רוסיה היא המרוויחה הגדולה ביותר מביקורו של הג'ולאני

ביקורו של נשיא הרשות הזמנית בסוריה, אחמד א-שרע (אל-ג’ולאני), ברוסיה, יהווה הוכחה נוספת לשורת העדויות על כך שהאחרון אינו מונע אלא מהצורך לבסס את שלטונו – גם במחיר צעדים שקשה לדמיין. הג’ולאני, שתקף את רוסיה ואת נשיאה במשך שנים במהלך המלחמה העולמית על סוריה בהובלת הנשיא בשאר אלאסד, נראה לעיני העולם כולו כשהוא פונה אל הנשיא ולדימיר פוטין לעיני התקשורת, לאחר קבלת הפנים, באומרו: "כבוד הנשיא, תודה על קבלת הפנים החמה".

אך החשוב יותר ממה שעלה בפומבי מהביקור הוא הצהרתו של א-שרע אל-ג’ולאני בנוגע להסכמים בין שתי המדינות, ובפרט לגבי הבסיסים הצבאיים, ההסכמים הכלכליים, החובות ועוד. הג’ולאני הצהיר: "לסוריה ולרוסיה יחסים היסטוריים ארוכים, לצד קשרים דו-צדדיים ואינטרסים משותפים בתחומים רבים, כולל מגזר האנרגיה, אשר מבוסס בחלקו הגדול על מומחיות רוסית". והוסיף: "אנחנו מכבדים את כלל ההסכמים שנחתמו, ושואפים להגדיר מחדש את אופי הקשרים כך שתובטח עצמאות המצב הסורי והריבונות הלאומית".

מה שלא פורסם בסוכנות הידיעות הסורית סאנא, נחשף על ידי מקור סורי לסוכנות "רויטרס": גורמים סוריים שואפים לקבל מרוסיה ערבויות כי לא תסייע בחימוש מי שכינו "שאריות המשטר הקודם". עוד ציין המקור, כי הג’ולאני "מקווה שרוסיה תסייע בבניית הצבא הסורי החדש". במקביל, דיווחו כלי תקשורת כי הג’ולאני שואף לחידוש הסיורים הרוסיים בדרום סוריה, כקלף תמיכה מול התוקפנות הישראלית.

כאן יש להדגיש כי חלק מתומכי א-שרע ניסו לקדם ברשתות החברתיות טענה כי במהלך הביקור דרש להסגיר את הנשיא הקודם בשאר אלאסד או את קציניו – אך מדובר בפיקציה תקשורתית שמטרתה להצדיק את ביקורו של הג’ולאני במוסקבה מול הקבוצות הזועמות שתומכות בו, אשר דוחות כל התקרבות לרוסיה בעקבות מעשיה במהלך שנות המלחמה.

הסכמים מרכזיים בין סוריה לרוסיה

בין ההסכמים המרכזיים עליהם חידש הג’ולאני את התחייבותו:

• הסכם עם חברת STG (Stroytransgaz): זכויות ניצול מכרות פוספטים באל-שרקיה וחנפיס בתדמור למשך 50 שנה, בהיקף של כ־2.2 מיליון טון לשנה, עם רזרבות מוערכות ב־105 מיליון טון. חלוקת הרווחים: 70% לרוסים, 30% לצד הסורי.

• הסכם נוסף עם אותה חברה לניהול והפעלת מתחם הדשנים בחומס לתקופה ארוכה (בין 40 שנה לטווח בלתי מוגבל). זהו המתחם היחיד בסוריה לייצור דשנים (סופר-פוספט, אוריאה, ניטראט אמוניום). חלוקת הרווחים: 65% לרוסים, 35% לסורים.

• הסכם ל-49 שנה עם STG-Engineering, שהוכרז באפריל 2019, בשווי של מעל 500 מיליון דולר, לניהול והרחבת נמל טרטוס המסחרי. המטרה: להגדיל את קיבולת הנמל ל־38 מיליון טון בשנה. אולם ב-21 בינואר 2025 הודיעו השלטונות החדשים בסוריה על ביטול ההסכם. לא ברור אם הביטול יישאר בתוקף.

• הסכם עם חברת Soyuzneftegaz (דצמבר 2013) לחיפוש נפט ימי, אך הוקפא בהמשך בשל תנאי המלחמה לפי הודעת החברה ב-2015.

• בדצמבר 2018 פורסם על חתימת הסכמים בתחום חיפוש והפקת מקורות פחמימנים דרך "הוועדה המשותפת", שלדברי רוסיה אמורה לשוב לפעילות בקרוב.

• הסכם בסיס חמימים (26 באוגוסט 2015): סוריה מעניקה לרוסיה את הזכות להשתמש בשדה התעופה חמימים ובמתקניו "בחינם", כולל פטורים ממכס ומסים וחסינות רחבה לאנשי ולרכוש הצבא הרוסי. תוקף ההסכם אינו מוגבל, והוא ממשיך כל עוד אחד הצדדים לא מבטלו. ב־18 בינואר 2017 נחתם הסכם משלים, שמפרט את החסינות והתחולה המשפטית, וכן את הנכסים המוקצים לשימוש.

• הסכם נוסף מ־18 בינואר 2017: הרחבת נקודת התמיכה של הצי הרוסי בטרטוס ל־49 שנה, עם חידוש אוטומטי לתקופות נוספות של 25 שנה כל אחת. ההסכם מאפשר נוכחות של עד 11 ספינות רוסיות בו-זמנית, כולל גרעיניות, ומקנה חסינות מלאה לאתר ולאנשיו.