"העיוורון האלקטרוני": כך התנהלה המערכה האווירית הסודית בין הודו לפקיסטן

דיווחים מתארים את ההסלמה החמורה בין הודו לפקיסטן ב־6 במאי 2025 ככזו שהחלה בתקיפות טילים הודיות על מטרות בפקיסטן, והידרדרה להפגזות הדדיות ועימותים אוויריים. פקיסטן אישרה, בתגובה למה שכינתה "תוקפנות הודית", כי הפילה חמש מטוסי קרב הודיים (שלושה מסוג רפאל, אחד מסוג סוחוי-30 ואחד מיג-29) בתוך המרחב האווירי ההודי. הודו, מצידה, הודתה באובדן שלושה מטוסי רפאל מסיבות "לא ברורות". עימות זה מתרחש על רקע מתיחות ממושכת והיערכות צבאית מתמשכת של שני הצדדים מאז העימות האווירי האחרון בפברואר 2019. הדיווחים מציינים גם תקרית מוקדמת יותר, שהתרחשה ב־28 באפריל 2025, ובה ניסו מטוסי רפאל הודיים לחדור למרחב הפקיסטני, אך נתקלו ב"עיוורון אלקטרוני" מצד ההגנות של פקיסטן.

אופי ותסריט העימות האווירי והקרקעי, וכיצד הפילה פקיסטן את המטוסים ההודיים:

תסריט ההסלמה הכללית: ההסלמה החלה בתקיפות הודיות (על פי הדיווחים – טילים) על מטרות בפקיסטן (בקשמיר ובפנג'אב), כתגובה לפיגוע חמוש בקשמיר ההודית. פקיסטן הגיבה בהפגזות ארטילריות על אזורים בקשמיר ההודית והפעילה את כוחות האוויר שלה. העימותים האוויריים – שבהם, לפי הטענות הפקיסטניות, הופלו מטוסים הודיים – התרחשו בתוך המרחב האווירי ההודי. הודו, מצידה, הודתה בנפילת שלושה מטוסים בשטחה מבלי לנקוב בסיבה ברורה.

תקרית 28 באפריל 2025: ארבעה מטוסי רפאל ניסו להתקדם בגובה רב (40 אלף רגל) לעבר הגבול הפקיסטני, כשהם מצוידים בפצצות SPICE 2000. בתגובה, הפעילה פקיסטן מבצע לוחמה אלקטרונית "מתואם", אשר גרם ל"עיוורון אלקטרוני" אצל המטוסים ההודיים – שיבוש מערכות חישה, תקשורת ומכ"ם, תוך ניתוק הקשר עם מרכזי הפיקוד. במקביל, הוזנקו מטוסי J-10C חמושים בטילי PL-15 ליירוט. המטוסים ההודיים נאלצו לסגת ולבטל את המשימה. ניסיון חוזר מצד הודו נכשל גם הוא לנוכח התגייסות אווירית רחבת היקף מצד פקיסטן (יותר מ־50 מטוסים).

תקרית 6 במאי 2025 (5 מטוסים הופלו לפי פקיסטן, 3 לפי הודו): המידע הפקיסטני על הפלת חמישה מטוסים (כולל שלושה רפאל, סוחוי-30 ומיג-29) מצביע על עימות רחב יותר. בהתחשב בהתמקדות הדיווחים בטילים מסוג PL-15 וביכולות הלוחמה האלקטרונית של פקיסטן, נראה כי מדובר בשילוב יכולות שגרם להפלת המטוסים:

• לוחמה אלקטרונית: שיבוש מערכות מטוסים הודיים (מכ"ם, תקשורת, חיישנים), מה שצמצם את מודעותם למתרחש והפך אותם למטרות קלות יותר.
• טילי PL-15: שיגור מטוסי J-10C ו־JF-17 Block 3 הפקיסטניים טילים ארוכי־טווח (300 ק"מ) לעבר מטוסים הודיים, עוד בטרם יכלו להשיב באש בטילי Meteor (שטווחם המקסימלי 200 ק"מ).
• עליונות מודיעינית (AEW&C): יתרון פקיסטני במטוסי בקרה אוויריים מסוג Saab 2000 Erieye איפשר גילוי מוקדם של מטוסי אויב, הכוונת מטוסי יירוט והצלחה בטקטיקות ירי לטווח רחוק.

