נגל: המלצות לתקציב הביטחון וההגנה של ישראל ולאיום הטורקי

מאמר זה עוסק בדו"ח "ועדת נגל", אשר בחנה את בניית כוחו של צה"ל, תקציב הביטחון והביטחון הלאומי, והוצג לאחרונה בפני ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-6 בינואר 2025. אחת מהמלצותיה הבולטות הייתה תוספת של כ-15 מיליארד שקלים בשנה למערכת הביטחונית, הארכת שירות החובה לשלוש שנים, גיוס כל "אזרחי המדינה", והזהרה מפני האיום הסורי והטורקי הפוטנציאלי.

הוועדה החלה את עבודתה בקיץ האחרון, במהלך מלחמה אזורית חסרת תקדים, וסיימה את פעילותה במסמך מקיף. המנדט שניתן לה היה רחב יותר מכל ועדה קודמת, ובין חבריה נמנו 14 מומחים ובכירים ביטחוניים לשעבר, תחת פיקוחו של ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל. מתוך הדו"ח, שמונה 130 עמודים, רק 20 עמודים פורסמו, בעוד ששאר המסמך, כולל נתונים מדויקים על היקף כוחות צה"ל הנדרשים בחזיתות השונות, נותר חסוי.

לפחות עשרים עמודים (17–37) מוקדשים לתיאור האיומים על ישראל, לקביעת תפיסת הביטחון הנדרשת כדי להתמודד עמם, ולהגדרת הקונספט המבצעי של צה"ל למימוש מטרות אלו. למרות שהדו"ח מכיל הצעות לשינויים משמעותיים, הוא אינו כולל חקירה של כשלי ה-7 באוקטובר.

אחת ההמלצות המרכזיות של הוועדה היא שינוי אסטרטגי במערכת הביטחונית של ישראל – מעבר מתפיסה של הרתעה והגנה למתקפה יזומה ואקטיבית יותר.

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, הצהיר כי "השינוי הזה ידרוש הקצאת משאבים ביחס של 70% למתקפה לעומת 30% להגנה".

נגל הדגיש כי מימון צה"ל ובניית כוחו אל מול מדינות אויב רחוקות, בדגש על איראן, אינם מספקים ויש להגדיל את ההשקעה בהם.

על פי דיווח של "ג'רוזלם פוסט", נגל סבור כי ישראל צריכה להשקיע משאבים משמעותיים יותר בתחומים כגון ביטחון חלל, לוחמה קיברנטית, בינה מלאכותית וטכנולוגיה צבאית מתקדמת.

"מעניין לציין שנגל אינו סבור כי גודל צה"ל ב-7 באוקטובר 2023 היה קטן מדי, אך כיום, לנוכח שבעת האיומים הנשקפים לו משבע חזיתות שונות, הוא סבור שהכוח הצבאי קטן מלהכיל את האתגרים," נכתב בדיווח.

נגל קרא לגיוס כלל "אזרחי ישראל" לשירות צבאי, תוך התמקדות מיוחדת בגיוס המגזר החרדי.

בנוסף, הציע להקל על העומס המוטל על חיילי המילואים באמצעות יצירת תפקידים נוספים של קצונה מקצועית לטווח קצר, שיארכו שנתיים בלבד. לדבריו, קצינים אלו יחזיקו בניסיון דומה לחיילי מילואים, אך עלות העסקתם תהיה נמוכה יותר.

בד בבד, הדגיש נגל כי יש לשפר את שכרם של לוחמים וקצינים כדי להבטיח את הישארותם בשירות הצבאי, במיוחד בעידן שבו שיעור ההרוגים בקרב גבוה משמעותית לעומת התקופה שלפני ה-7 באוקטובר.

"ניסיון לעודד חיילים וקצינים להאריך את שירותם ללא הצעת שכר תחרותי בהשוואה למגזר הפרטי – לא יעבוד יותר," אמר נגל.

הוועדה המליצה להאריך את שירות החובה לגברים ל-36 חודשים באופן קבוע.

