19:17 זמן קודס הכבושה
בעיצומה של ההסלמה הצבאית והפוליטית במלחמה הישראלית נגד רצועת עזה, נקטה תימן בצעד הסלמתי בולט כשהכריזה על סגר ימי על נמל חיפה. החלטה זו מהווה סוג של לחץ על ישראל, שממשיכה בלחימה ומתעכבת בניהול מו"מ להפסקתה. בכך, עברה תימן לשלב חדש – חסימת אחד מעורקי הכלכלה המרכזיים בפלסטין, המכונה "שער הכניסה של ישראל לעולם".
נמל חיפה, השוכן בצפון-מערב פלסטין לחופי הים התיכון, הוא מהנמלים המרכזיים בישראל ומהווה שער סחר עיקרי, במיוחד בייבוא מאסיה ואירופה. לפי נתוני רשות הנמלים הישראלית, מטפל הנמל ביותר מ-30 מיליון טון מטענים בשנה, ומשרת מאות חברות תעשייה ומסחר בצפון ובמרכז.
בשנים האחרונות עבר הנמל תהליך הרחבה רחב-היקף, שכלל הפעלת מסוף מכולות חדש בידי חברת SIPG הסינית, דבר שהגביר את כושר הקליטה של הנמל והפך אותו לנקודת מפתח ביוזמת "החגורה והדרך" של סין. מהלך אסטרטגי זה הפך את חיפה למרכז ימי מתקדם במזרח הים התיכון ולתחנה מרכזית בשרשראות האספקה העולמיות של ישראל.
ישראל מייבאת חלק ניכר מהסחורות שלה משווקי אסיה – בעיקר סין והודו – במסלול ימי החולף דרך האוקיינוס ההודי, ים סוף, תעלת סואץ ועד נמל חיפה. מדובר במסלול המהיר והזול ביותר. עם הכרזת הסגר מצד צנעא, עלו חששות רציניים מפני צווארי בקבוק, עיכובי מטענים, והתייקרות בעלויות שינוע וביטוח ימי.
דו"חות כלכליים, ובהם אחד של המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מינואר 2025, מצביעים על כך שכל שיבוש במסלול זה עלול לעלות לישראל מאות מיליוני דולרים מדי חודש – בשל תלותה בו לייבוא חומרי גלם, ציוד תעשייתי ומוצרים צרכניים.
במצב זה, ישראל ניצבת בפני חלופות מוגבלות – לכל אחת מהן מחיר:
-העברת פעילות לנמל אשדוד, שממוקם דרומה ומועד יותר לפגיעה צבאית, וגם פחות מפותח תשתיתית.
-שימוש בנמל אילת והעברה יבשתית דרך הנגב – אופציה יקרה ואיטית.
-היעזרות בנמלים קפריסאים/יווניים עם הובלה אווירית או ימית – דבר שמייקר את הלוגיסטיקה.
-שיתוף פעולה עם נמלים במפרץ ומעבר יבשתי דרך ירדן – תרחיש שתלוי ביציבות ובתיאום מדיני.
לפי ניתוח של מרכז סטרטפור, כל החלופות יחד אינן מסוגלות לפצות על קיבולת נמל חיפה במידה ששרשראות האספקה תיפרענה.
ממדיו של מהלך זה חורגים מהזירה הכלכלית בלבד; מדובר גם בשינוי במאזן ההרתעה האזורי. החלטת צנעא משתלבת באסטרטגיה חדשה שנועדה להפעיל לחץ על ישראל וליצור בלבול אסטרטגי. צעד זה מאתגר את הערכות הביטחון הישראליות שהורגלו במלחמות קצרות ומוגבלות.
למרות שתימן אינה מחזיקה בכוח ימי קונבנציונלי, יכולתה להפעיל כטב"מים וטילים ימיים, בשילוב מיקומה האסטרטגי במצר באב אל-מנדב, מעניקים לה יכולת אפקטיבית להפריע לתנועת כלי שיט.
אם יימשך הסגר – במיוחד אם יורחב – ייתכן שישראל תידרש לשנות את מדיניותה הימית. ייתכן שתפנה לגיבוי בינלאומי, או תפעל צבאית לאבטחת השיט. אך לאור הריחוק האמריקאי מהעימות מול צנעא, תימצא ישראל בעמדה עדינה ומצומצמת באפשרויותיה.
כלכלית, המשך הסגר עלול לגרום לעלייה בעלויות הייבוא, לחץ על נמלים חלופיים והאטה בשרשראות הייצור, עם השפעה על תחומים שונים – מהמזון ועד ההייטק.
הסגר התימני על נמל חיפה הוא יותר ממשבר ימי: הוא ביטוי חדש לשינוי בכללי העימות באזור, שבו החזיתות אינן רק צבאיות – אלא גם כלכליות וימיות. עם התחזקות תפקידה של צנעא, ישראל ניצבת בפני אתגר אסטרטגי ממשי – לא רק בהגנה על עורק ימי קריטי, אלא גם בבחינה מחודשת של מעמדה האזורי מול מציאות משתנה ושחקנים חדשים.
