופכות לבלתי יעילות נגד מדינה ששופטיה הם בעלי הסמכות העליונה, ואולי ישראל תשתמש באפיון זה כמסווה.

אם בית המשפט העליון יחליט לדחות את הדיון בעניין עד לאחר המלחמה, ההגנות הישראליות ייחלשו מיד מנקודת מבט זו. הסיבה לכך היא שסמכות ההחלטה היא של הרשות המבצעת והמחוקקת, ולא הרשות השופטת. לפיכך, בית הדין הבינלאומי לצדק מחויב להעריך ממשלה זו, שאינה בסמכות השיפוט של הסמכות השיפוטית הפנימית.

הישות הכובשת טוענת שהיא פועלת לפי העיקרון של שילוב הרשות השופטת המקומית עם הרשות השופטת הבינלאומית. זוהי דרישה מכרעת כדי לקבל פטור מבתי משפט בינלאומיים, שכן היא מאפשרת למערכת המשפט המקומית לתעדף מקרים הנוגעים לאזרחיה. כתוצאה מכך, בית הדין הבינלאומי לצדק עלול לאבד את סמכותו לטפל בעניינים כאלה.

הישיבה הקרובה בבית הדין הבינלאומי בהאג, שהיא חלק מהתביעה שהוגשה בהקשר זה, מצפה בעולם בכיליון עיניים למה זה יוביל ביום חמישי ושישי הבאים. פרנסיס בויל, עורך דין בינלאומי לזכויות אדם שזכה בשתי בקשות בבית המשפט, מביע את אמונתו בניצחונה של דרום אפריקה בתיק זה.