שיטת ההפלה:

ההפלה נעשתה בעיקר באמצעות טילים מסוג BVR (מעבר לטווח הראייה), כלומר טילי PL-15 המשוגרים ממטוסי J-10C או JF-17 Block 3. מערכות הלוחמה האלקטרונית תרמו בכך ששיבשו את יכולות ההגנה העצמית של המטוסים ההודיים, והפכו אותם לפגיעים לטילים מדויקים בטווח רחוק.

כיצד תמרנה פקיסטן להפלת המטוסים ההודיים:

פקיסטן הפעילה תמרון הגנה אווירית משולב שהביא להפלת מטוסי רפאל, סוחוי-30 ומיג-29. היא שילבה בין ארבעה מרכיבים:

1. טילי PL-15: היתרון המרכזי הוא טווח של 300 ק"מ לעומת 200 ק"מ בטילי Meteor. זה איפשר לפקיסטנים לירות מרחוק, לפני שהמטוסים ההודיים נכנסו לטווח האפקטיבי שלהם.
2. לוחמה אלקטרונית: פקיסטן שיבשה את מערכת SPECTRA של רפאל ההודית, מה שאפשר ליירט את המטוסים בקלות רבה יותר באמצעות טילי BVR.
3. עליונות מודיעינית (AEW&C): מטוסי Erieye הפקיסטניים סיפקו תמונת מודיעין אווירית מדויקת יותר, מה שאיפשר פיקוד טוב יותר ויירוט מוקדם.
4. שילוב מערכות: שיתוף פעולה בין המטוסים הסיניים J-10C ו־JF-17 Block 3, בעלי רכיבים טכנולוגיים משותפים, איפשר תיאום חלק בלחימה.

תחזית עתידית לביצועי המערכות שגרמו להפלת המטוסים:

• טילי PL-15: ימשיכו להוות מרכיב מכריע בעוצמת חיל האוויר הפקיסטני. יתרונם בטווח מכריח את הודו להשקיע בטילים חדשים ובשדרוג מערכות הגנה.
• לוחמה אלקטרונית: תחום מתפתח במהירות. פקיסטן תמשיך לפתח מערכות EW, אך הודו צפויה להשקיע באמצעי נגד ולשפר מערכות קיימות (כמו Khibiny ו־SPECTRA).
• מטוסים (J-10C, JF-17 Block 3): ישמשו עמוד תווך בחיל האוויר של פקיסטן. היתרון הטכנולוגי שלהם חשוב, אך עליונות מספרית נותרת בידי הודו.

סיכום:

העימותים האחרונים מצביעים על כך שפקיסטן שואפת להשיג עליונות איכותית באזורים מסוימים כדי לאזן את היתרון הכמותי של הודו. ההשקעה בטילים ארוכי־טווח (PL-15) ובלוחמה אלקטרונית היא ליבת אסטרטגיה זו. אם אכן הפילה פקיסטן חמש מטוסים הודיים תוך גרימת "עיוורון אלקטרוני", מדובר בשינוי משמעותי במאזן הכוחות – לא רק בדרום אסיה, אלא גם בזירה הבינלאומית.

המשך הצלחתה של פקיסטן תלוי בקצב שדרוג המערכות שלה וביכולת הודו להגיב טכנולוגית. מרוץ החימוש בתחום טילי BVR, לוחמה אלקטרונית ותקשורת רשתית (כמו AEW&C) יהיה גורם מכריע בעימותים עתידיים. המערכות שהוזכרו – PL-15 וה־EW – ממקמות את סין, ואת פקיסטן בעקבותיה, בעמדה תחרותית גבוהה בזירות הלחימה המודרניות.