אחד הנושאים המרכזיים שעליהם הצביעה הוועדה הוא הצורך בייצור עצמאי של אמצעי לחימה חיוניים.

המלצה זו נובעת בין היתר מהעובדה שבמאי 2024, ארצות הברית הקפיאה משלוחי נשק לישראל בעקבות הפלישה הישראלית לרפיח שבדרום רצועת עזה. עם זאת, נגל לא פירט כיצד ניתן יהיה ליישם שינוי אסטרטגי זה.

במישור השיקום, הוועדה המליצה על הוספת 250 עובדים למשרד הביטחון לצורך סיוע בטיפול בחיילים פצועים, לנוכח הצורך ההולך וגדל בתחום זה.

נגל דחה את דרישת משרד האוצר לקבל שליטה נוספת על תקציב הביטחון, אך המליץ להעניק לו שקיפות גדולה יותר.

בהתאם להמלצות הוועדה, תקציב הביטחון של ישראל צפוי לגדול בכ-133 מיליארד שקלים בעשור הקרוב לצורך חיזוק היכולות ההתקפיות וההגנתיות של צה"ל. בנוסף, הומלץ להגדיל את תקציב הביטחון השנתי ב-9 עד 15 מיליארד שקלים במשך חמש השנים הבאות, מה שיגרום לעלייה כוללת של כ-20 מיליארד שקלים.

האיום החדש מסוריה

הוועדה התייחסה לנפילת משטר אסד בסוריה ולחיסול מרבית היכולות הצבאיות הסוריות על ידי ישראל, אך ציינה כי אין מקום להמעיט בצורך בהמשך בניית הכוח הצבאי.

הדו"ח הזהיר כי ישראל עשויה להתמודד בעתיד עם איום חדש בסוריה, לא פחות חמור מקודמו – כוח סוני קיצוני שאינו מוכן לקבל את קיומה של ישראל.

עוד צוין כי הבעיה עשויה להחמיר אם כוח זה יהפוך לזרוע טורקית כחלק מחזונה של אנקרה להשבת "הכתר העות'מאני", דבר שעלול להוביל לעימות ישיר בין טורקיה לישראל.

עם זאת, הוועדה קבעה כי איראן נותרה האיום המרכזי, וכי יש לרכז את עיקר המאמצים וההיערכות מולה, תוך הישענות על יכולותיה העצמאיות של ישראל.

בכל הנוגע להגנה אווירית, הומלץ להמשיך ולפתח מערכת הגנה רב-שכבתית עם דגש על התמודדות עם טילים בליסטיים ומל"טים מאיראן ותימן, תוך הסתמכות על טכנולוגיה ישראלית במימון אמריקאי.

בנוסף, הוועדה המליצה על הקמת גדר ביטחונית חדשה לאורך הגבול עם ירדן – צעד שישראל נמנעה ממנו עד כה מחשש שמשמעותו תהיה פגיעה באמון בין שתי המדינות.

נתניהו התייחס לדו"ח באומרו: "אנו עדים לשינויים משמעותיים במזרח התיכון. איראן הייתה מאז ומתמיד האיום הגדול ביותר שלנו, אך כעת נכנסות לתמונה כוחות נוספים, ואנו חייבים להיות ערוכים לבלתי צפוי. הדו"ח הזה מעניק לנו מפת דרכים להבטחת עתידה של ישראל".

דו"ח "ועדת נגל" מציג חזון אסטרטגי רחב היקף לחיזוק יכולותיו הצבאיות של צה"ל אל מול האתגרים והאיומים המתהווים. הוא אינו עוסק רק במאבק מול איראן ובעלות בריתה בעזה ובלבנון, אלא גם בשינויים הדינמיים באזור, ובפרט בהתעצמותה של טורקיה והשפעתה הגוברת בסוריה. יישום המלצות הדו"ח ידרוש סדרי עדיפויות חדשים בתחומי הביטחון, השקעות נרחבות ותקצוב משמעותי לצבא, במטרה לשמר את עליונותו של צה"ל ולוודא את יכולתו להתמודד עם כל איום עתידי.