הסלמה מסוכנת בקשמיר: הודו ופקיסטן על סף עימות צבאי חדש

הגבול בין הודו לפקיסטן חווה התפתחות חמורה, כאשר התרחש פיגוע ב־22 באפריל שהביא למותם של 26 אזרחים בצד ההודי של קשמיר. הודו האשימה את פקיסטן באחריות למתקפה, אך האחרונה הכחישה כל מעורבות.

בעקבות האירוע, הודו הודיעה ביום רביעי האחרון על נקיטת סנקציות, כולל השעיית הסכם מרכזי לשיתוף מקורות מים, סגירת מעבר הגבול המרכזי בין שתי המדינות, וצמצום מספר הדיפלומטים.

בתגובה, הכריזה איסלמבאד, לאחר פגישה נדירה של ועדת הביטחון הלאומית ביום חמישי אחר הצהריים, על גירוש דיפלומטים, השעיית מתן אשרות לאזרחים הודים, סגירת הגבול והמרחב האווירי מול הודו והפסקת הסחר עמה.

מועצת הביטחון של האו"ם קראה לשני הצדדים ל"גילוי ריסון", במיוחד לאור העובדה ששתי המדינות ניהלו בעבר שלוש מלחמות סביב אזור זה מאז החלוקה בשנת 1947. קשמיר, אחד ממוקדי הסכסוך המסוכנים ביותר בעולם, נתון לשליטה חלקית של הודו ופקיסטן, אך שתיהן תובעות ריבונות מלאה עליו.

בהקשר לכך, אמר שר המידע הפקיסטני, עטאללה טאראר, אתמול בהצהרה כי "לפקיסטן יש מידע מודיעיני מהימן שהודו מתכננת מתקפה צבאית בתוך 24 עד 36 השעות הקרובות, תוך שימוש באירוע בבאהלגאם כתירוץ חלש". הוא הדגיש ש"כל פעולה תוקפנית תיענה בתגובה נחרצת. הודו תישא באחריות מלאה לכל השלכות חמורות באזור".

מגזין "פורין אפיירס" טען במאמר שפרסם כי "המצב כיום אינו בשל להרגעת המתיחות. המצב בקשמיר הפך לנפיץ יותר מאי פעם. מדיניותה הנוקשה של הודו תחת שלטון מודי והכפפת האזור לשלטון מרכזי ישיר העמיקו את תחושת הניכור באזור המוסלמי ברובו".

עוד נכתב כי "בלב המשבר בקשמיר שוכנת תערובת דליקה של לאומנות דתית, שלטון סמכותני ועוולות פוליטיות שלא טופלו. ממשלת מודי טוענת שהחזירה את 'הנורמליות' לקשמיר כאשר ביטלה בשנת 2019 את סעיפי החוקה שהעניקו לאזור מעמד אוטונומי מסוים. רה"מ ובני בריתו טוענים שהמהלך יסייע לשלב את האזור – שהיה ידוע כמדינת ג'אמו וקשמיר – ביתר הצלחה בהודו ויביא ליציבות ולצמיחה מהירה. אך מדיניות הממשלה מונעת מאידיאולוגיה: מפלגת ה-BJP הלאומנית בהובלת מודי תמיד רצתה לבטל את המעמד המיוחד של המדינה המוסלמית היחידה בהודו, להחיל שליטה הדוקה יותר של ניו דלהי ולשחוק את זהותה המיוחדת של קשמיר".

כיום, קשמיר הפכה שוב לאחת מנקודות העימות המסוכנות ביותר בעולם, והסיכוי לפתרון בדרכי שלום נראה קלוש, בשל תמריצים פנימיים משני הצדדים לחידוש הלחימה. אף אחת מהמדינות לא טיפלה בשורשי הסכסוך, והפסקת האש שנותרה לאחר שלוש מלחמות נותרה שברירית – מה שמחזיר את המשבר הקשמירי למרכז הבמה האסייתית הסוערת.

התסריט המסוכן ביותר הוא שתגובה צבאית הודית תגרור תגובה פקיסטנית עוצמתית יותר, מה שיפתח שרשרת תגובות שאיש מהצדדים לא יוכל לשלוט בה. עם כוננות עליונה בשתי המדינות, גאות לאומנית, סכנת שיקול דעת שגוי והסלמה הדדית, המצב עלול להידרדר במהירות למוקד עימות צבאי חדש – ואף למלחמה כוללת, עם סכנה ממשית לשימוש בנשק גרעיני ולהרס קטסטרופלי בכל רחבי דרום אסיה.